מאה ברכות: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מאה ברכות''' הוא מספר הברכות המינימלי שיש לשאוף אליו בכל יום. | |||
==מקור== | |||
תקנה זו נתייסדה על ידי דוד המלך, שנאמר: "נאום דוד בן ישי ונאום הגבר הוקם על" - "הוקם על" כתיב, שהקים יסוד מאה ברכות כמניין "על". היה זה כשהודיעו אנשי ירושלים לדוד המלך כי בכל יום ויום מתים מישראל מאה נפשות ולא ידעו מהי הסיבה לכך, עד שהבין דוד ברוח הקודש ותיקן מאה ברכות. | תקנה זו נתייסדה על ידי דוד המלך, שנאמר: "נאום דוד בן ישי ונאום הגבר הוקם על" - "הוקם על" כתיב, שהקים יסוד מאה ברכות כמניין "על". היה זה כשהודיעו אנשי ירושלים לדוד המלך כי בכל יום ויום מתים מישראל מאה נפשות ולא ידעו מהי הסיבה לכך, עד שהבין דוד ברוח הקודש ותיקן מאה ברכות. | ||
רמז לכך מצאו גם בפסוק: "ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך" - אל תקרי "מה" אלא "מאה", כלומר: מאה ברכות ה' אלוקיך שואל מעמך. רמז נוסף: "הנה כי כן יבורך גבר ירא ה'" - "כי כן" בגימטריא 100. | רמז לכך מצאו גם בפסוק: "ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך" - אל תקרי "מה" אלא "מאה", כלומר: מאה ברכות ה' אלוקיך שואל מעמך. רמז נוסף: "הנה כי כן יבורך גבר ירא ה'" - "כי כן" בגימטריא 100. | ||
למעשה - חשבו ומצאו, כי המדקדק בתפילות ובברכות, מברך בכל יום למעלה ממאה ברכות. | |||
==תחילת הספירה== | |||
לחלק מהדעות - החיוב לברך מאה ברכות בכל יום הוא מהבוקר ועד שהולך לישון, ואינו מתחיל מהלילה, כמו בשאר דברים. אמנם יש חולקים וסוברים שאף בדין זה הולכים אחר הלילה. | |||
==שבת וימים טובים== | |||
בשבת שתפילת העמידה אינה כוללת אלא שבע ברכות בלבד, יש להשלים את מאה הברכות על ידי ברכות על פירות, מגדים וריחות טובים במשך היום. וכן על ידי הקשבה וכונה לצאת בברכות עליה לתורה ומפטיר (שו"ע או"ח סי' רפד) | |||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
[[קטגוריה:ברכות]] | |||
גרסה אחרונה מ־11:49, 22 בנובמבר 2011
|
|
מאה ברכות הוא מספר הברכות המינימלי שיש לשאוף אליו בכל יום.
מקור[עריכה]
תקנה זו נתייסדה על ידי דוד המלך, שנאמר: "נאום דוד בן ישי ונאום הגבר הוקם על" - "הוקם על" כתיב, שהקים יסוד מאה ברכות כמניין "על". היה זה כשהודיעו אנשי ירושלים לדוד המלך כי בכל יום ויום מתים מישראל מאה נפשות ולא ידעו מהי הסיבה לכך, עד שהבין דוד ברוח הקודש ותיקן מאה ברכות.
רמז לכך מצאו גם בפסוק: "ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך" - אל תקרי "מה" אלא "מאה", כלומר: מאה ברכות ה' אלוקיך שואל מעמך. רמז נוסף: "הנה כי כן יבורך גבר ירא ה'" - "כי כן" בגימטריא 100.
למעשה - חשבו ומצאו, כי המדקדק בתפילות ובברכות, מברך בכל יום למעלה ממאה ברכות.
תחילת הספירה[עריכה]
לחלק מהדעות - החיוב לברך מאה ברכות בכל יום הוא מהבוקר ועד שהולך לישון, ואינו מתחיל מהלילה, כמו בשאר דברים. אמנם יש חולקים וסוברים שאף בדין זה הולכים אחר הלילה.
שבת וימים טובים[עריכה]
בשבת שתפילת העמידה אינה כוללת אלא שבע ברכות בלבד, יש להשלים את מאה הברכות על ידי ברכות על פירות, מגדים וריחות טובים במשך היום. וכן על ידי הקשבה וכונה לצאת בברכות עליה לתורה ומפטיר (שו"ע או"ח סי' רפד)