רבי שמשון רפאל הירש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
הרב שמשון בן רפאל הירש (כ"ד בסיוון ה'תקס"ח - כ"ז בטבת ה'תרמ"ט; 20 ביוני 1808 - 31 בדצמבר 1888) (המכונה בקיצור "רש"ר הירש") היה מנהיגה החשוב של היהדות האורתודוקסית בגרמניה במאה ה-19 ואבי שיטת "תורה עם דרך ארץ".
[[תמונה:Raghar.png|ימין|ממוזער|250px|הרב שמשון רפאל הירש]]
'''הרב שמשון רפאל הירש ''' ('''רש"ר הירש''') ראש ה[[רב]]נים האורתודוכסיים  ומנהיגה הרוחני של [[יהדות גרמניה]], ומגדולי מפרשי ה[[תנ"ך]] המסורתיים המודרניים.
==תולדות חייו==
== תורה עם דרך ארץ ==
שיטת הרש"ר הירש היתה שאין להגביל את האדם ללימוד תורה בלבד אלא יש ללמוד ולעסוק גם במקצועות אחרים חוליים על טהרת הקודש. שיטה זו התקבלה מאוד ביהדות גרמניה ה"ייקית" - שכה נפצו בה ה"רב דוקטור"ים. הרש"ר הירש נאבק רבות נגד הרפורמות בדת שהחלו להנהיג בגרמניה (בעיקר בברלין). "תורה עם דרך ארץ" היא התמודדות אחת נגד ה[[רפורמים]].


==כתביו==
===פירושו לתורה===


[[הרב מרדכי ברויאר]] במאמרו על הפירוש פורסם במחניים, גיליון 4 (ב') תשנ"ג וגם נמצא בקישור [http://www.daat.ac.il/DAAT/kitveyet/mahanaim/rashar.htm באתר דעת] מציג את המיוחד שבפירוש. וכך הוא מתאר את סגולתו:"רש"ר הירש ביקש להבין את פשוטו של המקרא רק כדי לעמוד מתוך כך על משמעותו של המקרא. הפשט היה בעיניו טפל, ואילו המשמעות היתה עיקר. הוא לא ביקש לדעת רק מה כתוב כאן, אלא הוא שאל גם למה הוא כתוב, מה הוא מוסיף לנשמה, כיצד הוא מחנך את האישיות, במה הוא מחשל את האופי ומקרב את האדם אל בוראו. ואלו הם דברים שכל אדם הלומד תורה ומקיים מצוות זקוק להם ומרגיש בחסרונם. וזו היא אפוא הסיבה לכך, שפירוש רש"ר הירש היה פירוש עממי, שנתקבל בהערצה על ידי כל שכבות הציבור - גדולים וקטנים כאחד".


== '''ביוגרפיה''' ==
הוא מגדיר את כל פירוש בתור "יפה", כך הוא בעיני הלומד, ודעתו מתיישבת בו - מאליו הוא מכוון לאמיתה של התורה, כפי שהיא יוצאת לו מתוך האות המיוחדת לו בתורה. משום כך פירושי רש"ר הירש אינם ניתנים לא להוכחה ולא לסתירה; אי אפשר לומר עליהם שהם "נכונים" או "לא נכונים", אלא אפשר רק לומר שהם "יפים"; כי הם מבטאים אותה משמעות של התורה, המתאימה לשורש נשמתו של הלומד.


המתח הזה שבין הפירוש "הנכון", המשכנע את השכל, ובין המשמעות "היפה", המושכת את הלב, יודגם במקרא הבא:


----
"ויהיו בני נח היוצאים מן התיבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען" (בראשית ט, יח)
סבו של רש"ר הירש היה דיין חשוב באלטונה, שליד המבורג, ואביו, רפאל הירש, היה סוחר אוהב תורה.


בנעוריו השפיע על רש"ר הירש עמוקות רבה של המבורג, חכם יצחק ברנייס (Isaac Bernays). חכם ברנייס היה מנהיג בעל גישה מקורית ומודרנית - מחד גיסא הוא התעניין בפילוסופיה כללית, ומאידך גיסא הוא היה לוחם גדול במגמות הרפורמה. (למרות היותו רב אשכנזי, ברנייס סירב לקבל את התואר 'רב', מכיוון שבאותם ימים כמעט כל 'רב' היה ראביי רפורמי. על כן נהגו לקרוא לו 'חכם', כמנהג הספרדים.) בשנות נעוריו שילב הירש בין לימודיו בגימנסיה לבין לימודי מקצועות הקודש אצל הרב ברנייס. במקביל ללימודיו שימש הירש עוזר בבית מסחר.
פסוק זה פותח את פרשת שכרותו של נח. והואיל ורק שם, חם ויפת היו מעורבים באותו מעשה. לכאורה  לא היה כל מקום להזכיר כאן את בנו של חם את כנען. משום כך אומר רש"י, שהמשפט "וחם הוא אבי כנען" איננו אלא הערה פרשנית למה שייאמר בהמשך שחם החוטא היה אביו של כנען שנתקלל.  


בגיל עשרים נסע הירש אל ישיבתו של רבי יעקב עטלינגר, מגדולי התורה של אותה תקופה, ולאחר שנתיים וחצי בלבד של לימודים קיבל ממנו היתר הוראה.
רש"ר הירש, שביקש את משמעותו של המקרא מחפש את המשמעות של  המשפט "וחם הוא אבי כנען".  ובמקום הפירוש "הנכון", המכוון לפשוטו של המקרא, אמר פירוש "יפה", הנותן למקרא זה משמעות גדולה. וכך הוא כותב:" לדעתו, רומז לנו הכתוב: עתיד הכנעני להגיע לשיא ההשחתה המוסרית, עד שהארץ תקיאנו מתוכה, וישראל יבואו במקומו. אולם שורש ההשחתה של עמי כנען נעוץ באופיו של חם. שכן כיבוד ומורא של אב ואם הוא היסוד לכל התפתחות האדם. אם הבנים רואים בהוריהם שומרי משמרת של תפקיד אלוהי והם מכבדים את מהותם הרוחנית - כי אז תגדל האנושות כעץ רענן. כנגד זה אם בן מסוגל להתענג על מהותו הגשמית של אביו, כבר נכרת הגזע, ועתיד חדש לא יצמח על יסוד העבר. כל דור מתחיל את לימודיו מחדש, אין הצעירים לומדים מן העבר, אלא דורות מתחלפים עלי אדמות - והעתיד עודנו מהם והלאה. אכן חם שזלזל בכבוד אביו הוא "אבי" ההשחתה המוסרית של כנען."


ב-1829 פנה רש"ר הירש לרכוש השכלה כללית באוניברסיטת בון, ושם למד תאולוגיה. אחד מידידיו באוניברסיטה היה אברהם גייגר, לימים מחשובי מנהיגיה של היהדות הרפורמית. שהותו שם הייתה קצרה למדי, והוא אף לא סיים את חובותיו האקדמיים.
והוא מסכם: "בפירוש זה כבר הגיע המתח שבין "נכון" ובין "יפה" לשיאו; ואפשר אפילו לומר, שהפירוש היפה איננו נכון. אולם לא תמיד היחס הוא כך; אלא בדרך כלל הפירוש היפה משתלב עם הפירוש הנכון ורק - מוסיף לו משמעות. ולא עוד, אלא יש שרש"ר הירש מתגלה כמי שמוכתר בשני הכתרים האלה כאחד: הוא גילה פירוש מבריק, המכוון לעומק פשוטו של המקרא; ואף על פי כן לא הסתפק בכך, אלא טרח להוסיף לו משמעות, שיש בה כדי להשיב את הנפש".
 
בפירוש עוסק הרשגם כן פעמים רבות בדקדוק ובהבנת מילים כאשר הוא מחדש בתחום זה רבות, בהקישו מילים דומות והסקת משמעויות חדשות למילים ולשורשים שונים.
 
 
פירושו לתורה נחשב למקובל בקרב יהודי גרמניה,  עד כדי כך שנהגו לומר שכאשר לומדים תורה עם פירוש, הכוונה עם פירוש הרב שמשון רפאל הירש, זאת לעומת המקובל בשאר תפוצות ישראל שהכוונה  ללימוד עם פירוש היתה לפירוש [[רש"י]]. תרומה לכך הייתה העובדה שהוא נכתב בשפה הגרמנית, ולאחר מכן תורגם גם ל[[עברית]]. כמו כן היה לפירוש יתרון נוסף, לעומת הפירוש האחר לתורה של [[הרב דוד צבי הופמן]], שגם הוא היה בשפה הגרמנית, פירושו של הרב שמשון רפאל הירש נחשב לפירוש עממי אשר נלמד על כל שכבות הציבור.
 
 
{{מיון רגיל:הירש שמשון רפאל}}
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:פרשני המקרא]]
[[קטגוריה:רבנים גרמנים]]

גרסה מ־23:53, 1 בדצמבר 2011

הרב שמשון רפאל הירש

הרב שמשון רפאל הירש (רש"ר הירש) ראש הרבנים האורתודוכסיים ומנהיגה הרוחני של יהדות גרמניה, ומגדולי מפרשי התנ"ך המסורתיים המודרניים.

תולדות חייו

תורה עם דרך ארץ

שיטת הרש"ר הירש היתה שאין להגביל את האדם ללימוד תורה בלבד אלא יש ללמוד ולעסוק גם במקצועות אחרים חוליים על טהרת הקודש. שיטה זו התקבלה מאוד ביהדות גרמניה ה"ייקית" - שכה נפצו בה ה"רב דוקטור"ים. הרש"ר הירש נאבק רבות נגד הרפורמות בדת שהחלו להנהיג בגרמניה (בעיקר בברלין). "תורה עם דרך ארץ" היא התמודדות אחת נגד הרפורמים.

כתביו

פירושו לתורה

הרב מרדכי ברויאר במאמרו על הפירוש פורסם במחניים, גיליון 4 (ב') תשנ"ג וגם נמצא בקישור באתר דעת מציג את המיוחד שבפירוש. וכך הוא מתאר את סגולתו:"רש"ר הירש ביקש להבין את פשוטו של המקרא רק כדי לעמוד מתוך כך על משמעותו של המקרא. הפשט היה בעיניו טפל, ואילו המשמעות היתה עיקר. הוא לא ביקש לדעת רק מה כתוב כאן, אלא הוא שאל גם למה הוא כתוב, מה הוא מוסיף לנשמה, כיצד הוא מחנך את האישיות, במה הוא מחשל את האופי ומקרב את האדם אל בוראו. ואלו הם דברים שכל אדם הלומד תורה ומקיים מצוות זקוק להם ומרגיש בחסרונם. וזו היא אפוא הסיבה לכך, שפירוש רש"ר הירש היה פירוש עממי, שנתקבל בהערצה על ידי כל שכבות הציבור - גדולים וקטנים כאחד".

הוא מגדיר את כל פירוש בתור "יפה", כך הוא בעיני הלומד, ודעתו מתיישבת בו - מאליו הוא מכוון לאמיתה של התורה, כפי שהיא יוצאת לו מתוך האות המיוחדת לו בתורה. משום כך פירושי רש"ר הירש אינם ניתנים לא להוכחה ולא לסתירה; אי אפשר לומר עליהם שהם "נכונים" או "לא נכונים", אלא אפשר רק לומר שהם "יפים"; כי הם מבטאים אותה משמעות של התורה, המתאימה לשורש נשמתו של הלומד.

המתח הזה שבין הפירוש "הנכון", המשכנע את השכל, ובין המשמעות "היפה", המושכת את הלב, יודגם במקרא הבא:

"ויהיו בני נח היוצאים מן התיבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען" (בראשית ט, יח)

פסוק זה פותח את פרשת שכרותו של נח. והואיל ורק שם, חם ויפת היו מעורבים באותו מעשה. לכאורה לא היה כל מקום להזכיר כאן את בנו של חם את כנען. משום כך אומר רש"י, שהמשפט "וחם הוא אבי כנען" איננו אלא הערה פרשנית למה שייאמר בהמשך שחם החוטא היה אביו של כנען שנתקלל.

רש"ר הירש, שביקש את משמעותו של המקרא מחפש את המשמעות של המשפט "וחם הוא אבי כנען". ובמקום הפירוש "הנכון", המכוון לפשוטו של המקרא, אמר פירוש "יפה", הנותן למקרא זה משמעות גדולה. וכך הוא כותב:" לדעתו, רומז לנו הכתוב: עתיד הכנעני להגיע לשיא ההשחתה המוסרית, עד שהארץ תקיאנו מתוכה, וישראל יבואו במקומו. אולם שורש ההשחתה של עמי כנען נעוץ באופיו של חם. שכן כיבוד ומורא של אב ואם הוא היסוד לכל התפתחות האדם. אם הבנים רואים בהוריהם שומרי משמרת של תפקיד אלוהי והם מכבדים את מהותם הרוחנית - כי אז תגדל האנושות כעץ רענן. כנגד זה אם בן מסוגל להתענג על מהותו הגשמית של אביו, כבר נכרת הגזע, ועתיד חדש לא יצמח על יסוד העבר. כל דור מתחיל את לימודיו מחדש, אין הצעירים לומדים מן העבר, אלא דורות מתחלפים עלי אדמות - והעתיד עודנו מהם והלאה. אכן חם שזלזל בכבוד אביו הוא "אבי" ההשחתה המוסרית של כנען."

והוא מסכם: "בפירוש זה כבר הגיע המתח שבין "נכון" ובין "יפה" לשיאו; ואפשר אפילו לומר, שהפירוש היפה איננו נכון. אולם לא תמיד היחס הוא כך; אלא בדרך כלל הפירוש היפה משתלב עם הפירוש הנכון ורק - מוסיף לו משמעות. ולא עוד, אלא יש שרש"ר הירש מתגלה כמי שמוכתר בשני הכתרים האלה כאחד: הוא גילה פירוש מבריק, המכוון לעומק פשוטו של המקרא; ואף על פי כן לא הסתפק בכך, אלא טרח להוסיף לו משמעות, שיש בה כדי להשיב את הנפש".

בפירוש עוסק הרש"ר גם כן פעמים רבות בדקדוק ובהבנת מילים כאשר הוא מחדש בתחום זה רבות, בהקישו מילים דומות והסקת משמעויות חדשות למילים ולשורשים שונים.


פירושו לתורה נחשב למקובל בקרב יהודי גרמניה, עד כדי כך שנהגו לומר שכאשר לומדים תורה עם פירוש, הכוונה עם פירוש הרב שמשון רפאל הירש, זאת לעומת המקובל בשאר תפוצות ישראל שהכוונה ללימוד עם פירוש היתה לפירוש רש"י. תרומה לכך הייתה העובדה שהוא נכתב בשפה הגרמנית, ולאחר מכן תורגם גם לעברית. כמו כן היה לפירוש יתרון נוסף, לעומת הפירוש האחר לתורה של הרב דוד צבי הופמן, שגם הוא היה בשפה הגרמנית, פירושו של הרב שמשון רפאל הירש נחשב לפירוש עממי אשר נלמד על כל שכבות הציבור.