רשע: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־20:31, 4 בדצמבר 2011

רשע הוא אדם שעובר עבירות, כאשר אין סיבה לכך סתם יהודי הוא בחזקת כשרות ומוחזק שאינו רשע ^[1] ומשום כך מותר לאכול אצלו ^[2]

רשע סתם (דאינו חמס) - דהיינו שעבר עבירה שיש בה מלקות או מיתת בית דין (חו"מ לד-ב) - הוא רק גזירת הכתוב מהפסוק "אל תשת רשע עד", אך אין בו חשש משקר (מנחת חינוך לז-ד [ו] ד"ה ועיין סנהדרין, קצוה"ח מו-יז).

רשע דחמס (כגון גזלן) - בפשטות הוא משום חשש משקר (קצוה"ח מו-יז, קובץ שיעורים בבא בתרא תקעט), ויש שכתבו שיש בו גם גזירת הכתוב (גרנ"ט קמד ד"ה והנראה (לעניין עדות, אך לשבועה רק משום חשש משקר), וכן הסתפק בזה קובץ שיעורים בבא בתרא תקפא).

לפי הספר יראים ^[3] רשע אינו בכלל מצוות ישוב ארץ ישראל: :"לא ישבו בארצך. יוצרנו יודע לב האדם והזהיר בהיות יד ישראל תקיפה שלא יניחו לשבת אנשים רשעים ומחטיאי אדם בארץ ישראל דכתיב בפ' ואלה המשפטים לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי אעפ"י שכל הענין אינו מדבר אלא בשבעה אומות כיון דכתיב פן יחטיאו אותך לי למדנו שריבה כל המחטיאים תולדה אמרו חכמים [עירובין ס"ב א'] ובעובדי כוכבים עד שישכיר שמא ילמוד ממעשיו".

בטנם של רשעים חסרה^[4] ומאושר הוא האדם שלא הולך בעצתם^[5]

מי שיש לו דרך אחרת שלא בפריצות ובוחר בדרך של פריצות.^[6] רוב רשעים אינו נקרא רוב ונקרא "קשר רשעים"^[7]

@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 ==הגדרות מהמקרא==
-בטנם של רשעים חסרה<ref>משלי יג, כה</ref>
+בטנם של רשעים חסרה<ref>משלי יג, כה</ref> ומאושר הוא האדם שלא הולך בעצתם<ref> תהלים א</ref>
 ==הגדרות מהגמרא==
 מי שיש לו דרך אחרת שלא בפריצות ובוחר בדרך של פריצות.<ref> בבא בתרא נז</ref> רוב רשעים אינו נקרא רוב ונקרא "קשר רשעים"<ref> סנהדרין כו.</ref>