מעלות האולם: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
אין תקציר עריכה |
||
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
שתים עשרה המדרגות שלפני האולם. | '''מעלות האולם''' הם שתים עשרה המדרגות שלפני האולם. | ||
במשנה מוזכר מעלות האולם כחלק מסדר העבודה: (תמיד פ"ו מ")"החלו עולים ב'''מעלות האולם''' מי שזכו בדישון מזבח הפנימי והמנורה היו מקדימין לפניהם מי שזכה בדישון מזבח הפנימי נכנס ונטל את הטני והשתחוה ויצא מי שזכה בדישון המנורה נכנס ומצא שתי נרות מזרחיים דולקין מדשן את המזרחי ומניח את המערבי דולק שממנו" ובתמיד פ"ז מ"ב | |||
"באו ועמדו על '''מעלות האולם''' עמדו הראשונים לדרום אחיהם הכהנים וחמשה כלים בידם הטני ביד אחד והכוז ביד אחד והמחתה ביד אחד והבזך ביד אחד וכף וכסויה ביד אחד וברכו את העם ברכה אחת אלא שבמדינה אומרים אותה שלש ברכות ובמקדש ברכה אחת במקדש היו אומרים את השם ככתבו ובמדינה בכנויו במדינה הכהנים נושאים את כפיהם ידיהם כנגד כתפותיהם ובמקדש על גבי ראשיהן חוץ מכהן גדול שאין מגביה את ידיו למעלה מן הציץ רבי יהודה אומר אף כהן גדול מגביה את ידיו למעלה מן הציץ שנאמר (ויקרא ט') וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם" | |||
בתלמוד הבבלי מעלות האולם הוזכרו בהקשר עם ההספד שנשא רבי צדוק, בזמן המקרה המפורסם של הריגת כהן על ידי כהן אחר שרצו על גבי הכבש (יומא כב) "עמד רבי צדוק על '''מעלות האולם''' ואמר אחינו בית ישראל שמעו הרי הוא אומר כי ימצא חלל באדמה ויצאו זקניך ושפטיך אנו על מי להביא עגלה ערופה על העיר או על העזרות געו כל העם בבכיה" (יומא כג) | |||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:בית המקדש]] | ||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] |
גרסה אחרונה מ־14:10, 20 בדצמבר 2011
|
מעלות האולם הם שתים עשרה המדרגות שלפני האולם.
במשנה מוזכר מעלות האולם כחלק מסדר העבודה: (תמיד פ"ו מ")"החלו עולים במעלות האולם מי שזכו בדישון מזבח הפנימי והמנורה היו מקדימין לפניהם מי שזכה בדישון מזבח הפנימי נכנס ונטל את הטני והשתחוה ויצא מי שזכה בדישון המנורה נכנס ומצא שתי נרות מזרחיים דולקין מדשן את המזרחי ומניח את המערבי דולק שממנו" ובתמיד פ"ז מ"ב
"באו ועמדו על מעלות האולם עמדו הראשונים לדרום אחיהם הכהנים וחמשה כלים בידם הטני ביד אחד והכוז ביד אחד והמחתה ביד אחד והבזך ביד אחד וכף וכסויה ביד אחד וברכו את העם ברכה אחת אלא שבמדינה אומרים אותה שלש ברכות ובמקדש ברכה אחת במקדש היו אומרים את השם ככתבו ובמדינה בכנויו במדינה הכהנים נושאים את כפיהם ידיהם כנגד כתפותיהם ובמקדש על גבי ראשיהן חוץ מכהן גדול שאין מגביה את ידיו למעלה מן הציץ רבי יהודה אומר אף כהן גדול מגביה את ידיו למעלה מן הציץ שנאמר (ויקרא ט') וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם"
בתלמוד הבבלי מעלות האולם הוזכרו בהקשר עם ההספד שנשא רבי צדוק, בזמן המקרה המפורסם של הריגת כהן על ידי כהן אחר שרצו על גבי הכבש (יומא כב) "עמד רבי צדוק על מעלות האולם ואמר אחינו בית ישראל שמעו הרי הוא אומר כי ימצא חלל באדמה ויצאו זקניך ושפטיך אנו על מי להביא עגלה ערופה על העיר או על העזרות געו כל העם בבכיה" (יומא כג)