הדרת נשים: הבדלים בין גרסאות בדף

הדרת נשים הוא מונח מודרני להגדרת מציאות של דחיית או הרחקת אשה ממקום מסויים על רקע גזענות מינית, להלן סקירה קצרה במבט היהדות עך כך.

כבוד האִשה

חז"ל שקדו והקפידו על כבודה של האישה, המתייבשת בדרך כלל יותר מהאיש, והדבר בא לידי ביטוי בכמה הלכות:

• אדם שקרע על מתו "על כל המתים כולן - שולל (- מחבר בדרך עראי) לאחר שבעה, ומאחה (- מחברבדרך קבע) לאחר שלשים. על אביו ועל אמו - שולל לאחר שלשים, ואינו מאחה לעולם. והאשה שוללתו לאלתר, מפני כבודה^[1]." (מו"ק כב: כו: שו"ע יו"ד סי' שמ סע' טו)
• במקום שמחלקים מעשר עני - יש להקדים את הנשים, שלא תתבזנה לעמוד בתור (יבמות ק.).
• יש להקדים את הנשים בתור ההמתנה בבי"ד לגברים, שלא תתבזנה (יבמות שם).
• האשה קודמת לאיש לכסות, מפני שבושתה מרובה (הוריות יג.). ואף למזון היא קודמת (תוספות יום טוב שם מ"ז סוף ד"ה האיש קודם).

 דרוש הרחבה נוספת

יחסי הבעל והאשה

ניתן לראות כדוגמא לכך, בתלמוד בבלי מסכת יבמות דף סב עמוד ב נאמר שיש לאהוב את האישה כגופו ולכבדה יותר מגופו. אי לכך, הרחקת אישה מחמת מחשבה שהיא פחותת ערך, איננה הנהגה שתואמת את רוח היהדות^[2].

חילוק בין "הדרת נשים" לבין "הפרדה"

ואולם קיים חילוק בין המושג של "הדרת נשים", שהוא כאמור על רקע גזענות מינית, למושג של "הפרדה" בין גברים לנשים, שהוא על רקע הרחקה מעבירות. לפי ההלכה קיים איסור על הגבר להביט ביופיין של הנשים להנאתו (מלבד אשתו בשעה שהיא מותרת לו), כמבואר בשולחן ערוך, חלק אבן העזר סימן כא, ולכן, במקרים ובמקומות מסויימים (כפי שיבואר) נהגו "להפריד" בין גברים לנשים, כדי למנוע מציאות שיכשלו באיסור זה. אמנם אין חיוב הלכתי שגברים יהיו מופרדים מנשים, ולפי ההלכה אסור רק שאיש יתיחייד עם אישה (שאיננה אשתו או אמו וכיוצא בזה), ואין איסור בשהיית גבר בקרבת נשים, עם זאת, במקרים של שהייה ממושכת בתערובת גברים ונשים, כאשר אין סיבה או הכרח שיישבו בדווקא בתערובת, ישנה עדיפות ליצור מצב של "הפרדה" (מהנימוק האמור), ובפרט בעת שמחה שדעתו של אדם קלה יותר, והמקור לכך מהמשנה במסכת סוכה^[3], שמתואר שם שבבית המקדש עשו גדר ב"עזרת נשים" ובכך תיקנו "תיקון גדול", וביאר להרמב"ם בפירושו על המשנה: כלומר גדול התועלת, והוא שהיו מכינים מקום לנשים ומקום גדור לאנשים, ומקום הנשים למעלה על מקום האנשים גבוה ממנו כדי שלא יסתכלו האנשים בנשים עכ"ל. ומטעם זה נהוג בכל קהלות ישראל בבתי כנסיות להעמיד מחיצה בין הנשים לגברים, ולעיתים אף בונים רשות בפני עצמו המכונה עזרת נשים. מסיבה טכנית, ה"עזרת נשים" עומד בחלק האחורי של בית הכנסת, כדי שהנשים יוכלו לראות את המתרחש בתפילה, כיון שלפי חז"ל אין חשש שנשים יסתכלו על גברים להנאה (לפי חז"ל חשש כזה קיים בעיקר ביצר הגברי).

ומסיבה זו, בכמה מגזרים הקפידו ליצור "הפרדה" גם בתחבורה ציבורית, ובפרט שבתחבורה זו מצוי שהמקום לא מכיל את הנוכחים בהרווחה, כך שבאים גם לידי איסור נגיעה^[4].

על פי ההלכה אין לנקוט בצעדים אלימות (פיזית או מילולית או כל הדומה) כדי ליצור "הפרדה"^[5]. וכמו כן אין לגרום לתחושת בושה לנשים, ויש לפעול תמיד בדרך ארץ^[6]. ונאמר במשלי פרק ג' לגבי התורה ומצוותיה: "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום".

ראה גם

• אשה
• צניעות

לקריאה נוספת

• הרב שמריהו ליב הורוויץ זצ"ל, כבוד האִשה, מתוך ספר 'אוצר התורה', ניו יורק תרפ"ו, עמ' 268 ואילך.
• הרב שמואל שטרן זצ"ל (נשיא אגודת הרבנים ארה"ב), חוקת עולם, ירושלים תשס"ה, עמ' קי"ג ואילך.
• הרב שלמה קורח שליט"א, רבה של בני ברק, זאת אמונתי עמ' קל"ב ואילך.

קישורים חיצוניים

• הרצאת וידיאו "הדרת נשים - האמנם?", באתר הידברות
• מאמר בענין הפולמוס החברתי סביב ל"הדרת נשים"
• הרב מרדכי נויגרשל, מאמר בנושא הדרת נשים והיהדות
• הרב דניאל זר, הדרת נשים מול יהדות חלק א
• הרב דניאל זר, הדרת נשים מול יהדות חלק ב

הערות שוליים