הדרת נשים: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־18:47, 21 בינואר 2012

הפניה ל:

אשה

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לשכתב|סגנון לא אנציקלופדי ומוטה}}
+#הפניה[[אשה]]
-'''הדרת נשים''' הוא מונח מודרני להגדרת מציאות של דחיית או הרחקת אשה ממקום מסויים על רקע גזענות מינית, להלן סקירה קצרה במבט היהדות עך כך.
-== [[כבוד]] האִשה ==
-[[חז"ל]] שקדו והקפידו על כבודה של האישה, [[בושה|המתייבשת]] בדרך כלל יותר מה[[איש]]<ref>{{מקור|בבלי:בבא מציעא נט א$ב"מ נט.}}: "אמר רב: לעולם יהא אדם זהיר ב[[הונאת דברים|אונאת]] אשתו, שמתוך '''שדמעתה מצויה''' אונאתה קרובה". וב[[רש"י]] {{מקור|רש"י יבמות סב ב$יבמות סב: ד"ה יותר מגופו|כן}}: "דזילותא דאיתתא קשה מדגברא". בספר 'סוד הנישואין' {{מקור|(הרב יוסף אליהו שליט"א, ח"א שער ח הערה כב, עמ' ריח)}}: "בספרי הפנימיות כתבו שעניינה '''הפנימי''' של האִשה - קשור להערכה ולכבוד" ע"ש.</ref>, והדבר בא לידי ביטוי בכמה [[הלכה|הלכות]]<ref>הרב שמואל טוביה שטרן זצ"ל {{מקור|(ראש אגודת הרבנים בארה"ב)}} בספרו 'חֹקֹת עולם' {{מקור|(חלק א סעיף יב,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=2225&st=&pgnum=182 מהדורת קנזס-סיטי תש"י, עמ' 176] {{מקור|ו}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40410&st=&pgnum=121 מהדורת ירושלים תשס"ה, עמ' קיג]{{מקור|)}} כותב: "ומצינו כבוד מיוחד לנשים, הן בנשים צדקניות, שיש לכבדן בכבוד הראוי, ואפילו שאר הנשים שינתה התורה בכמה דינים מפני כבוד האשה, כמו שאמרינן במס׳ סנהדרין איש נתלה ואין האשה נתלית. ועוד אמרינן במס׳ בבא מציעא נט. לעולם  יהא  אדם  זהיר בכבוד אשתו..."</ref>:
-* דעת חכמים שהאיש {{מקור|(שעבד}} [[עבודה זרה]]<ref>וה"ה ל[[מגדף]]. ולדעת רבי אליעזר כל הנִסקלים נִתלים {{מקור|בבלי:סנהדרין מה ב$סנהדרין שם|כן}}.</ref>{{מקור|)}} ניתלה, ואין האִשה {{מקור|שעבדה עבודה זרה|כן}} נִתלית {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:סנהדרין מה ב$סנהדרין מה:}} {{מקור|בבלי:סוטה כג א$סוטה כג.}}{{מקור|)}}. ויש מי שכתב שהוא מפני כבודה<ref>הרב שמואל טוביה שטרן זצ"ל, שם וכנ"ל. {{מקור|וצ"ב שהוא לימוד מפס' "אותו ולא אותה"}} {{מקור|בבלי:סנהדרין מו א$סנהדרין מו.|כן}}{{מקור|, ואפשר שכוונתו רק לתת}} [[טעמא דקרא|טעם]]{{מקור| ללימוד, ולא שזהו עצם המקור והגדר של הדין. ור'}} {{מקור|בבלי:סנהדרין מה א$סנהדרין מה.}} {{מקור|ותוס' (שם ד"ה הא אותה) שמשמע שאין המקור מחמת ביזיונה (בניגוד לדין שנסקלת בבגדיה, שהוא כן מחמת בזיונה) ע"ש. [ולא הבאתי זאת בפנים, משום שאפשר שאין כאן הקפדה יתירה על כבוד האשה (יותר מהאיש), אלא שְערוֹם הוא ביזיון יותר לאשה, וכדמשמע קצת בירושלמי סוף סוטה (פ"ג ה"ח) שניוולה (וממילא בזיונה) מרובה.]}}</ref>. ולדעת [[רבי אליעזר]] אף האשה נִתלית, רק שפני האיש כלפי העם ופני האשה כלפי העץ {{מקור|בבלי:סנהדרין מה ב$סנהדרין שם|כן}}, והלכה כחכמים {{מקור|רמב"ם סנהדרין טו ו$רמב"ם פט"ו מהל' סנהדרין ה"ו|כן}}.
-* אדם ש[[קריעה|קרע]] על [[מת|מתו]] "על כל המתים כולן - שולל {{מקור|- מחבר בדרך עראי|כן}} לאחר שבעה, ומאחה {{מקור|- מחברבדרך קבע|כן}} לאחר שלשים. על אביו ועל אמו - שולל לאחר שלשים, ואינו מאחה לעולם. והאשה שוללתו לאלתר, '''מפני כבודה'''<ref>וזאת בניגוד לדיני הקריעה השונים שיש לאשה הנובעים מחמת ההקפדה על [[צניעות|צניעותה]] {{מקור|רש"י מועד קטן כב ב$רש"י שם ד"ה האשה|כן}}</ref>." {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:מועד קטן כב ב$מו"ק כב:}} {{מקור|בבלי:מועד קטן כו ב$כו:}} {{מקור|שו"ע יו"ד שמ טו$שו"ע יו"ד סי' שמ סע' טו}}{{מקור|)}}
-* במקום שמחלקים [[מעשר עני]] - יש להקדים את הנשים, שלא תתבזנה לעמוד בתור {{מקור|בבלי:יבמות ק א$יבמות ק.|כן}}.
-* במקום שצריכים לתת מכספי [[צדקה]], האשה קודמת לאיש לכסות, מפני שבושתה מרובה {{מקור|בבלי:הוריות יג א$הוריות יג.|כן}}. ואף למזון היא קודמת {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:כתובות סז א$כתובות סז.}} {{מקור|רמב"ם:מתנות עניים ח טו$רמב"ם פ"ח מהל' מתנות עניים הט"ו}}{{מקור|;}} {{מקור|שו"ע יו"ד רנב ח$יו"ד סי' רנב סע' ח}}{{מקור|; תוס' יו"ט הוריות פ"ג מ"ז סוף ד"ה האיש קודם)}}.
-* יש להקדים את הנשים בתור ההמתנה בבי"ד לגברים {{מקור|(}}{{מקור|בבלי יבמות ק א$יבמות שם}}{{מקור|;}} {{מקור|שו"ע חו"מ טו ב$חו"מ סי' טו סע' ב}}{{מקור|)}}, "לפי שבושת האשה מרובה" {{מקור|(}}{{מקור|רמב"ם סנהדרין כא ו$רמב"ם פכ"א מהל' סנהדרין ה"ו}} {{מקור|הובא ב}}{{מקור|סמ"ע שם ס"ק ח}}{{מקור|)}}.
- דרוש הרחבה נוספת
-=== יחסי כבוד והערכה בין בני זוג ===
-ה[[גמרא]] {{מקור|בבלי:בבא מציעא נט א$ב"מ נט.|כן}} מזהירה את הבעל על כבוד אשתו:
-::"אמר רב: לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו, שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה...
-::אמר רבי חלבו: '''לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו'''<ref>ר' {{מקור|בבלי:יבמות סב ב$יבמות סב:}} "שרוי בלא אשה - שרוי בלא ברכה, בלא [[טובה]], בלא [[שמחה]]... [[במערבא]] אמרי: בלא [[תורה]] בלא חומה". ועי' תורת חיים כאן שהאריך בטעם שהברכה באה לאיש בשביל האשה מדברי [[קבלה|חכמת הנסתר]].</ref>... והיינו דאמר להו רבא לבני מחוזא {{מקור|(- עירו של רבא)}}<ref>{{מקור|ההוספות בסוגריים עגולים מדברי רש"י.}}</ref>: אוקירו לנשייכו {{מקור|(- כבדו נשותיכם)}} כי היכי [[עושר|דתתעתרו]] {{מקור|[- כדי שתתעשרו]}}."
-וכתב הרמב"ם {{מקור|רמב"ם:אישות טו יט$פט"ו מהל' אישות הי"ט|כן}}:
-::"וכן '''צוו חכמים'''<ref>{{מקור|ר' ערוך לנר (כריתות כה. ד"ה בגמרא הכל חייבים): "...שיהא אדם מכבד את אשתו - לא מצינו בלשון זה משמע לשון חיוב... דמשמע מלשון זה שמדת חסידות הוא שימחול על כבודו נגדה אבל על פי הדין היא חייבת בכבודו יותר" ע"ש. והנה ברמב"ם כאן כתב בלשון 'צוו חכמים', משמע שהוא חיוב (ואפשר שסבר שהוא מדין הונאה, שדִמעתה מצויה, כמבואר בפנים), אך עכ"פ נראה שחיוב האשה גדול יותר (לראותו כשר או מלך) ודו"ק.}}</ref> {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:יבמות סב ב$יבמות סב:}} {{מקור|בבלי:סנהדרין עו ב$סנהדרין עו:}}{{מקור|)}} '''שיהיה אדם מכבד את אשתו יתר מגופו'''<ref>ה[[מהרש"א]] {{מקור|חי' אגדות יבמות סב:|כן}} כתב שהכוונה שילביש אותה ב[[בגד|בגדים]] יקרים משלו ע"ש. {{מקור|(ור' בפנים להלן שחייב לכבד אשתו יותר ממה שיש לו, וי"ל שהכוונה בלבוש וכד').}} וכ"מ ב[[שו"ת]] [[רבי אליהו מזרחי]] {{מקור|סי' טז בתו"ד|כן}} שכתב: "כמנהג האנשים לקשט נשותיהם בכל יכולתם כמו שאמרו רבותינו ז"ל ומכבדה יותר מגופו כל אחד כפי עושרו וכבודו", משמע שמדובר על הלבוש.
-'''אכן''' ב[[ספר היראה]] לרבנו יונה {{מקור|(בהוצאה עם ביאור 'מקור היראה', מאת}} [[הרב בנימין יהושע זילבר]] {{מקור|זצ"ל, אות רמה, עמ' סד, נגיש ב}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14722&st=&pgnum=68 אינטרנט]{{מקור|, וב}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51104&hilite=76d47b80-a10a-4098-9c45-c0a0aa215d4a&st=%D7%90%D7%9C+%D7%AA%D7%A9%D7%91%D7%97&pgnum=68 מהדורת ב"ב תשכ"ט]{{מקור|)}} כתב: "הוי זהיר בכבוד אשתך כדברי רבותינו: אוהב אשתו כגופו ומכבדה יותר מגופו", משמע דקאי גם בכבוד כפשוטו.
-וכ"ה להדיא ב[[שו"ת בנימין זאב]] {{מקור|(ח"א, סי' פח, ד"ה והכי מייתי, נגיש ב}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=621&st=&pgnum=306 אינטרנט]{{מקור|; הובא בשו"ת תורת חיים למהרח"ש ח"ד סי' נג ד"ה אלא שמצאנו)}}: "...ומצינו ש[[רב נחמן]] היה מכבד אשתו, כדאיתא פ"ק דקדושין, ולא דווקא לאשתו אלא אפי' למי שנצרך ממנו פעם אחד יכבדהו, כדאיתא ב[[בבא קמא]] פ' החובל {{מקור|בבלי:בבא קמא צב ב$ב"ק צב:|כן}} 'אמר ליה [[רבא]] ל[[רבה בר מרי]] מנא הא מלתא דאמור אינשי בירא דשתית מיניה מיא לא תשדי ביה קלא אמר ליה דכתיב לא תתעב אדומי כי אחיך הוא ולא תתעב מצרי כי גר היית בארצו'. ופירש רש"י 'דשתית מיניה - ששתית מיניה כבר בצמא. לא תשדי ביה קלא - כלומר דבר הנצרך לך פעם אחת שוב לא תבזהו'. ואם על מי שנצרך פעם אחת לא יבזהו כ"ש באשתו שהיא כגופו, דנצרך אליה בכל עת שלא לבזותה ולא להכותה, אלא אדרבה ראוי לכבדה כדאיתא ביבמות... ת"ר האוהב את אשתו כגופו והמכבדה יותר מגופו..." עכ"ל, ומבואר שאסר לבזות אשתו.</ref> '''[[אהבה|ואוהבה]] כגופו''', ואם יש לו ממון מרבה בטובתה כפי הממון, ולא יטיל עליה אימה יתירה ויהיה דיבורו עמה בנחת ולא יהיה עצב ולא רוגז."
-עוד אמרו חכמים<ref>ראיתי ב[[אנציקלופדיה תלמודית]] {{מקור|ערך 'בעל', כרך ד, סוף טור צב|כן}}. {{מקור|ונראה שדבר זה איננו 'חיוב', אלא רק}} [[מידת חסידות]]{{מקור|, שהובאה ברמב"ם בהלכות דעות}} {{מקור|רמב"ם:דעות ה י$פ"ה ה"י|כן}}{{מקור| גבי}} [[תלמיד חכם]]{{מקור|, ע"ש.}}</ref> {{מקור|בבלי:חולין פד ב$חולין פד:|כן}}:
-::"דרש [[רב עוירא]], זימנין אמר לה משמיה ד[[רבי אמי]], וזימנין אמר לה משמיה ד[[רבי אסי]]: ...לעולם יאכל אדם וישתה - פחות ממה שיש לו, וילבש ויתכסה - במה שיש לו, '''ויכבד אשתו''' ובניו - '''יותר ממה שיש לו'''<ref>ברמב"ם {{מקור|רמב"ם:דעות ה י$פ"ה מהל' דעות ה"י|כן}} נקט לשון: "יותר מן הראוי לו"{{מקור|, ואפשר שכוונתו שאסור לאדם להוציא יותר ממה שיש לו}}.</ref>, שהן תלויין בו והוא תלוי במי שאמר והיה העולם."
-וכן [[תקנה|תקנו]] חז"ל ורבותינו שבכל דור הרבה תקנות לחיזוק חיי ה[[משפחה]] ולטובת האשה, שלא ינהג בה הבעל שלא כהוגן<ref>כתב [[הרב מנשה קליין]] בשו"ת מִשנה הלכות {{מקור|(ח"ט, סי' שי, נתיב ג, ד"ה וכשנתמעטו הלבבות,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1881&st=&pgnum=220 עמ' קח]{{מקור|)}}: "וכשנתמעטו הלבבות בדורות הבאים ורבו אינשי דלא מעלי ועל לא דבר [[גירושין|גירשו]] נשותיהם, עמדו חז"ל ותקנו [[כתובה]] לאשה הרוצה לגרשה, כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה. ועוד תיקן [[רבינו גרשום מאור הגולה]] ובני דורו שאל יגרש אדם אשה בעל כורחה. ועוד תקן שלא ישא אדם אשה על אשתו, והטילו [[חדר"ג|חרם]] על העובר על זה, והדבר מפורסם לכל. '''והכל תקנו לטובת המשפחה וטובת האשה על פי רוב, וזה היה אפילו בשעה שה[[גויים]] החזיקו נשותיהם כשבויות חרב'''. ואמרו ז"ל: מכבדה יותר מגופו, ואסור להכותה ולבזותה, ועולה עמו ואין יורדת עמו, וחייב במזונותיה, עיין אה"ע {{מקור|שו"ע אה"ע סט$סי' סט|כן}} כשנושא אדם אשה מתחייב לה בעשרה דברים וזכה בה בארבעה דברים, וי"א דחייב להשכיר את עצמו כפועל ולזון את אשתו (טור בשם רבינו אלי' ומהר"ם בשם רבותינו שבצרפת), ועוד כמה תקנות שתקנו חז"ל לטובת שלימות המשפחה ושלומה ע"ש. ובאדם ה[[מורד]] על אשתו תקנו חז"ל מתחילה להוסיף על כתובתה כל זמן שתרצה היא ליישב תחתיו, ואם היא אינה רוצה להישאר תחתיו כך - כופין אותו להוציא מיד ולִתן כתובתה. עיין {{מקור|בבלי:כתובות עז א$כתובות עז}} 'ואלו שכופין להוציא', ובשו"ע {{מקור|שו"ע אה"ע קנד$א"ע סימן קנ"ד}}, וז"ל הלבוש ס"א שם, הרבה חשו חכמים לתקנת בנות ישראל שלא יהיו יושבות תחת בעליהן וליבעל לשׂנוי לה בעל כורכה כשבויה, ועוד לפעמים תיפוק מיניה חורבה שתצא לתרבות רעה כשתראה שלא תוכל ליפטר מבעלה, לפיכך אמרו ואלו שכופין אותם בשוטים להוציא ולִתן כתובה וכו' ע"ש" עכ"ל.
-{{מקור|ור' להלן בהערה מדברי הגהת המרדכי שאין דרך בני עמנו להכות, רק הגויים. (אכן, ר' להלן בהערה בשם היש"ש שיש שטעו שמותר להכות את אשתו לייסרה שתשמע בקולו).}}</ref>. והזהירו הפוסקים בלשונות חריפים על בעל המכה את אשתו<ref>ור' מה שהובא בהערה לעיל משו"ת בנימין זאב {{מקור|סי' פח|כן}}: "...וכ"ש שלא לבזותה ושלא להכותה...".
-וכעי"ז בהגהות המרדכי {{מקור|כתובות, פרק אף על פי, רמז קפו, - צויין באנציקלופדיה תלמודית, ערך 'חובל', כרך יב ריש טור תרפא|כן}}: "...שהבעל רגיל להכות את אשתו, והיא בקשה ממנו שלא להכותה עוד, ולא רצה להבטיחה שלא להכותה עוד... ולא כן משפט הבנות הכבודות וקיי"ל 'בעולת בעל' - 'בעלייתו של בעל ולא בירידתו' {{מקור|בבלי:כתובות סא א$כתובות סא.|כן}}, 'לחיים נתנה ולא לצער' {{מקור|בבלי:כתובות סא א$כתובות שם|כן}}, כ"ש שלא להכותה דקא עבר על 'לא יוסיף פן יוסיף' {{מקור|(}}{{מקור|דברים כה ג$דברים כה, ג}}{{מקור|,}} {{מקור|בבלי:כתובות לג א$כתובות לג.}} {{מקור|וב}}{{מקור|רש"י כתובות לג א$רש"י}}{{מקור|,}} {{מקור|רמב"ם:חובל ומזיק ה א$רמב"ם ר"פ ה מהל' חובל}}{{מקור|;}} {{מקור|שו"ע חו"מ תכ א$שו"ע חו"מ רס"י תכ}} {{מקור|וסמ"ע שם ס"ק א)}}, דלא גרע מאחר, וק"ו הוא ומה אחר שאין חייב בכבודו - מצווה על הכאתו, אשתו שהוא מצווה עליה לכבדה יותר מגופו... לא כ"ש... ועוד מספר כתובתה נלמוד דחייב בכבודה: 'ואנא אפלח ואוקיר' - לכבוד ניתנה ולא לבזיון, '''ואין דרך בני עמינו להכות נשותיהם כמנהג הגויים''', חלילה לכל בני ברית לעשות כדבר הזה. ואם היה לפנינו דין זה היינו [[חרם|מחרימין]] עליו..." עכ"ל. וכ"פ הרמ"א בהגהתו לשו"ע {{מקור|שו"ע אה"ע קנד ג$אה"ע סי' קנד סע' ג|כן}}.
-וה[[מהרש"ל]] {{מקור|יש"ש ב"ק פ"ג סי' כא, הובא באנציקלופדיה תלמודית, שם|כן}} הביא נוסח זה בשם תשובת מהר"ם, והוסיף:
-"והנה [[חכמי ישראל]] מצינו שסבלו כמה צערות מנשותיהן, אשר קראו על עצמם 'מר ממות' {{מקור|קהלת ז כו$קהלת ז, כו|כן}}, ומשלו ברוחם. כגון מעשה ד[[רב]] ביבמות {{מקור|בבלי:יבמות סג א$סג.|כן}} ודוגמתו, וזכו לבנים כשרים... {{מקור|[ו]}}היכא שרגיל להכותה, שאפילו [[כפיית גט|כופין אותו להוציאה]], ולִתן כתובה. ומהר"ר שמחה כתב שכופין אותו ע"י גויים... ע"כ. ועוד נראה, שיש להחמיר בהכאתה. שהרי חמור דינו לעניין תשלומין יותר מאשר חבלו בה אחרים..." עכ"ל.
-וכבר נמצא כן בתשובות [[הגאונים]] {{מקור|(שערי צדק ח"ד שער א סי' יג,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21939&st=&pgnum=78 מהדורת ירושלים תשכ"ו, עמ' סט]{{מקור|)}}: "אבל {{מקור|(- באמת)}}, זו אשתו היא ואין לו רשות עליה לא לביישה ולא לחבול בה, שאפילו עבדים שנאמר בהם לעולם בהם תעבודו אמרו חכמים לעבודה ניתנו ולא לבושת ניתנו, אשתו {{מקור|[ש]}}כך כותב לה: 'ואנא אפלח ואוקיר ואיזון יתיכי' לא כל שכן שאינו רשאי לא לבישה ולא לחבול בה... אבל יש מן הדין לפייס את אשתו ולרצותה, ואם ידו משגת יוסיף לה כלום על כתובתה ויאיים על עצמו שלא יהא רגיל לעשות כן. וכיוון שהוא עושה כך כבר יצא ידי חובתו וראוי עליה שתשמע לו ותמחול ותתרצה לו".</ref>, ואפילו כשסיכם עמה קודם [[קידושין|שקידשה]] שתמחול לו - אין מחילתה מועילה<ref>ר' יש"ש הנ"ל {{מקור|(ב"ק פ"ג סי' כא)}}: "ה[[מזיק|מזיק]] אשתו ב[[תשמיש המיטה]] חייב {{מקור|בבלי:בבא קמא לב א$ב"ק לב.|כן}}, אע"ג דברשות קעביד, משום דאיהו קעביד מעשה, והוה ליה לעיוני. מכאן מוכח, דלא שרי לבר ישראל כשר להכות את אשתו. אפי' בדבר מרידה קצת, ואין לומר דעל דעת הכי נסבה, להכותה וליסרה לצורכו כדי שתשמע לקולו, להכנע מלפניו, ורבים טעו בזה, כי אפילו תימא דעל דעת הכי נסבה, הוי כ[[מתנה על מה שכתב בתורה]]. דעובר על לאו 'פן יוסיף'. צא וראה מה שחייבו חכמים אותו במזיקה בתשמיש. אף דלהכי נבראת ועומדת, ופשיטא דלהכי נסבה. אפ"ה צריך לעיוני, ולהתאפק ולמשול ביצרו שלא להזיקה. ק"ו שלא להכותה בעבור כעסו ורגזו" עכ"ל. ור' באנציקלופדיה תלמודית {{מקור|שם (כרך יב עמ' תרפא הערה 23)}} שהיינו כשחזרה בה, אך אם עדיין מרשה לו להכותה - שרי ע"ש.</ref>.
-ומאידך, אף האשה מוזהרת על כבוד בעלה, כדברי הרמב"ם {{מקור|רמב"ם:אישות טו כ$שם ה"כ|כן}}:
-::"וכן '''צוו חכמים''' על האשה שתהיה מכבדת את בעלה ביותר מדאי, ויהיה לו עליה [[מורא]], ותעשה כל מעשיה על פיו '''ויהיה בעיניה כמו שר או [[מלך]]''', מהלכת בתאות לבו ומרחקת כל שישנא.
-::"וזה הוא דרך בנות ישראל ובני ישראל הקדושים הטהורים בזיווגן, ובדרכים אלו יהיה ישובן נאה ומשובח."
-ואמר רב: כל ההולך בעצת אשתו נופל בגיהנם, שנאמר +מלכים א' כ"א+ רק לא היה כאחאב וגו'. - אמר ליה רב פפא לאביי: והא אמרי אינשי: איתתך גוצא גחין ותלחוש לה! - לא קשיא, הא - במילי דעלמא, והא - במילי דביתא. לישנא אחרינא: הא - במילי דשמיא, והא - במילי דעלמא.
-==חילוק בין "הדרת נשים" לבין "הפרדה"==
-הרחקת אישה מחמת מחשבה שהיא פחותת ערך, איננה הנהגה שתואמת את רוח היהדות<ref>מתוך[http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=13583  הרצאה בנושא].</ref>.
-ואולם קיים חילוק בין המושג של "הדרת נשים", שהוא כאמור על רקע גזענות מינית, למושג של "הפרדה" בין גברים לנשים, שהוא על רקע הרחקה מעבירות. לפי ה[[הלכה]] קיים איסור על הגבר להביט ביופיין של הנשים להנאתו (מלבד אשתו בשעה שהיא מותרת לו), כמבואר ב[[שולחן ערוך]], חלק אבן העזר סימן כא, ולכן, במקרים ובמקומות מסויימים (כפי שיבואר) נהגו "להפריד" בין גברים לנשים, כדי למנוע מציאות שיכשלו באיסור זה. אמנם אין חיוב הלכתי שגברים יהיו מופרדים מנשים, ולפי ההלכה אסור רק שאיש [[יחוד |יתיחייד]] עם אישה (שאיננה אשתו או אמו וכיוצא בזה), ואין איסור בשהיית גבר בקרבת נשים, עם זאת, במקרים של שהייה ממושכת בתערובת גברים ונשים, כאשר אין סיבה או הכרח שיישבו בדווקא בתערובת, ישנה עדיפות ליצור מצב של "הפרדה" (מהנימוק האמור), ובפרט בעת שמחה שדעתו של אדם קלה יותר, והמקור לכך מה[[משנה]] ב[[מסכת סוכה]]<ref>פרק ה משנה ב</ref>, שמתואר שם שב[[בית המקדש]] עשו גדר ב"[[עזרת נשים]]" ובכך תיקנו "תיקון גדול", וביאר להרמב"ם בפירושו על המשנה: ''כלומר גדול התועלת, והוא שהיו מכינים מקום לנשים ומקום גדור לאנשים, ומקום הנשים למעלה על מקום האנשים גבוה ממנו כדי שלא יסתכלו האנשים בנשים'' עכ"ל. ומטעם זה נהוג בכל קהלות ישראל ב[[בית הכנסת |בתי כנסיות]] להעמיד [[מחיצה]] בין הנשים לגברים, ולעיתים אף בונים רשות בפני עצמו המכונה [[עזרת נשים]]. מסיבה טכנית, ה"עזרת נשים" עומד בחלק האחורי של בית הכנסת, כדי שהנשים יוכלו לראות את המתרחש בתפילה, כיון שלפי חז"ל אין חשש שנשים יסתכלו על גברים להנאה (לפי חז"ל חשש כזה קיים בעיקר ביצר הגברי).
-ומסיבה זו, בכמה מגזרים הקפידו ליצור "הפרדה" גם בתחבורה ציבורית, ובפרט שבתחבורה זו מצוי שהמקום לא מכיל את הנוכחים בהרווחה, כך שבאים גם לידי איסור נגיעה<ref>ובהתאם לגישה זו יש לציין שבמחקר שנעשה על ידי "רשות לקידום מעמד האישה בישראל" במשרד ראש הממשלה{{דרוש מקור}}, עולה כי 48% מהנשים טוענות כי קיימת תופעה של הטרדות מיניות ומעשים מגונים בתחבורה הציבורית (הכללית - לא דתית); 25% חוו הטרדה מינית על בשרן; 71% הביעו רצון כי הנושא יטופל.</ref>.
-על פי ההלכה אין לנקוט בצעדים אלימות (פיזית או מילולית או כל הדומה) כדי ליצור "הפרדה"<ref>[http://www.breslev.co.il/forum/forum_posts.asp?TID=33483 מכתב של הגאון הרב עובדיה יוסף] שליט"א למקרה לא רצוי שאירע ברקע זה.</ref>. וכמו כן אין לגרום לתחושת בושה לנשים, ויש לפעול תמיד בדרך ארץ<ref>[http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%9E%D7%90%D7%A8-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%A9-%D7%9C.html התייחסותו של הראשון לציון הרב שלמה עמאר] סביב לפולמוס על הדרת נשים.</ref>. ונאמר במשלי פרק ג' לגבי התורה ומצוותיה: "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום".
-== ראה גם ==
-* [[אשה]]
-* [[צניעות]]
-== לקריאה נוספת ==
-* הרב שמריהו ליב הורוויץ זצ"ל, '''כבוד האִשה''', מתוך [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=2583&st=&pgnum=263 ספר 'אוצר התורה', ניו יורק תרפ"ו, עמ' 268] ואילך.
-* [[הרב שלמה קורח]] שליט"א, רבה של בני ברק, '''זאת אמונתי''', עמ' קל"ב.
-==קישורים חיצוניים==
-*הרצאת וידיאו "[http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=13583 הדרת נשים - האמנם?]", באתר הידברות
-*[http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=112524 מאמר בענין הפולמוס החברתי סביב ל"הדרת נשים"]
-*הרב מרדכי נויגרשל, [http://www.mnoy.net/Article.aspx?articleID=61 מאמר בנושא הדרת נשים והיהדות]
-*הרב דניאל זר, [http://rabenu.com/?nav=player&File_Name=141&code=mms://rabanim.info/shidurim/הרב_דניאל_זר/לצפייה/תשעב/281211.wmv&navme=1 הדרת נשים מול יהדות חלק א]
-*הרב דניאל זר, [http://rabenu.com/?nav=player&File_Name=142&code=mms://rabanim.info/shidurim/הרב_דניאל_זר/לצפייה/תשעב/040112.wmv&navme=1 הדרת נשים מול יהדות חלק ב]
-==הערות שוליים==
-<references />
-[[קטגוריה:מבט על המציאות]]
-[[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]]
-[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]]
-[[קטגוריה:בין אדם לחברו]]

הדרת נשים: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־18:47, 21 בינואר 2012

תפריט ניווט

חיפוש