רבי יוסף בכור שור: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Bechor shor.jpg|ימין|200px|ממוזער| פירוש רבי יוסף בכור שכור על התורה]] | |||
'''רבי יוסף בכור שור''' (כפי הנראה הוא '''ר"י מאורליאנס'''<ref>החוקרים חלוקים בכך, ראה בהקדמת יהושפט נבו לפירושי בכור שור לתורה בהוצאת [[מוסד הרב קוק]]. ובויקיפדיה</ref>) היה מ[[בעלי התוספות]], פרשן ה[[מקרא]] ופייטן בצפון צרפת בתקופת ה[[ראשונים]]. נולד כנראה בשנת 1140 למניינים. תלמידו של [[רבנו תם]]. כתב פירוש ל[[חמישה חומשי תורה]] ולספר [[תהילים]]. שמו נזכר כמה פעמים ב[[תוספות]]על הש"ס<ref>{{מקור|תוספות שבת יב א}} ד"ה "שמא", {{מקור|תוספות יבמות כה ב}} ד"ה "הוא", {{מקור|תוספות יבמות לו ב}} ד"ה "ולא", {{מקור|תוספות בבא בתרא נד א}} ד"ה "מוליא", {{מקור|תוספות זבחים עט א}} ד"ה "אמור", {{מקור|תוספות חולין צט א}} ד"ה "רבא", {{מקור|תוספות חולין קיב ב}} ד"ה "ודגים", {{מקור|תוספות מכות ו א}} ד"ה "ונרבע".</ref> ובספרי הפוסקים. | '''רבי יוסף בכור שור''' (כפי הנראה הוא '''ר"י מאורליאנס'''<ref>החוקרים חלוקים בכך, ראה בהקדמת יהושפט נבו לפירושי בכור שור לתורה בהוצאת [[מוסד הרב קוק]]. ובויקיפדיה</ref>) היה מ[[בעלי התוספות]], פרשן ה[[מקרא]] ופייטן בצפון צרפת בתקופת ה[[ראשונים]]. נולד כנראה בשנת 1140 למניינים. תלמידו של [[רבנו תם]]. כתב פירוש ל[[חמישה חומשי תורה]] ולספר [[תהילים]]. שמו נזכר כמה פעמים ב[[תוספות]]על הש"ס<ref>{{מקור|תוספות שבת יב א}} ד"ה "שמא", {{מקור|תוספות יבמות כה ב}} ד"ה "הוא", {{מקור|תוספות יבמות לו ב}} ד"ה "ולא", {{מקור|תוספות בבא בתרא נד א}} ד"ה "מוליא", {{מקור|תוספות זבחים עט א}} ד"ה "אמור", {{מקור|תוספות חולין צט א}} ד"ה "רבא", {{מקור|תוספות חולין קיב ב}} ד"ה "ודגים", {{מקור|תוספות מכות ו א}} ד"ה "ונרבע".</ref> ובספרי הפוסקים. | ||
==פירושו לתורה== | ==פירושו לתורה== | ||
גרסה מ־19:32, 21 בינואר 2012
|
|
רבי יוסף בכור שור (כפי הנראה הוא ר"י מאורליאנס[1]) היה מבעלי התוספות, פרשן המקרא ופייטן בצפון צרפת בתקופת הראשונים. נולד כנראה בשנת 1140 למניינים. תלמידו של רבנו תם. כתב פירוש לחמישה חומשי תורה ולספר תהילים. שמו נזכר כמה פעמים בתוספותעל הש"ס[2] ובספרי הפוסקים.
פירושו לתורה
בפירושיו לתורה לרוב לא מציין את מקורותיוף אולם הוא מזכיר בשמותיהם פרשנים שונים כגון אונקלוס, רש"י, רבי יוסף קרא, רבי יהודה אבן חיוג', רבי עובדיה ב"ר שמואל ועוד.
פירושו נוטה לאחד את הפשט והדרש. אף על פי שלרוב הוא מעדיף לפרש את הפסוק על פי פשוטו גם כנגד דרשת חז"ל, לעיתים, כאשר פירוש חז"ל הוא בניגוד לפשט, כתב: "שאין להשיב על דברי רבותינו שאף הם מלאכים לדעת אשר בארץ" (פירושו לבראשית יח ב).
במקומות רבים בספרו מתווכח עם הנצרות ודוחה את טענותיה. במקומות מסוימים הוא נותן טעמים שכליים למצוות התורה (למשל, הוא מסביר את ענין מאלכתו אסורים בנימוק בריאותי).
הערות שוליים
- ↑ החוקרים חלוקים בכך, ראה בהקדמת יהושפט נבו לפירושי בכור שור לתורה בהוצאת מוסד הרב קוק. ובויקיפדיה
- ↑ תוספות שבת יב א ד"ה "שמא", תוספות יבמות כה ב ד"ה "הוא", תוספות יבמות לו ב ד"ה "ולא", תוספות בבא בתרא נד א ד"ה "מוליא", תוספות זבחים עט א ד"ה "אמור", תוספות חולין צט א ד"ה "רבא", תוספות חולין קיב ב ד"ה "ודגים", תוספות מכות ו א ד"ה "ונרבע".