זכירת מעמד הר סיני: הבדלים בין גרסאות בדף

מצות זכירת מתן תורה, שנאמר (דברים ד, ט - י): "השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב".

תוקפה וגדרה

להזכיר ולפרסם בציבור

וכך כותב הרמב"ם באגרת תימן:

"לפיכך, אחינו כל ישראל הנפוצים בקצוות הארץ... זכרו מעמד הר סיני שציונו הקדוש ברוך הוא לזכרו תמיד, וגם הזהירנו מלשכחו אותו, וציונו ללמד אותו לבנינו כדי שיגדלו על תלמודו... וראוי לכם, אחינו, שתגדלו בניכם על המעמד ההוא הגדול, ותספרו בתוך קהל ועדה גדולתו והדרו, שהוא עמוד שהאמונה סובבת עליו, והטענה המביאה לידי אמת, וגדלו המעמד ההוא על כל גדולה כמו שגדלו הקדוש ברוך הוא, שנאמר (דברים ד, לב): "כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך".

ודעו אחינו בברית הזאת ובסברה הזאת, שהדבר הגדול הזה שנראה במציאות, שהעיד עליו מבחר כל העדים, שלא היה מקודם כמוהו וכן לא יהיה אחריו כמוהו, והוא שתשמע אומה אחת בכללה דבור הקדוש ברוך הוא ושתראה כבודו עין בעין, ודבר זה היה [בכדי] שתתחזק האמונה חיזוק שלא ישנהו משנה, ויגיע לנו על ידי האמת כדי להעמיד רגלינו לבל ימעדו אשורינו בעתות כאלו, כשיתחדש שום רוגז או שמד על יהודים חס וחלילה וכשתתגבר יד האנס, שכן כתוב (שמות כ' כ'): "כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו", כלומר שזה הנגלה עליהם בענין זה, כדי שתעמדו בכל נסיון שיפגע בכם באחרית הימים, שלא יזוז לבבכם ולא תחטאו.

ואתם, אחינו, היו על בריתכם קיימים ובדתכם מחזיקים ועל אמונתכם נוהגים ועומדים."

הזכרה בבית המקדש

הזכרה בתפילה

של"ה מסכת חולין פרק דרך חיים תוכחת מוסר אות רנב:

וטוב לומר בתחלה גם כן פרשת העקידה ופרשת המן ועשרת הדברות ושאר פסוקים דרחמי ותחנונים ובקשות ואחר כך ילמוד. וכתב הבית יוסף בטור אורח חיים סימן א' וזה לשונו: וטוב לאומרם (רצה לומר, עשרת הדברות), שעל ידי כן יזכור מעמד הר סיני בכל יום ותתחזק אמונתו בזה; ופרשת העקידה, כדי לזכור זכות אבות לפני הקדוש ברוך הוא, וגם להכניע יצרו לעבודת השם יתברך כמו שמסר יצחק נפשו; ופרשת המן, כדי שיאמין שכל מזונותיו באין לו בהשגחה, עכ"ל.

במגן אברהם (או"ח סימן ס ס"ק ב) מובא, כי כשאומרים בברכות קריאת שמע "ובנו בחרת" יש לזכור את מתן תורה.

זכירה במשך החיים

אוהב ישראל דברים פרשת כי תצא

התורה הקדושה הזהירה אותנו על ד' זכירות. היינו שנזכור תמיד אלו הד' דברים אשר הם עיקרי ושרשי הדת. א' לזכור תמיד בכל עת מעמד הנבחר אצל הר סיני שכל איש ישראל צריך להיות בעיניו תמיד בכל עת ורגע כאלו הוא עומד בהר סיני לקבל את התורה. דבאדם שייך עבר ועתיד אבל אצל ה' יתברך אינו שייך זה ובכל יום ויום הוא נותן התורה לעמו ישראל. ועל כן כשאדם פותח איזה ספר ללמוד צריך אז לזכור מעמד הר סיני וכאלו הוא קיבל את התורה מפי הגבורה ואז בא על ידי זה לידי אימה ויראה כמו שניתנה התורה ברתת ובזיעה. שנאמר (שמות יט, טז) ויחרד כל העם אשר במחנה. וצריך שיהיה להאדם חרדה בכל הרמ"ח איבריו

הערות שוליים