מוות קליני: הבדלים בין גרסאות בדף

כאשר הלב מפסיק לפעום ולספק דם וחמצן למוח, האדם נמצא במצב המוגדר כ"מוות קליני". בעקבות התפתחות הטכנולוגיה, לעיתים מצליחים הרופאים להחזיר את הלב לפעולתו.לאירוע זה משמעות רבה ביהדות, הן מבחינה הלכתית הן כהוכחה לאמונת ישראל, מהסיבות שיבוארו.

חווית סף מוות

רבים מתוך אלו שהיו במצב של מוות קליני, וחזרו לחיות, מעידים על חוויה של "חיים לאחר המוות" ("חווית סף מוות"- near-death experience, או "חוויה חוץ-גופית" - out-of-body experience). על שכיחותה של החוויה מעיד סקר של מכון גלופ המדווח על כשמונה מיליון אמריקאים שטוענים שחוו חוויה שכזאת. ב"מכון למחקר חוויה סף המוות" (Near Death Experience Research Foundation) קיים מאגר מפורט עם למעלה מ-2500 עדויות על חוויה חוץ-גופית, ומידי חודש מתווספים למאגר מספר עדויות חדשות. מחקרים מדעיים רבים נעשו סביב לעדויות, וכדוגמא נציין למחקרו של ד'"ר ריימונד מודי בשנת 1975, שהתפרסם בספרו "החיים שלאחר החיים", מתוך 150 עדויות. העדים הרבים שהביא עמדו מאחורי עדותם, גם לאחר בדיקות חוזרות, ומבחינתם דיווחו על אירועי אמת. (דוגמאות נוספות של מחקרים, נזכיר לקמן בפרק "רשימת מחקרים").

העדויות על חווית סף מוות דומות מאוד זו לזו, ומצביעים על כמה שלבים:

• שלב א': צופים מלמעלה למטה על הגוף המוטל בלי הכרה. (יש לציין שלא מדובר על "הרגשה שיוצאים מהגוף" בלבד, דבר שהיה ניתן לתלות בשיבוש במערכת החושים, אלא מדווחים שממש רואים מבחוץ את הגוף כולו, וכל הסובבים אותו).
• שלב ב': רואים מערה עם אור בסופה. ויש שרואים אור בלי מערה.
• שלב ג' (לאלו שהגיעו לשלב זה ועדיין לא חזרו לגוף): עוברים דרך האור ומרגישים שיש "מישהו" (אלוקים) שאוהב אותם מאוד. ויש שמרגישים כן גם מבלי להכנס לתוך ה"אור".
• שלב ד' (לאלו שהגיעו לשלב זה ועדיין לא חזרו לגוף): רואים את קרובי המשפחה שנפטרו.
• שלב ה' (נדיר יותר): המשפט (שלב זה מצינו רק בעדויות של יהודים דווקא^[1]).

וקיים גם כן שלב שרואים כעין "סרט" של כל החיים מאז הלידה ועד עת המוות קליני, אבל שלב זה אצל חלקם הוא מיד ואצל אחרים הוא אחרי כמה שלבים (כנראה הדבר תלוי בחשבונות שמים).

ויש לציין שאלו שחוו מוות קליני, מנסים לבטא במילים גשמיות את מה שחוו בחוויה רוחנית, כך שהתוארים "אור" וכדומה אינם כפשוטן, וכמו שהם עצמם מציינים.

העוברים חוויה זו מעידים גם כן על הרגשה נפלאה של רוגע, ולעיתים גם שומעים מוסיקה על-טבעית, ונעתיק לדוגמא מה שכתבה דבורה נמיר (כתבת הבריאות של 'ידיעות אחרונות‭,'‬ שעברה בעצמה מוות קליני ל-12 דקות):

"הייתי במין חדר ארוך, לבן, בוהק באור שאין דומה לו... עמדתי נפעמת מול המראה המדהים הזה, כשברקע מתנגנת מוסיקה קלאסית קלה, והייתה בי שלווה ענקית, הרגשה נפלאה של יופי ושקט בלתי רגיל שכמותו מעולם לא חשתי." (Ynet מתאריך 04/09/1998)

ברוב העדויות, מדווחים על תחושה של "אהבה" רבת עוצמה, שנובעת מאותו "אור", נצטט כגדומא עדותה של רחל נועם:

"היא חוותה יציאה זמנית של הנשמה מהגוף ועיניה נפקחו לראות את האור... התחלתי לראות אור... האור היה נפלא ואדיר ומקרין שפע רוחניות נשגב... אהבה נשגבת... בקשתי לעצום את עיני אך לא היו לי עיניים." (מעריב, מתאריך 07/01/1994)

רשימת מחקרים

נזכיר כאן רשימה חלקית (להדגמה) מתוך המחקרים שהתפרסמו בענין חווית סף המוות:

1. ד"ר אליזבט קובלר-רוס - מדטרויט. פסיכיאטרית ומומחית בעלת שם עולמי בנושא ההיבטים הפסיכיאטרים של המיתה. בחנה במשך 20 שנה למעלה מאלף מקרים שהתנסו בחוויה של "גף מוות". ספריה: "On Children Death"
2. פרופ' קנת רינג - פרופ' לפסיכולוגיה מאוניברסיטת קונטיקאט. חקר במשך שנים מקרים של "מוות קליני". את ממצאי מחקריו פרסם בספר "החיים והמות".
3. ד"ר ג'ורג' ריצ'י - נשיא אקדמיית ריצ'מונד לרפואה ויו"ר המחלקה הפסיכיאטרית בביה"ח "טאוורס" בשאר לוטסוויל. ערך מחקר מקיף, וראיין מאות מקרים של מוות קליני (לאחר שאף הוא בעצמו עבר את החוויה). ספרו: "חזרה מן המחר".
4. הפסיכולוג קארלוס אוסיס - מההתאחדות האמריקנית למחקר פסיכולוגי. ראיין 877 רופאים, שסיפרו על חזרתם לחיים של חוליהם. ספרו: Osis & Haraldson: At THE Hour of Death
5. ד"ר מוריס ראולינגס - קרדיאולוג - מאוניברסיטת טנסי. בדק 300 חולים, שעברו חוויה של מוות קליני. את מחקריו פרסם בספר "מעבר לסף המוות".
6. פרופ' יאן סטיבנסון - חקר ביסודיות יחד עם צוות מדענים 20 מקרים של אנשים, שחוו מוות קליני. את מסקנותיו פרסם בספר "20 Cases of Reincarngtien" .

(הרשימה לקוחה מהמאמר דיווח השבים לחיים ממוות קליני - מחקרים ועובדות)

האם מדובר ב"דמיונות"

מטבע הדברים יש שרצו לומר שחווית סף המוות היא פרי הדמיון (או חוסר התאמה באינפורמציה החזותית, וכדומה), אך כנגד טענה זו ישנם כמה נתונים שאי אפשר לתלותם בדמיון וכדומה, וכגון:

1. כל המאות אלפי עדויות על מוות קליני תואמות מאוד, ומתארות את אותם השלבים המורכבים והמופלאים (ריחוף מעל הגוף, מערה, אור, קרובי משפחה וכו'), ואין הסבר לכך שהדמיון יהיה דומה לכל כך הרבה מקרים.
2. העדויות על חווית סף המוות הם גם מאנשים שעד אותו האירוע היו אתיאיסטים גמורים, ולא האמינו ב"חיים לאחר המוות".
3. ד"ר קנת רינג מציין שכ-37% מהחולים שעברו חוויות של "מוות קליני" זכרו ותיארו בפירוט מפליא את הנעשה בסביבתם בשעה שניסו להחיותם ולאחר מכן, למרות שהיו מחוסרי הכרה לחלוטין. בנקודה זו נציין כדוגמא את החבר-כנסת פואד (בנימין) בן-אליעזר שעבר מוות קליני, והצהיר בראיון לערוץ 2, שמעל כל ספק היה בעולם הנשמות, ואמר שידע מכל מה שדיברו הרופאים אודותיו בעת שהיה "מת", והבהיר שידיעתו לא היתה מתוך "שמיעה" פיזית אלא מתוך ידיעה רוחנית.
4. עיוורים (אף עיוורים מלידה) שעברו מוות קליני, יודעים לתאר פרטי פרטים על כל מה שקרה מסביב לגופם לאחר הפטירה, כגון באיזה צבע היו בגדי הנמצאים במקום, וכיצד היה נראה הרופא, וכדומה.
5. בעדויות רבות מספרים פרטים שלא היה ניתן לדעת כלל בתוך גוף גשמי, כגון כיצד היו מונחים החוטים שבתוך המנורה שבתקרת חדר הניתוח, ופריטים שונים הנמצאים על גבי גג בית החולים, וכדומה.
6. כאשר עוברים מוות קליני, בהרבה מן המקרים קריאת גלי מוח (EEG) מראה שאין כל סימני פעילות מחשבתית, כלומר לא יתכן חלום או דמיון וכדומה.
7. כאמור לעיל, אלו שעברו חוויה זו מעידים שראו "סרט חי" על כל החיים שלהם, בפרטי פרטים, מהעת שנולדו ועד עת המוות קליני - כמות כזו של אינפורמציה (סרט שמכיל עשרות שנים) לא יתכן בדמיון פיזי.נצטט עדות של אחד החולים, כדוגמא לכך:

"זה היה כאילו שידעתי את כל מה שנמצא במוח שלי. כל מה שידעתי מתחילת חיי חזר אליי... דבר לא נסתר ממני – הזמנים הטובים, הזמנים הרעים, הכול... הכול היה ברור לי לחלוטין... כל דבר שאתם עושים בחייכם מתועד, וגם אם אתם מתעלמים מאירוע כזה או אחר, ולא חושבים עליו, הוא יעלה מאוחר יותר. למשל, אם אתם עומדים ברמזור, וממהרים, והגברת במכונית שלפניכם לא נוסעת מייד כשהאור הופך לירוק, ואתם מתחילים לצפור לה, ולהאיץ בה. זה מסוג הדברים הקטנים שנרשמים, ואתם לא קולטים כמה הם חשובים". (ד"ר קנת רינג, Heading towards Omega).

ד"ר מרדכי הוכברג, במאמר "האם יש חיים אחרי המוות?" (אודות מחקר שנעשה בהולנד על 344 אנשים), הבהיר בארוכה שכל ההסברים הפיזיולוגים והפסיכולוגים לא נותנים מענה לתופעה, וכל אלו שניסו להסביר בדרכים אלו, התעלמו מנתונים ברורים. ומסיק: "לדעת החוקרים, רק הסבר טרנסצנדנטלי, שיש המשכיות וקיום לנשמה אחרי המוות, רק הסבר זה יכול לפרש את הנתונים שהם ליקטו."

להלן דוגמה אופיינית לדיווח על חוויה חוץ גופית (עדות אחות ביחידה לטיפול נמרץ לב, מתוך Lancet, Vol. 358 P 2041):

"במהלך משמרת לילה הביא אמבולנס גבר בן 44 מחוסר הכרה (בקומה) וכחול מחוסר חמצן (ציאנוטי). החלה החייאה ואז הוצאתי מפיו שיניים תותבות לצורך הנשמה ושמתי אותן בעגלה. לאחר כשעה וחצי התייצבו קצב הלב ולחץ הדם של החולה והוא הועבר חסר הכרה ומונשם ליחידה לטיפול נמרץ.

"לאחר יותר משבוע פגשתי שוב בחולה, ששב בינתיים להכרתו, כשחילקתי תרופות. ברגע שראה אותי הוא אמר 'האחות הזו יודעת איפה השיניים התותבות שלי'. הייתי מופתעת ואז הוא המשיך ואמר 'את היית שם כשהביאו אותי לבית החולים, את לקחת את השיניים התותבות שלי ושמת אותן בעגלה הזו: היו עליה בקבוקים ומתחתיהם מגירות ושם שמת את השיניים'.

"נדהמתי משום שכל זה התרחש כשהאיש בחוסר הכרה עמוק ומונשם. כשחקרתי אותו עוד הסתבר שהחולה ראה עצמו שוכב על המיטה וצפה מלמעלה באחיות וברופאים העסוקים בהחיאתו. הוא תיאר במדויק את המטפלים ואת החדר. לדבריו, הוא דאג שמא נתייאש ונפסיק את ההחיאה, ואכן היינו פסימיים לגבי סיכויו באותו זמן בשל המצב הירוד בו הגיע."

משמעות חווית סף מוות כהוכחה ליהדות

מוות קליני מהווה הוכחה לדת בכלל, כיון שמוכיחה שיש חיים לאחר המוות, וליהדות בפרט, כיון שבתורה שבעל פה היהודית מתוארים השלבים בדיוק כמו שנודע היום מהעדויות על המוות קליני, וכדלהלן:

• לגבי שהנשמה מרחפת מעל הגוף: מפורש בתלמוד ירושלמי מסכת מועד קטן פ"ג ה"הב. וראה גם בגר"א בביאורו לספר יונה ב, א.
• לגבי שהנשמה עוברת דרך מערה, הדבר מפורש בספר הזוהר (סתרי תורה כרך א פרשת לך לך דף פא עמוד א): "וכד נשמתא נפקת מהאי עלמא עאלת במערתא וכו".
• לגבי שרואים "סרט" עם כל מה שעשה במשך שנותיו: רש"י על עמוס ד יג: "כל מעשיו פורטין לפניו בשעת מיתתו".
• לגבי אותו "אור" (בלשון חז"ל: "שכינה") שנמשכת אליה הנשמה אחרי שמתפרדת מן הגוף: זוהר הקדוש פרשת ויחי דף ריח ע"ב. וכמו כן ראוי להזכיר מה שכתב בספר הישר שער יד: "העולם הבא הוא רחב, בלא קצוות, בלי אוהל, רק אורה גדולה, אשר לא תדמה לאור העולם הזה" ע"כ.
• לגבי שהאדם פוגש את קרובי משפחתו שכבר נפטרו: זוהר שם בדף הנ"ל.
• לגבי שמודעים מכל המתרחש סביבם למרות שהיו מחוסרי הכרה: בתלמוד מסכת שבת שף קנב ע"ב נאמר: "כל שאומרים בפני המת, יודע, עד שיסתם הגולל.".

חשוב לציין שבספרים הקדושים הוזכרו גם פרטים נוספים, שלא מדווחים אלו שעברו מוות קליני, וזאת מחמת שתי סיבות: א) סביר להניח שישנם שינויים בין מה שקורה במיתה רגילה ומוחלטת, לבין מה שקורה במוות קליני. ב) לא ניתן רשות לנשמה לזכור את הכל אחרי שהיא חוזרת לעולם הזה (מסיבה זו ג"כ, רק מועטים הם אלו שמדווחים על ראיית מלאכי חבלה וכדומה, כיון שלא לכולם ניתן רשות לזכור את הכל.

סיבת גילויים אלו בימינו

הרב יואל שוורץ, בספרו "החי יתן אל לבו" עמוד 51, נתקשה מדוע בדורנו האלוקים נתן את האפשרות (באמצעות התפתחות הטכנולוגיה) להחזיר לחיים אנשים שהגיעו למצב של מוות קליני, במקרים כה רבים, באופן שכעת ישנה הוכחה ברורה לאמונה, מה שלא היה בדורות קודמות (כאשר מקרים ועדויות כאלו היו נדירים ביותר). והסביר הרב שוורץ שזו סייעתא דשמיא מיוחדת לגרום לחזרה בתשובה, כיון שאנחנו מתקדמים לקרת לימות המשיח, והוא על פי דברי הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ז שכתב כך:

כל הנביאים כולן צוו על התשובה ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה, וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין שנאמר והיה כי יבאו עליך כל הדברים וגו' ושבת עד ה' אלהיך ושב ה' אלהיך וגו'.

ומסיים הרב שוורץ: "בימינו, אנו עדים להתגברות תנועת התשובה, והגילויים הללו נועדו לשרת אותם."

מקרה של מוות קליני בזמן התלמוד

בתלמוד מסכת פסחים דף נ' ע"א מובא מקרה שיתכן שהוא מה שנקרא היום "מוות קליני" (ובעקבות זה, חווית סף מוות), וכך מסופר:

ורבי יהושע בן לוי אמר: אלו בני אדם, שיקרין הן בעולם הזה וקפויין הן לעולם הבא. כי הא דרב יוסף בריה דרבי יהושע בן לוי חלש ואיתנגיד. כי הדר, אמר ליה אבוה: מאי חזית? אמר ליה: עולם הפוך ראיתי, עליונים למטה ותחתונים למעלה. אמר לו: בני, עולם ברור ראית. - ואנן היכי התם? - כי היכי דאיתו אנן הכא, הכי איתינן התם. ושמעתי שהיו אומרים: אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו. ושמעתי שהיו אומרים: הרוגי מלכות אין אדם יכול לעמוד במחיצתן.

מוות קליני מבחינה הלכתית

דנו הפסוקים האם אדם שעבר אירוע של מוות קליני נחשב ש"מת" ממש וחזר לחיות, או שזו לא היתה נחשבת כמיתה גמורה. ונידון זה תלוי בנידון נרחב יותר: מתי היא קביעת עת המוות לפי היהדות, מאז שהלב מפסיק לפעול, או רק כאשר המח מפסיק את פעולותו (שו"ת ציץ אליעזר חלק י סימן כה פרק ד). וראה אריכות בערך רגע המות.

לפי הצד שמוות קליני תחשבת כמיתה (ואח"כ כעין "תחיית המתים"), ישנם השלכות רבות לכך בהלכה, כגון האם צריך לקדש את אשתו שנית (כיון שבעת המיתה יתכן שאשתו יצאה מגדר "אשת איש"). (שו"ת עטרת פז חלק א כרך ג - אבן העזר סימן ט)

ראו גם

• נוטה למות

לקריאה נוספת

• Soul Searching: Seeking Sceintific Ground for the Jewish tradition of an Afterlife
• הרב יוסף שעשוע, ספר האמת היחידה, תשנ"ח, חלק ב פרק ה.

קישורים חיצוניים

• הרב יצחק פנגר, הרצאה בנושא חווית סף מוות.
• הרב זמיר כהן, הרצאה בנושא חווית סף מוות.
• מאמר חשוב בנושא, מאתר "מנוף".
• סיפורו של אשר מסעוד ביטון.
• סיפורו של הרב מאיר חי.
• סרטון דוקומנטרי על חווית סף המוות 1.
• סרטון דוקומנטרי על חווית סף המוות 2.
• סרטון דוקומנטרי על חווית סף המוות 3.
• דוקודרמה.
• מחקרים וציטוטים 1, באתר "אמונה".
• מחקרים וציטוטים 2, באתר "אילה".
• סרטון עם סיפור אישי על חווית סף המוות 1.
• סרטון עם סיפור אישי על חווית סף המוות 2.
• סרטון עם סיפור אישי על חווית סף המוות 3.
• סרטון עם סיפור אישי על חווית סף המוות 4.
• סרטון עם ביפור אישי על חווית סף המוות 5.
• סרטון עם סיפור אישי על חווית סף המוות 6.
• ליקוט מסרטונים שונים
• ספר מחקר על חווית סף מוות, באתר BBC NEWS