רשת ישיבות פורת יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
כיום, הישיבה כוללת מספר סניפים-  ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] (מול [[הכותל המערבי]]), בשכונת [[גאולה (שכונה)|גאולה]], ובשכונת [[קטמון]].
כיום, הישיבה כוללת מספר סניפים-  ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] (מול [[הכותל המערבי]]), בשכונת [[גאולה (שכונה)|גאולה]], ובשכונת [[קטמון]].
==תולדות הישיבה==
==תולדות הישיבה==
ישיבת פורת יוסף הוקמה בראשיתה בעיר העתיקה בירושלים, ע"י [[רבי בן-ציון חזן]], מתלמידיו של [[רבי יוסף חיים מבגדד]]- הבן אש חי. הבן איש חי שלח את הרב חזן להקים בית מדרש בסמוך לכותל המערבי. רבי בן-ציון פעל רבות להקמת הישיבה, ולאחר מאמציו הצליח לרכוש מגרש גדול בו יהיה מקום הישיבה.
ישיבת פורת יוסף הוקמה בראשיתה בעיר העתיקה בירושלים, ע"י [[רבי בן-ציון מרדכי חזן]], מתלמידיו של [[רבי יוסף חיים מבגדד]]- הבן איש חי. הבן איש חי שלח את הרב בן ציון חזן להקים בית מדרש בסמוך לכותל המערבי. רבי בן-ציון פעל רבות להקמת הישיבה, ולאחר מאמציו הצליח לרכוש מגרש גדול בו יהיה מקום הישיבה.
הכסף הרב שנדרש עבור בניית בניין הישיבה נתרם ע"י הנדיב רבי יוסף אברהם שלום.
הכסף הרב שנדרש עבור בניית בניין הישיבה נתרם ע"י הנדיב הרב יוסף אברהם שלום.


הגרעין הראשון של הישיבה הורכב מרבני ותלמידי ישיבת "אוהל מועד" לבני עניים שהקומה על ידי [[רבי עזרא הררי רפול]], ובראשה עמד [[הרב שלמה לניאדו]]. הרב לניאדו מונה להיות ראש ישיבת פורת יוסף, וכיהן בתפקיד זה במשך שנה עד לפטירתו. לאחר מכן נתמנה [[הרב עזרא עטייה]] לעמוד בראשות הישיבה, ומנהלה היה הרב חזן. רבני הישיבה היו [[הרב סלמאן אליהו]] זצ"ל, [[רבי אפרים הכהן]], [[רבי אברהם הררי רפול]] ועוד.
הגרעין הראשון של הישיבה הורכב מרבני ותלמידי ישיבת "אוהל מועד" לבני עניים שהוקמה על ידי [[רבי עזרא הררי רפול]], ובראשה עמד [[הרב שלמה לניאדו]]. הרב לניאדו מונה להיות ראש ישיבת פורת יוסף, וכיהן בתפקיד זה במשך שנה עד לפטירתו. לאחר מכן נתמנה [[הרב עזרא עטייה]] לעמוד בראשות הישיבה, ומנהלה היה הרב בן ציון חזן. חכמי הישיבה היו [[הרב סלמאן אליהו]] זצ"ל, [[רבי אפרים הכהן]], [[רבי אברהם הררי רפול]] ועוד.


ב[[מלחמת השחרור]] בשנת תש"ח, נפל הרובע היהודי בידי הלגיון הירדני, ובנין הישיבה הוחרב והועלה באש. הישיבה עברה לאזור [[שכונת הבוכרים]], והשיעורים ניתנו בבתי הכנסת בשכונה - בית הכנסת "צופיוף", בית הכנסת "יששכרוף-בביוף", בית הכנסת "חאג'י-אדוניה", ועוד.
ב[[מלחמת השחרור]] בשנת ה'תש"ח, נפל הרובע היהודי בידי הלגיון הירדני, ובנין הישיבה הוחרב והועלה באש. הישיבה עברה לאזור [[שכונת הבוכרים]], והשיעורים ניתנו בבתי הכנסת בשכונה - בית הכנסת "צופיוף", בית הכנסת "יששכרוף-בביוף", בית הכנסת "חאג'י-אדוניה", ועוד.
בשנת תשי"ז נכנסו התלמידים לבניין הישיבה החדש בשכונת "גאולה". בשנת תש"ל נפטר הרב עטייה, ובמקומו החלו לכהן כראשי הישיבה [[הרב בן ציון אבא שאול]] ו[[הרב יהודה צדקה]].  
בשנת ה'תשי"ז נכנסו התלמידים לבניין הישיבה החדש בשכונת "גאולה". בשנת ה'תש"ל נפטר הרב עזרא עטייה, ובמקומו החלו לכהן כראשי הישיבה [[הרב יהודה צדקה]] ו[[הרב בן ציון אבא שאול]].  


הרב צדקה נפטר בי"ב ב[[חשוון]] תשנ"ב, והרב אבא שאול נפטר בי"ט ב[[תמוז]] תשנ"ח, ובמקומו התמנה [[הרב משה צדקה]] (בנו של הרב יהודה צדקה).
הרב יהודה צדקה נפטר בי"ב ב[[חשוון]] ה'תשנ"ב, והרב בן ציון אבא שאול נפטר בי"ט ב[[תמוז]] ה'תשנ"ח, ובמקומו נתמנה [[הרב משה צדקה]] (בנו של הרב יהודה צדקה) לעמוד בראשות הישיבה.


ראש הישיבה שבעיר העתיקה הוא [[הרב שלום כהן]] (בנו של רבי אפרים הכהן). בראשות הישיבה שבשכונת קטמון עומד [[הרב ציון זנגי]].
ראש הישיבה שבעיר העתיקה הוא [[הרב שלום כהן]] (בנו של רבי אפרים הכהן). בראשות הישיבה שבשכונת קטמון עומד [[הרב ציון זנגי]].

גרסה מ־14:25, 31 בינואר 2012

ישיבת פורת יוסף היא ישיבה ספרדית ותיקה בירושלים. כיום, הישיבה כוללת מספר סניפים- בעיר העתיקה (מול הכותל המערבי), בשכונת גאולה, ובשכונת קטמון.

תולדות הישיבה

ישיבת פורת יוסף הוקמה בראשיתה בעיר העתיקה בירושלים, ע"י רבי בן-ציון מרדכי חזן, מתלמידיו של רבי יוסף חיים מבגדד- הבן איש חי. הבן איש חי שלח את הרב בן ציון חזן להקים בית מדרש בסמוך לכותל המערבי. רבי בן-ציון פעל רבות להקמת הישיבה, ולאחר מאמציו הצליח לרכוש מגרש גדול בו יהיה מקום הישיבה. הכסף הרב שנדרש עבור בניית בניין הישיבה נתרם ע"י הנדיב הרב יוסף אברהם שלום.

הגרעין הראשון של הישיבה הורכב מרבני ותלמידי ישיבת "אוהל מועד" לבני עניים שהוקמה על ידי רבי עזרא הררי רפול, ובראשה עמד הרב שלמה לניאדו. הרב לניאדו מונה להיות ראש ישיבת פורת יוסף, וכיהן בתפקיד זה במשך שנה עד לפטירתו. לאחר מכן נתמנה הרב עזרא עטייה לעמוד בראשות הישיבה, ומנהלה היה הרב בן ציון חזן. חכמי הישיבה היו הרב סלמאן אליהו זצ"ל, רבי אפרים הכהן, רבי אברהם הררי רפול ועוד.

במלחמת השחרור בשנת ה'תש"ח, נפל הרובע היהודי בידי הלגיון הירדני, ובנין הישיבה הוחרב והועלה באש. הישיבה עברה לאזור שכונת הבוכרים, והשיעורים ניתנו בבתי הכנסת בשכונה - בית הכנסת "צופיוף", בית הכנסת "יששכרוף-בביוף", בית הכנסת "חאג'י-אדוניה", ועוד. בשנת ה'תשי"ז נכנסו התלמידים לבניין הישיבה החדש בשכונת "גאולה". בשנת ה'תש"ל נפטר הרב עזרא עטייה, ובמקומו החלו לכהן כראשי הישיבה הרב יהודה צדקה והרב בן ציון אבא שאול.

הרב יהודה צדקה נפטר בי"ב בחשוון ה'תשנ"ב, והרב בן ציון אבא שאול נפטר בי"ט בתמוז ה'תשנ"ח, ובמקומו נתמנה הרב משה צדקה (בנו של הרב יהודה צדקה) לעמוד בראשות הישיבה.

ראש הישיבה שבעיר העתיקה הוא הרב שלום כהן (בנו של רבי אפרים הכהן). בראשות הישיבה שבשכונת קטמון עומד הרב ציון זנגי.

ישיבת "עוז והדר"

בבניין הישיבה היתה ישיבה נוספת - ישיבת המקובלים "עוז והדר". בישיבה למדו ועסקו בתורת הקבלה. בין השאר למדו בה החכמים הרב סלמאן אליהו, הרב אפרים מנשה הכהן זצ"ל, הרב עובדיה הדאיה ועוד.

חכמי הישיבה

  • הרב יעקב יוסף, ראש מוסדות "חזון יעקב" ורבה של שכונת גבעת משה בירושלים.