ערלה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (←טעם המצוה) |
(קישורים) |
||
שורה 10: | שורה 10: | ||
ה[[רמב"ן]] בפירושו לתורה ({{מקור|פרשנות-תנ"ך:רמב"ן ויקרא יט כג$ויקרא יט, כג}}) מסביר את טעם המצווה: | ה[[רמב"ן]] בפירושו לתורה ({{מקור|פרשנות-תנ"ך:רמב"ן ויקרא יט כג$ויקרא יט, כג}}) מסביר את טעם המצווה: | ||
:"וטעם המצוה הזאת, לכבד את ה' מראשית כל תבואתנו מפרי העץ ותבואת הכרם ולא נאכל מהם עד שנביא כל פרי שנה אחת הלולים לה'. והנה אין הפרי בתוך שלש שנים ראוי להקריבו לפני השם הנכבד, לפי שהוא מועט, ואין האילן נותן בפריו טעם או ריח טוב בתוך שלש שנים, ורובן לא יוציאו פירות כלל עד השנה הרביעית. ולכך נמתין לכולן ולא נטעום מהם עד שנביא מן הנטע שנטענו כל פריו הראשון הטוב קדש לפני השם ושם יאכלוהו ויהללו את שם ה', והמצוה הזאת דומה למצות הבכורים. | :"וטעם המצוה הזאת, לכבד את ה' מראשית כל תבואתנו מפרי העץ ותבואת הכרם ולא נאכל מהם עד שנביא כל פרי שנה אחת הלולים לה'. והנה אין הפרי בתוך שלש שנים ראוי להקריבו לפני השם הנכבד, לפי שהוא מועט, ואין האילן נותן בפריו טעם או ריח טוב בתוך שלש שנים, ורובן לא יוציאו פירות כלל עד השנה הרביעית. ולכך נמתין לכולן ולא נטעום מהם עד שנביא מן הנטע שנטענו כל פריו הראשון הטוב קדש לפני השם ושם יאכלוהו ויהללו את שם ה', והמצוה הזאת דומה למצות הבכורים. | ||
:ואמת הדבר עוד, כי הפרי בתחילת נטיעת האילנות רב הלחות דבק מאד מזיק לגוף ואיננו טוב לאכלה, כ[[דג]] שאין לו [[קשקשת]] {{מקור|ויקרא יא, ט|כן}}, והמאכלים הנאסרים בתורה הם רעים גם לגוף". | |||
== ראו גם == | |||
* [[נטע רבעי]] | |||
* [[איסורי הנאה]] | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
*[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=728 ערלה, רבעי] - מתוך אנציקלופדיית 'דעת' | |||
*[http://www.ll144.co.il/kashrot/orla-neta%20revai.htm עורלה ונטע רבעי] - מתוך 'אינדקס כשרות' | |||
[[קטגוריה:מצוות התלויות בארץ]] | [[קטגוריה:מצוות התלויות בארץ]] |
גרסה מ־13:58, 2 בפברואר 2012
|
איסור ערלה הוא איסור לאכול פירות שצמחו בשלוש השנים הראשונות של העץ.
מקור האיסור בתורה (ויקרא יט, כג): "וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל".
הערלה היא אחת מהמצוות התלויות בארץ, אך היא אסורה גם בחוץ לארץ מהלכה למשה מסיני (משנה ערלה ג, ט).
איסור הערלה הוא איסור הנאה, ופירות ערלה טעונים שריפה. פירות ערלה שנתערבו בפירות אחרים אינם בטלים אלא אם יש מאתים מן ההיתר כנגד הערלה שנתערבה.
טעם המצוה
הרמב"ן בפירושו לתורה (ויקרא יט, כג) מסביר את טעם המצווה:
- "וטעם המצוה הזאת, לכבד את ה' מראשית כל תבואתנו מפרי העץ ותבואת הכרם ולא נאכל מהם עד שנביא כל פרי שנה אחת הלולים לה'. והנה אין הפרי בתוך שלש שנים ראוי להקריבו לפני השם הנכבד, לפי שהוא מועט, ואין האילן נותן בפריו טעם או ריח טוב בתוך שלש שנים, ורובן לא יוציאו פירות כלל עד השנה הרביעית. ולכך נמתין לכולן ולא נטעום מהם עד שנביא מן הנטע שנטענו כל פריו הראשון הטוב קדש לפני השם ושם יאכלוהו ויהללו את שם ה', והמצוה הזאת דומה למצות הבכורים.
- ואמת הדבר עוד, כי הפרי בתחילת נטיעת האילנות רב הלחות דבק מאד מזיק לגוף ואיננו טוב לאכלה, כדג שאין לו קשקשת (ויקרא יא, ט), והמאכלים הנאסרים בתורה הם רעים גם לגוף".
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ערלה, רבעי - מתוך אנציקלופדיית 'דעת'
- עורלה ונטע רבעי - מתוך 'אינדקס כשרות'