כל דבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
כל דבר שנאסר או ניתקן במניין חכמים, ולאחר זמן נתבטלה הסיבה שמחמתה נאסר או ניתקן הדבר, אין האיסור או התקנה בטלים מאליהם, אלא צריך מניין חכמים אחר להתירם.
'''כל דבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו'''' הוא כלל מכללי המצוות הקובע שכל דבר שנגזר במספר מסויים של חכמים וידוע מאיזה טעם נגזרה הגזרה ובטל אותו הטעם למרות זאת אפ"ה אינה בטלה עד שימנו עליה חכמים ויתירוה<ref>הרא"ש ביצה פ"א סימן ג</ref>.
==מקור==
עיקר הסוגיא במסכת ביצה <ref>דף ה</ref>. יסוד של ביטול במניין אחר נלמד ממתן תורה בו נאמר לבני ישראל לפרוש מנשותיהם ולבהמות לא לרעות בהר ואף על פי שהטעם היה בגלל מעמד הר סיני הקב"ה אמר מפורש "שובו לכם לאהליכם" ו"במשוך היובל המה יעלו בהר" משמע אם כן שאלמלא נאמר במפורש לא היה אפשר לבטל את הדיבור הקודם.  
==בחרם==
*דין זה אינו נוהג בחרם ואין צריך מנין אחר <ref>מרדכי ביצה פרק א רמז תרמט</ref>
{{הערות שוליים}}


 
[[קטגוריה:כללי מצוות]]
 
 
 
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]

גרסה אחרונה מ־21:25, 18 בפברואר 2012

כל דבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו' הוא כלל מכללי המצוות הקובע שכל דבר שנגזר במספר מסויים של חכמים וידוע מאיזה טעם נגזרה הגזרה ובטל אותו הטעם למרות זאת אפ"ה אינה בטלה עד שימנו עליה חכמים ויתירוה[1].

מקור[עריכה]

עיקר הסוגיא במסכת ביצה [2]. יסוד של ביטול במניין אחר נלמד ממתן תורה בו נאמר לבני ישראל לפרוש מנשותיהם ולבהמות לא לרעות בהר ואף על פי שהטעם היה בגלל מעמד הר סיני הקב"ה אמר מפורש "שובו לכם לאהליכם" ו"במשוך היובל המה יעלו בהר" משמע אם כן שאלמלא נאמר במפורש לא היה אפשר לבטל את הדיבור הקודם.

בחרם[עריכה]

  • דין זה אינו נוהג בחרם ואין צריך מנין אחר [3]

הערות שוליים

  1. הרא"ש ביצה פ"א סימן ג
  2. דף ה
  3. מרדכי ביצה פרק א רמז תרמט