אין אדם נאמן על ידי עצמו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
אין תקציר עריכה |
||
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
אין אדם נאמן להעיד לטובת עצמו, גם בעדות שאף עבד או שפחה כשרים לה. | '''אין אדם נאמן על ידי עצמו''' משום [[כל כמיניה]], אין אדם נאמן להעיד לטובת עצמו, גם בעדות שאף עבד או שפחה כשרים לה. | ||
שורה 12: | שורה 12: | ||
[[קטגוריה:עדויות]] | |||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] |
גרסה אחרונה מ־13:46, 21 בפברואר 2012
|
אין אדם נאמן על ידי עצמו משום כל כמיניה, אין אדם נאמן להעיד לטובת עצמו, גם בעדות שאף עבד או שפחה כשרים לה.
לדוגמא: צבא ששם מצור על עיר, כל הנשים שבתוכה אסורות לכהנים, כדין שבויות, לפי שחוששים שמא נאנסו על ידי החיילים; ואם אדם בא להעיד על אשה שלא נבעלה, באופן שהעדות היא לטובת עצמו, אין הוא נאמן בעדותו. ואף על פי שאפילו עבד או שפחה כשרים לעדות זו, מכל מקום "אין אדם נאמן על ידי עצמו".
המשנה מספרת על רבי זכריה בן הקצב, שהיה כהן, ונשבע בקדושת בית המקדש: "המעון הזה! לא זזה ידה - של אשתי - מתוך ידי, משעה שנכנסו גויים לירושלים ועד שיצאו", ומעיד אני שהיא טהורה. אמרו לו על כך חכמים: אין אדם מעיד על ידי עצמו, ולכן אינך נאמן להעיד על אשתך, שהרי עדות זו היא לטובתך.