הרב צפניה דרורי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
הרב צפניה דרורי (נולד א' בניסן תרצ"ז, 13 במרץ 1937) הוא רב העיר קריית שמונה וראש ישיבת ההסדר בעיר. בנוסף, מכהן כיו"ר האגודה להתנדבות וכאב בתי הדין לגיור באזור הצפון.
{{לשכתב|מועתק מויקיפדיה}}
'''הרב צפניה דרורי''' הוא רב העיר [[קרית שמונה]] וראש [[ישיבת ההסדר קרית שמונה]]. בנוסף, מכהן כיו"ר האגודה להתנדבות וכאב בתי הדין ל[[גיור]] באזור הצפון.


הרב דרורי נולד וגדל במושב שדה יעקב. למד בישיבת כפר הרואבשנותיה הראשונות, בעת שראש הישיבה היה [[הרב משה צבי נריה]]. הוא נמנה עם שבט איתנים בתנועת בני עקיבא, אשר ידוע בהקמת מפעלים חינוכים תורניים-לאומיים שהשפיעו על דרכו של הדור הבא של הכיפות הסרוגות. לאחר מכן ייסד עם חבריו לשבט את ישיבת כרם ביבנה, ומאוחר יותר עבר, כמו רוב חבריו, לישיבת מרכז הרב והיה אחד מתלמידיו המובהקים של [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]]. הוסמך לרבנות על ידי [[הרב יצחק אריאלי]] והראשון לציון הרב נסים.
הרב דרורי נולד בא' ב[[ניסן]] תרצ"ז במושב שדה יעקב. למד ב[[ישיבת כפר הרא]] אצל [[הרב משה צבי נריה]]. הוא נמנה עם "שבט איתנים" בתנועת בני עקיבא, אשר ידוע בהקמת מפעלים חינוכים תורניים-לאומיים שהשפיעו על דרכו של הדור הבא של הכיפות הסרוגות. לאחר מכן ייסד עם חבריו לשבט את [[ישיבת כרם ביבנה]], ומאוחר יותר עבר, כמו רוב חבריו, ל[[ישיבת מרכז הרב]] והיה אחד מתלמידיו המובהקים של [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]]. הוסמך לרבנות על ידי [[הרב יצחק אריאלי]] ו[[הראשון לציון]] [[הרב יצחק נסים]].


בשנת תשכ"ד (1964) הצטרף לחברו, [[הרב יעקב פילבר]], וביחד עם כמה חברים נוספים הקימו את [[ישיבת ירושלים לצעירים]]. הישיבה הזו, שמכונה בחיבה "ישל"צ", פנתה לבני תיכון שרצו ללמוד בישיבה ציונית, על פי השקפתו של הרב קוק.
בשנת תשכ"ד הצטרף לחבריו [[הרב יעקב פילבר]] ו[[הרב איתן אייזמן]], וביחד עם כמה חברים נוספים הקימו את [[ישיבת ירושלים לצעירים]]. הישיבה הזו, פנתה לבני תיכון שרצו ללמוד בישיבה ציונית, על פי השקפתו של הרב קוק, ברמה תורנית ודתית גבוהה.  


בשנת תשכ"ח (1968), לאחר שעזב את ישיבת מרכז הרב, עלה הרב דרורי צפונה בברכת הרצי"ה קוק, והתיישב בקריית שמונה, מתוך שליחות לחזק את ערכי היהדות באזור הצפון. בשנת תשל"ז (1977) הקים הרב דרורי את ישיבת קריית שמונה, ויחד עימו כיהן כראש הישיבה הרב אפרים שחור, מיום ייסודה של הישיבה, ועד שנפטר בכ"ב בכסלו תשמ"ג. מאז פטירתו של הרב שחור ועד היום (תשע"א, 2011) מכהן הרב דרורי כראש הישיבה ביחד עם הרב ישראל שאול קירשטיין, בנוסף על היותו רב העיר קריית שמונה. בעזרת אברכי הישיבה הוא גם עוסק במתן היתרי כשרות למספר רב של יצרני מזון.
בשנת תשכ"ח, לאחר שעזב את ישיבת מרכז הרב, עבר לקרית שמונה בברכת הרצי"ה קוק, מתוך שליחות לחזק את ערכי היהדות באזור הצפון. בשנת תשל"ז הקים את [[ישיבת ההסדר קרית שמונה]], ויכהן בראשה יחד עם הרב אפרים שחור (נפטר מיום בכ"ב בכסלו תשמ"ג). מאז פטירתו של הרב שחור ועד היום מכהן הרב דרורי כראש הישיבה ביחד עם הרב ישראל שאול קירשטיין, בנוסף על היותו רב העיר. לצדו, מכהן כרבה הספרדי של העיר, הרב שלום לוי.  


במשך תקופתו כרב העיר בקריית שמונה וכראש הישיבה בעיר, ייסד הרב דרורי סדרה ארוכה של שיעורי יהדות בקיבוצי הצפון - ובהם בנאות מרדכי ובמשגב עם. בנוסף הקים את המרכז החברתי "מועדון תקוותנו" בקריית שמונה, וגם את המרכז לחינוך יהודי בעיר, שבו מועברים עד היום חוגים שונים לתושבי העיר.
במשך תקופתו כרב העיר בקרית שמונה וכראש הישיבה בעיר, ייסד סדרה ארוכה של שיעורי תורה בקיבוצי הצפון. בנוסף הקים בקרית שמונה את המרכז החברתי "מועדון תקוותנו" ואת "המרכז לחינוך יהודי", שבו מועברים עד היום חוגים שונים לתושבי העיר.


הפעילות הרצופה של הרב דרורי בעיר הצפונית, מאז שנת 1968, סייעה לתמוך בעיר בתקופות ביטחוניות וכלכליות קשות, שבהן נחתו בעיר קטיושות ואנשי עסקים עזבו אותה. הרב הקפיד להישאר בעיר ביחד עם תלמידיו ולתרום ככל האפשר לתושבים. במהלך התקופה הזו חוותה העיר את מלחמת שלום הגליל, מבצע דין וחשבון, מבצע ענבי זעם, מלחמת לבנון השנייה ועוד.
הפעילות הרצופה של הרב דרורי בקרית שמונה, סייעה לתמוך בעיר בתקופות ביטחוניות וכלכליות קשות, שבהן נחתו בעיר קטיושות שנורו מלבנון ואנשי עסקים עזבו אותה. הרב דרורי הקפיד להישאר בעיר ביחד עם תלמידיו ולתרום ככל האפשר לתושבים. במהלך התקופה הזו חוותה העיר את [[מלחמת שלום הגליל]], מבצע דין וחשבון, מבצע ענבי זעם, מלחמת לבנון השנייה ועוד.


בתקופת תוכנית ההתנתקות בחר הרב קו מתון יחסית והתנגד במידת מה לסירוב פקודה מפורש, אך יחד עם זאת הורה לתלמידיו להשתדל להתחמק ככל האפשר מכל פעילות של פינוי היישובים.
בתקופת הגירוש מ[[גוש קטיף]], התנגד במידת מה ל[[סירוב פקודה]] מפורש, אך יחד עם זאת הורה לתלמידיו להשתדל להתחמק ככל האפשר מכל פעילות של פינוי היישובים.


הרב דרורי הוא בין החברים במועצה הציבורית של מפלגת הבית היהודי שנוצרה מאיחוד המפדומפלגות האיחוד הלאומי.
הרב דרורי הוא בין החברים במועצה הציבורית של מפלגת "הבית היהודי- מפדהחדשה".
 
הרב דרורי נשוי ואב ל-9 ילדים. גר בקריית שמונה.


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
שורה 25: שורה 24:
{{מיון רגיל:דרורי צפניה}}
{{מיון רגיל:דרורי צפניה}}
[[קטגוריה: רבנים בימינו]]
[[קטגוריה: רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות הסדר]]
[[קטגוריה:רבני ערים בישראל]]
[[קטגוריה:רבני ערים בישראל]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת כפר הרא"ה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת כפר הרא"ה]]
[[קטגוריה:רבנים ציוניים]]

גרסה מ־11:44, 22 במרץ 2012

יש לשכתב ערך זה
הסיבה לכך: מועתק מויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הרב צפניה דרורי הוא רב העיר קרית שמונה וראש ישיבת ההסדר קרית שמונה. בנוסף, מכהן כיו"ר האגודה להתנדבות וכאב בתי הדין לגיור באזור הצפון.

הרב דרורי נולד בא' בניסן תרצ"ז במושב שדה יעקב. למד בישיבת כפר הרא"ה אצל הרב משה צבי נריה. הוא נמנה עם "שבט איתנים" בתנועת בני עקיבא, אשר ידוע בהקמת מפעלים חינוכים תורניים-לאומיים שהשפיעו על דרכו של הדור הבא של הכיפות הסרוגות. לאחר מכן ייסד עם חבריו לשבט את ישיבת כרם ביבנה, ומאוחר יותר עבר, כמו רוב חבריו, לישיבת מרכז הרב והיה אחד מתלמידיו המובהקים של הרב צבי יהודה הכהן קוק. הוסמך לרבנות על ידי הרב יצחק אריאלי והראשון לציון הרב יצחק נסים.

בשנת תשכ"ד הצטרף לחבריו הרב יעקב פילבר והרב איתן אייזמן, וביחד עם כמה חברים נוספים הקימו את ישיבת ירושלים לצעירים. הישיבה הזו, פנתה לבני תיכון שרצו ללמוד בישיבה ציונית, על פי השקפתו של הרב קוק, ברמה תורנית ודתית גבוהה.

בשנת תשכ"ח, לאחר שעזב את ישיבת מרכז הרב, עבר לקרית שמונה בברכת הרצי"ה קוק, מתוך שליחות לחזק את ערכי היהדות באזור הצפון. בשנת תשל"ז הקים את ישיבת ההסדר קרית שמונה, ויכהן בראשה יחד עם הרב אפרים שחור (נפטר מיום בכ"ב בכסלו תשמ"ג). מאז פטירתו של הרב שחור ועד היום מכהן הרב דרורי כראש הישיבה ביחד עם הרב ישראל שאול קירשטיין, בנוסף על היותו רב העיר. לצדו, מכהן כרבה הספרדי של העיר, הרב שלום לוי.

במשך תקופתו כרב העיר בקרית שמונה וכראש הישיבה בעיר, ייסד סדרה ארוכה של שיעורי תורה בקיבוצי הצפון. בנוסף הקים בקרית שמונה את המרכז החברתי "מועדון תקוותנו" ואת "המרכז לחינוך יהודי", שבו מועברים עד היום חוגים שונים לתושבי העיר.

הפעילות הרצופה של הרב דרורי בקרית שמונה, סייעה לתמוך בעיר בתקופות ביטחוניות וכלכליות קשות, שבהן נחתו בעיר קטיושות שנורו מלבנון ואנשי עסקים עזבו אותה. הרב דרורי הקפיד להישאר בעיר ביחד עם תלמידיו ולתרום ככל האפשר לתושבים. במהלך התקופה הזו חוותה העיר את מלחמת שלום הגליל, מבצע דין וחשבון, מבצע ענבי זעם, מלחמת לבנון השנייה ועוד.

בתקופת הגירוש מגוש קטיף, התנגד במידת מה לסירוב פקודה מפורש, אך יחד עם זאת הורה לתלמידיו להשתדל להתחמק ככל האפשר מכל פעילות של פינוי היישובים.

הרב דרורי הוא בין החברים במועצה הציבורית של מפלגת "הבית היהודי- מפד"ל החדשה".

קישורים חיצוניים