ערב פסח: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (טיפול בתבנית מקור) |
(←תענית בכורות: (הפניה לערך תענית בכורות ויצירת תבנית:מקור למשנה ברורה)) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
== תענית בכורות == | == תענית בכורות == | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[תענית בכורות]]}} | |||
בערב [[פסח]] נוהגים הבכורות להתענות, זכר לנס שב[[מכת בכורות]] ניצלו בכורי ישראל. | בערב [[פסח]] נוהגים הבכורות להתענות, זכר לנס שב[[מכת בכורות]] ניצלו בכורי ישראל. יש הנוהגים לשבור את הצום על ידי [[סעודת מצוה]] כגון סיום מסכת {{מקור|(}}{{מקור|משנה ברורה תע י$מ"ב סי' תע ס"ק י}}{{מקור|; וראה}} [[תבנית:הידעת?/י"ד ניסן ה'תשע"ב]]{{מקור|)}}. | ||
== ביעור חמץ == | == ביעור חמץ == | ||
גרסה מ־05:58, 26 במרץ 2012
|
|
י"ד בניסן.
בדיקת חמץ
אור לארבעה עשר בודקים את החמץ לאור הנר ( פסחים א', א'). לפני הבדיקה מברכים "בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על בדיקת חמץ", ולאחריו אומרים נוסח של ביטול חמץ. נוהגים להטמין עשרה פירורי חמץ לפני הבדיקה כדי שיהיה לברכה על מה לחול.
עוד על בדיקת חמץ ראה בערך בדיקת חמץ.
תענית בכורות
- ערך מורחב - תענית בכורות
בערב פסח נוהגים הבכורות להתענות, זכר לנס שבמכת בכורות ניצלו בכורי ישראל. יש הנוהגים לשבור את הצום על ידי סעודת מצוה כגון סיום מסכת (מ"ב סי' תע ס"ק י; וראה תבנית:הידעת?/י"ד ניסן ה'תשע"ב).
ביעור חמץ
מחצות היום בערב פסח אסור החמץ באכילה ובהשהיה. מבערים את החמץ מהשעה הרביעית. נוהגים לבער את החמץ בשריפה, אם כי להלכה מותר לבער את החמץ בכל דרך שהיא: זורה לרוח, מטיל לים וכדומה.
ערב פסח שחל להיות בשבת
כשחל ערב פסח בשבת אין מבערים את החמץ בשריפה. סעודה שלישית אפשר לקיים או ע"י פירות וכדומה, או ע"י מצה עשירה, או שאוכלים בבוקר שתי סעודות, משום שאסור לאכול מצה או חמץ אחרי חצות היום (ראה עוד בערך סעודה שלישית). במקרים נדירים התירה הרבנות לאכול מצה בערב פסח, כמו בצבא, שאם לא יאכלו מצות יוכרחו לאכול חמץ.
קרבן פסח
כשהיה בית המקדש קיים היו מקריבים קרבן פסח ב"בין הערביים" בערב פסח, דהיינו משעה שנטתה השמש לערוב עד השקיעה. והיו שוחטים את הפסח אחרי קרבן תמיד של ערב.
ראה עוד בערך קרבן פסח.
בימינו נהגו לומר "סדר הקרבת קרבן פסח" בערב פסח אחרי הצהרים, ורבים בירושלים נוהגים לצורך כך ללכת לכותל המערבי.