בל תשחית: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה עוסק באיסור השחתת דבר מועיל. אם התכוונתם לאיסר גילוח הזקן בתער, עיינו בערך השחתת הזקן.

בל תשחית הוא כינוי לאיסור השחתת דבר שיש ממנו הנאה ותועלת לבני אדם.

מקור וטעם

נאמר בתורה (דברים כ יט): "כי תצור אל עיר... לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן, כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות, כי האדם עץ השדה לבוא מפניך במצור. רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא- אותו תשחית וכָרָתָּ... ". מכאן, שאסרה התורה לכרות עצי מאכל לצורך בניית מצור, חז"ל פרשו את האיסור בכך שאסור להשחית כל דבר המפיק תועלת לאדם (בבלי שבת קכט א).

נחלקו הראשונים, האם איסור השחתת שאר דברים, מלבד אילנות מאכל, הוא מן התורה, או אינו אלא מדרבנן: יש סוברים שאף בהשחתת שאר דברים עוברים על איסור בל תשחית מן התורה, ויש סוברים שמן התורה אין איסור אלא באילנות מאכל, וחכמים הם שאסרו להשחית אף שאר דברים ^{(דרוש מקור)}.

טעם המצווה הוא שהשחתה היא קלקול העולם והפיכתו למקום פחות טוב, כפי שכותב ספר החינוך (מצוה תקכט): "שהוא כדי ללמד נפשנו לאהוב הטוב והתועלת ולהידבק בו, ומתוך כך תדבק בנו הטובה ונרחיק מכל דבר רע ומכל דבר השחתה, וזהו דרך החסידים ואנשי מעשה אוהבים שלום ושמחים בטוב הבריות ומקרבים אותן לתורה, ולא יאבדו אפילו גרגר של חרדל בעולם, ויצר עליהם בכל אבדון והשחתה שיראו, ואם יוכלו להציל יצילו כל דבר מהשחית בכל כחם".

פרטי הדין

איסור בל תשחית קיים לא רק כשמשחיתים בידיים, אלא אף אם גורמים להשחתה. לכן, למשל, מי שמושך את אמת המים מן העצים כדי שיתייבשו - עובר באיסור בל תשחית^{(דרוש מקור)}, וכן מי שמדליק נר ללא צורך- עובר בבל תשחית (בבלי שבת סז ב).

יש אומרים שגם כאשר לא משחיתים את הדבר לחלוטין, אלא פוחתים מדמיו - כגון שקורעים על המת יותר מן הצריך- עוברים באיסור בל תשחית^[1], ויש חולקים וסוברים שאם הדבר עדיין ראוי לשימוש ולא נשחת לגמרי, אין בו משום בל תשחית ^{(דרוש מקור)}. לדעה זו, הכורת ענפים מן האילן, אינו עובר באיסור בל תשחית, עד שיקצוץ את כולו.

הערות שוליים