הרב יעקב אדלשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''יעקב אדלשטיין''' הוא [[ | הרב '''יעקב אדלשטיין''' הוא [[רב]] העיר [[רמת השרון]], רב שכונת 'נאות יוסף' ב[[בני ברק]] וראש ישיבת "מחנה אברהם", "ישיבת רוז'ין" וישיבת "תפארת משה". | ||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
לאחר פטירת אביו, בשנות ה-50, התמנה לכהן תחתיו כרבה של רמת השרון, והוא משמש בתפקיד זה כיובל שנים. הוא הקים בעירו את "[[ישיבת השרון]]" ועמד בראשה שנים רבות. כמו כן עומד בראש [[כולל אברכים]] ברמת השרון. | לאחר פטירת אביו, בשנות ה-50, התמנה לכהן תחתיו כרבה של רמת השרון, והוא משמש בתפקיד זה כיובל שנים. הוא הקים בעירו את "[[ישיבת השרון]]" ועמד בראשה שנים רבות. כמו כן עומד בראש [[כולל אברכים]] ברמת השרון. | ||
בשנות ה-80 שימש כראש ישיבת "מחנה אברהם" של חוג חת"ם סופר | בשנות ה-80 שימש כראש ישיבת "מחנה אברהם" של חוג חת"ם סופר בבני ברק וכראש "ישיבת רוז'ין" של [[חסידות סדיגורא]]. בשנות ה-90 התמנה כרבה של שכונת נאות יוסף בצפון בני ברק, במקביל לכהונתו ברבנות ברמת השרון. לפני מספר שנים התמנה לעמוד בראשות ישיבת "תפארת משה" בבני ברק. | ||
מאז שנות ה-80 הוא משמש כ[[דיין]] בבית הדין של [[הרב נסים קרליץ]] בבני ברק, ונחשב מוותיקי הדיינים בציבור החרדי. | מאז שנות ה-80 הוא משמש כ[[דיין]] בבית הדין של [[הרב נסים קרליץ]] בבני ברק, ונחשב מוותיקי הדיינים בציבור החרדי. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:רבני ערים בישראל]] | [[קטגוריה:רבני ערים בישראל]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות חרדיות בישראל]] | ||
[[קטגוריה:רבני שכונות בבני ברק]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פוניבז']] | |||
גרסה אחרונה מ־09:11, 18 באפריל 2012
|
|
הרב יעקב אדלשטיין הוא רב העיר רמת השרון, רב שכונת 'נאות יוסף' בבני ברק וראש ישיבת "מחנה אברהם", "ישיבת רוז'ין" וישיבת "תפארת משה".
ביוגרפיה[עריכה]
נולד בשנת תרפ"ד בברית המועצות לרב צבי יהודה אדלשטיין, רבה של שומיאץ, ולמד ב'חדר' המקומי בהנהלת הרב זלמן לייב אסטולין. לאחר מכן למד ב'חדר' שבעיירה קלימוביץ' הסמוכה. בבחרותו עלה ארצה יחד עם הוריו ואחיו, הרב גרשון אדלשטיין, לימים ראש ישיבת פוניבז'. המשפחה התיישבה ברמת השרון ואביו כיהן כרב המקומי (לפני שרמת השרון נהייתה עיר).
כאשר הוקמה ישיבת פוניבז', בחורף תש"ד, הוא היה (יחד עם אחיו) אחד מששת התלמידים הראשונים שלמדו בה.
היה מקורב לחזון איש.
לאחר פטירת אביו, בשנות ה-50, התמנה לכהן תחתיו כרבה של רמת השרון, והוא משמש בתפקיד זה כיובל שנים. הוא הקים בעירו את "ישיבת השרון" ועמד בראשה שנים רבות. כמו כן עומד בראש כולל אברכים ברמת השרון.
בשנות ה-80 שימש כראש ישיבת "מחנה אברהם" של חוג חת"ם סופר בבני ברק וכראש "ישיבת רוז'ין" של חסידות סדיגורא. בשנות ה-90 התמנה כרבה של שכונת נאות יוסף בצפון בני ברק, במקביל לכהונתו ברבנות ברמת השרון. לפני מספר שנים התמנה לעמוד בראשות ישיבת "תפארת משה" בבני ברק.
מאז שנות ה-80 הוא משמש כדיין בבית הדין של הרב נסים קרליץ בבני ברק, ונחשב מוותיקי הדיינים בציבור החרדי.
בשנים האחרונות הוא משמש ככתובת לקבלת ברכות וסגולות.
משפחתו[עריכה]
הרב אדלשטיין נישא לבתו של הרב מרדכי שמואל קרול, רבו של כפר חסידים. לאחר פטירתה נשא את אחותה מינה (נפטרה בשנת תשס"ט). גיסיו הם: הרב שלמה נח קרול, שהיה רבו של המושב חמד, הרב יעקב ניסן רוזנטל והרב אליהו אליעזר מישקובסקי, שהיה ראש ישיבת כפר חסידים ורב היישוב. אחותו של הרב אדלשטיין הייתה נשואה לרב ראובן יוסף גרשונוביץ, מראשי ישיבת הנגב בנתיבות.
בניו נישאו לבנותיהם ונכדותיהם של רבנים וראשי ישיבות, ובהם: הרב אהרון לייב שטיינמן, הרב רפאל יצחק וסרמן - שהיה ראש ישיבת אהל יעקב בבני ברק, הרב צבי פרידמן - דיין ורב בבני ברק ולשעבר ראש ישיבת בית חלקיה, והרב יצחק ברנשטיין - מראשי ישיבת כנסת חזקיהו.