הרב ליפא פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב ד"ר ליפא (יום טוב ליפמן) פרידמן היה ר"מ ומנהל התיכון ב[[ישיבת בני עקיבא אהל שלמה]] בבאר שבע במשך למעלה משלושים שנה. מהמנהלים המוכרים והמוערכים בעיר. תחת הנהגתו הפכה הישיבה למוסד מוביל באחוזי הזכאות לתעודת בגרות. הרב ליפא פרש לגמלאות וכיום לומד תורה ב[[מכון מאיר]] בירושלים. הרב ליפא הנו מתלמידי [[הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק]] ודוגל בשילוב של תורה | הרב ד"ר ליפא (יום טוב ליפמן) פרידמן היה ר"מ ומנהל התיכון ב[[ישיבת בני עקיבא אהל שלמה]] בבאר שבע במשך למעלה משלושים שנה. מהמנהלים המוכרים והמוערכים בעיר. תחת הנהגתו הפכה הישיבה למוסד מוביל באחוזי הזכאות לתעודת בגרות. הרב ליפא פרש לגמלאות וכיום לומד תורה ב[[מכון מאיר]] בירושלים. הרב ליפא הנו מתלמידי [[הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק]] ודוגל בשילוב של תורה ומדע. | ||
===תולדות חייו=== | ===תולדות חייו=== | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
===דרכו בחינוך=== | ===דרכו בחינוך=== | ||
הרב ליפא דוגל בהטרוגניות בחינוך. בהיותו מנהל התיכון בבאר שבע הוא דחף לשילוב מלא של יוצאי אשכנז עם בני עדות המזרח והתנגד לתופעה בה תלמידים יוצאי אשכנז בחרו ללמוד בישיבות "אשכנזיות" מחוץ לעיר. מעבר לכך, הוא סבור שבארץ ישראל יש לאמץ את מנהגי המקום ולא להתבדל | הרב ליפא דוגל בהטרוגניות בחינוך. בהיותו מנהל התיכון בבאר שבע הוא דחף לשילוב מלא של יוצאי אשכנז עם בני עדות המזרח והתנגד לתופעה בה תלמידים יוצאי אשכנז בחרו ללמוד בישיבות "אשכנזיות" מחוץ לעיר. מעבר לכך, הוא סבור שבארץ ישראל יש לאמץ את מנהגי המקום ולא להתבדל. אלו שהכירו אותו בבאר שבע לא התפלאו למצוא אותו מתפלל תפילת שחרית במקומו הקבוע בבית הכנסת של יוצאי טוניס ותפילת ערבית בבית הכנסת של יוצאי מרוקו. | ||
===הפרישה לגימלאות=== | ===הפרישה לגימלאות=== | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
לרב ליפא ומורין שני בנים וארבע בנות. כל ילדיו נישאו ומתגוררים בערים שונות ברחבי הארץ. | לרב ליפא ומורין שני בנים וארבע בנות. כל ילדיו נישאו ומתגוררים בערים שונות ברחבי הארץ. | ||
{{מיון רגיל:ליפא | {{מיון רגיל:פרידמן ליפא}} | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:אנשי חינוך]] | [[קטגוריה:אנשי חינוך]] | ||
[[קטגוריה:רבנים אמריקאים]] | [[קטגוריה:רבנים אמריקאים]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:רבני הציונות הדתית בישראל]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:28, 23 במאי 2012
|
|
הרב ד"ר ליפא (יום טוב ליפמן) פרידמן היה ר"מ ומנהל התיכון בישיבת בני עקיבא אהל שלמה בבאר שבע במשך למעלה משלושים שנה. מהמנהלים המוכרים והמוערכים בעיר. תחת הנהגתו הפכה הישיבה למוסד מוביל באחוזי הזכאות לתעודת בגרות. הרב ליפא פרש לגמלאות וכיום לומד תורה במכון מאיר בירושלים. הרב ליפא הנו מתלמידי הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק ודוגל בשילוב של תורה ומדע.
תולדות חייו[עריכה]
הרב ליפא נולד בשנת תש"ו לאביו הרב חיים רפאל פרידמן ולאימו הרבנית יהודית פרידמן באטלנטה ג'ורגיה שבארה"ב. בהיותו בן 6, המשפחה עברה לבוסטון, שם כיהן אביו כרב קהילה וכחבר ב"ועד הרבנים", תחת הנהגתו של הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק. את לימודיו התיכוניים סיים בגיל 16 בישיבת הרמב"ם של הרב סולובייצ'יק. לאחר התיכון עבר לישיבה אוניברסיטה שבניו יורק, שם קיבל תואר דוקטור בסטטיסטיקה וחקר אנוש. במקביל, למד בשיעורו של הרב סולובייצ'יק (שכינהו "הג'ינג'י מבוסטון") בישיבת רבינו יצחק אלחנן והוסמך לרבנות. במהלך לימודיו נישא לד"ר מורין (מרים לאה) פרידמן. במהלך לימודיו היה מחנך וסגן מנהל בבי"ס יסודי דתי בניו יורק.
העליה לארץ[עריכה]
בסיום לימודיהם, בקיץ תשל"ה עלו הרב ליפא ורעייתו עם שלושת ילדיהם לישראל והתיישבו בבאר שבע. ד"ר מורין קיבלה משרה של הוראה ומחקר באוניברסיטת בן גוריון ביחידה לוירולוגיה והרב ליפא קיבל משרה של ר"מ בישיבת בני עקיבא אהל שלמה בעיר, תחת הנהגתו של הרב אברהם סילברט.
הוראה וניהול התיכון ב"אהל שלמה"[עריכה]
לאחר מספר שנים כר"מ, התבקש לנהל את לימודי התיכון בישיבה, משרה אותה נשא בגאון במשך למעלה משלושים שנה. במהלך שנים אלו הגיעו תלמידי הישיבה להישגים לימודיים גבוהים וממוצע הבגרות של תלמידי הישיבה היה מהגבוהים בנגב. בזמן בו אחוז הזכאים לבגרות בנגב לא עבר את חמישים האחוזים, בישיבת "אהל שלמה" אחוז הזכאים עבר את שמונים האחוזים ולעתים אף את תשעים האחוזים. הישיבה, בניהולו, הפכה במהירות למוסד מוביל בנגב ותלמידים רבים נהרו אליה מכל רחבי הנגב. במהלך השנים בהם ניהל את התיכון שם הרב ליפא דגש על היכרות אישית עם כל תלמיד. הוא הקפיד לעקוב אחר ציוניו של כל תלמיד, אחר כל איחור וחיסור ולא אפשר לתלמידיו "לוותר לעצמם". במהלך שנותיו כמנהל, הרב ליפא הקפיד להמשיך וללמד בכיתות במקצועות שונים (מחשבים, מחשבת ישראל, היסטוריה של עם ישראל ועוד). הרב ליפא ניחן ביכולת דידקטית מופלאה, ועל כך יעידו תלמידיו הרבים שזוכרים את שיעוריו היצירתיים שנים לאחר שסיימו לימודיהם בישיבה.
דרכו בחינוך[עריכה]
הרב ליפא דוגל בהטרוגניות בחינוך. בהיותו מנהל התיכון בבאר שבע הוא דחף לשילוב מלא של יוצאי אשכנז עם בני עדות המזרח והתנגד לתופעה בה תלמידים יוצאי אשכנז בחרו ללמוד בישיבות "אשכנזיות" מחוץ לעיר. מעבר לכך, הוא סבור שבארץ ישראל יש לאמץ את מנהגי המקום ולא להתבדל. אלו שהכירו אותו בבאר שבע לא התפלאו למצוא אותו מתפלל תפילת שחרית במקומו הקבוע בבית הכנסת של יוצאי טוניס ותפילת ערבית בבית הכנסת של יוצאי מרוקו.
הפרישה לגימלאות[עריכה]
לאחר כשלושים שנות ניהול פרש הרב ליפא לגימלאות ועבר יחד עם רעייתו לירושלים, שם הוא מתגורר בשכנות למשפחת הרב דב ביגון. כיום הרב ליפא לומד תורה במכון מאיר בירושלים, בשיעורו של הרב מנחם בן יעקב.
צאצאיו[עריכה]
לרב ליפא ומורין שני בנים וארבע בנות. כל ילדיו נישאו ומתגוררים בערים שונות ברחבי הארץ.