יונה בן אמתי: הבדלים בין גרסאות בדף

הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית

יונה בן אמתי היה נביא בימי ירבעם בן יואש מלך ישראל. הוא כתב את ספר יונה, החמישי מתרי עשר בכתבי הקודש. לדעת "הסדר עולם" הוא אחד מבני הנביאים אשר אלישע הנביא שלח למשוך את יהוא בן נמשי למלך ישראל. לפי תני דבי ר' אלעזר, הוא היה בן הצרפתית שהחיה אליהו הנביא. אביו היה מהעיר "גתה חפר" בגבול נחלת שבט זבולון ואימו משבט אשר. אשתו הייתה בן העולות לרגל למרות שמדובר במצווה שהזמן גרמה. נבואתו בימי ירבעם בן יואש מזכירה את מעשיהו בנינוה, שני המקרים נהפך הגורל "מרעה לטובה" כמו שכתוב במסכת יבמות.

בספר יונה מובא תאור של מעשיהו היחידי, אשר מפורט לאורך כל הספר:"קוּם לֵךְ אֶל-נִינְוֵה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא עָלֶיהָ: כִּי-עָלְתָה רָעָתָם, לְפָנָי" {{מקור|(א',ב'))). יונה הנביא מוזכר בספר מלכים בתור הנביא בימי ירבעם (השני) בן יואש מלך ישראל:"הוּא, הֵשִׁיב אֶת-גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, מִלְּבוֹא חֲמָת, עַד-יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר ה', אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד-עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי הַנָּבִיא, אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶרב',י"ד,כ"ה). המשכם של הפסוק - "כִּי-רָאָה ה' אֶת-עֳנִי יִשְׂרָאֵל, מֹרֶה מְאֹד; וְאֶפֶס עָצוּר וְאֶפֶס עָזוּב, וְאֵין עֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל. וְלֹא-דִבֶּר ה' לִמְחוֹת אֶת-שֵׁם יִשְׂרָאֵל, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; וַיּוֹשִׁיעֵם, בְּיַד יָרָבְעָם בֶּן-יוֹאָשׁ." - מאפשר לחז"ל לייצור קשר בין גורלה של ממלכת ישראל לבין גורל העיר נינוה ןכך נאמר במסכת יבמות:"אמר מר: "ויהי דבר ה' אל יונה שנית לאמר - שנית דברה עמו שכינה (למה כתוב שנית) שלישית לא דברה עמו (הרי מצאנו בספר מלכים גם פעם שלישית) והא כתיב (שנאמר בספר) (מלכים ב יד):" הוא השיב [את] גבול ישראל מלבא חמת עד ים הערבה כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא". אמר רבינא על עסקי נינוה, קאמר רב נחמן בר יצחק אמר: הכי קאמר (כאן נאמר) "כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו הנביא" (המסקנה) כשם שנהפך לנינוה מרעה לטובה כך בימי ירבעם בן יואש נהפך להם לישראל מרעה לטובה" (צ"ח,ב').