פרעה: הבדלים בין גרסאות בדף

הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית

פרעה הוא שמם של מלכי מצרים בתקופת המקרא, כאשר כל מלך מצרים מקבל, עם עליתו למלוכה, את הכינוי פרעה.

פרעה בימי אברהם

לאחר שהגיע אברהם אבינו לארץ כנען בפעם הראשונה, פרץ רעב בארץ, ואברהם נאלץ לרדת ביחד עם שרה אשתו לארץ מצרים, בה לא היה רעב. לפני שהגיעו שניהם למצרים, החליט אברהם שיציג אברהם את שרה כאחותו, כיון שידע ששרה היא יפת מראה, וחשש שיהרגו אותו כדי לקחת את אשתו.

החששות התאמתו, והמצרים שראו את שרה סיפרו עליה לפרעה, והיא נלקחה אל ביתו, ובתמורה הוענק לאברהם רכוש רב: כסף, זהב ובהמות. אבל כל בית פרעה נענש בנגעים גדולים, וכשהבין פרעה שזה בגלל לקיחת שרה - על פי הפשט, שרה היתה היחידה בכל בית פרעה שלא התנגעה - הוא השיב אותה לאברהם, הוסיף לו עוד פיצויים, וגירש אותו ממצרים.

פרעה בימי יוסף

רקע

מכירת יוסף

כתוצאה מהמריבות בבית יעקב, שאהב את יוסף יותר מאת כל שאר האחים, מכרו האחים את יוסף לסוחרים שעברו בדותן. הסוחרים, שירדו למצרים, מכרו את יוסף לשר הטבחים של פרעה - פוטיפר.

בבית פוטיפר, רצתה אשת פוטיפר לשכב עם יוסף, שהיה יפה תואר, אך יוסף סירב. לבסוף, ניסתה לתפוס אותו בכוח, אך הוא ברח, והשאיר אצלה את בגדו - מה שסיפק לה הזדמנות להפוך את הסיפור ולומר שהוא רצה לבוא עליה. בעקבות כך, הכניס פוטיפר את יוסף אל בית האסורים.

חלומות שר המשקים ושר האופים

בבית האסורים, פגש יוסף שניים משרי מצרים - שר המשקים ושר האופים - שפשעו למלך, ונכלאו על ידו. על פי חז"ל, מצא המלך זבוב בכוס יין שהגיש לו שר המשקים, ומשהו קשה בלחם שאפה לו שר האופים, ולכן כלא את שניהם.

לאחר שנה, ראה יוסף ששני השרים נראים עגומים, ושאל אותם לסיבת רוגזם. הם ענו לו ששניהם חלמו חלומות מוזרים, שהטרידו את מנוחתם, ולבקשתו סיפרו לו אותם: שר המשקים חלם שהוא עומד ליד שלושה שריגי ענבים, ורואה שכבר יש בגפן אשכולות - והוא סוחט אותם לתוך כוס ומגיש לפרעה. יוסף פירש, שבעוד שלושה ימים יחזיר אותו פרעה לתפקידו הקודם, והוא ישוב להגיש לפרעה יין - ואף ביקש, ששר המשקים לא ישכח אותו, ויבקש מפרעה לחון אותו, כיון שהוא נמצא בכלא על לא עוול בכפו. אחר כך סיפר גם שר המשקים את חלומו: הוא הולך כשעל ראשו שלושה סלים מלאים בדברי מאפה, והעוף מנקר מהמאפים שבסל העליון. יוסף פירש, שבעוד שלושה ימים יתלה אותו פרעה.

לאחר שלושה ימים אכן התקיימו דברי יוסף - פרעה חגג את יום הולדתו, וזכר את שריו הסוררים. את שר המשקים הוא אכן החזיר לתפקידו הקודם, ואת שר האופים תלה - כדברי יוסף, אך שר המשקים שכח את בקשת יוסף, ולא הזכיר אותו לפני פרעה.

חלום פרעה ופתרונו

מינוי יוסף לשליט

התנהלות מצרים בשנות השבע

מפגש יוסף עם אחיו

פגישת יעקב ופרעה

מות יעקב

מות יוסף

דמותו של פרעה

פרעה הוא האדם היחיד בתנ"ך החוגג את יום-הולדתו.

כמו שנהג העולם אז, ייחס פרעה חשיבות לחלומות, ולא ראה בהם דבר של מה בכך - כשחלם את חלומו היה מוטרד ממנו מאוד, ואחרי פתרונו של יוסף פעל על פי עצותיו. דבר זה נראה חסר היגיון - שהרי הוא ארגן את כל מצרים על פי עצותיו של יוסף, מעשים הנראים כהימור, שהרי אם אין ממש בחלומו, או אם פירש אותו יוסף בצורה שגויה, הוא עלול להוביל את מצרים לקריסה כלכלית.

נראה שפרעה היה אדם הוגן, כאשר הוא נותן שכר ועונש בצורה הגיונית: כך על פי המדרש, שחטאו של שר המשקים היה זבוב בכוסו של פרעה, וחטאו של שר האופים היה דבר שנכנס לתוך הלחם - כי אין זו אשמתו של שר המשקים שנפל זבוב לכוס פרעה אחרי שהוא מזג לתוכה יין, ולכן הגיע לו לחזור לתפקידו, אך זו אשמתו של שר האופים, כי הפגם נפל בלחם במהלך אפיתו, ולכן הגיע לו להיענש. פרעה גם נתן ליוסף שכר גדול על פתרון החלום, ובצדק: שהרי בזכות יוסף, זכתה מצרים להצלה כלכלית ולעושר גדול.

פרעה מתואר כאדם טוב, ששמח בשמחתו של יוסף לפגישתו עם אחיו, מציע ליוסף שישלח עגלות על חשבונו, כדי להביא את יעקב ומשפחתו, פוגש את יעקב ומתברך מפיו, מעניק למשפחת יוסף את ארץ גושן, ואף נותן ליוסף ללכת לקבור את אביו. אך צריך לשים לב, שרבים מהמעשים שעושה פרעה הם על מנת להועיל לו ולמצרים, כמו שליחת יעקב לארץ גושן, שבאה גם כדי להרחיק את משפחת יעקב ממצרים. בנוסף, רואים שלמצרים קל להכנס - וקשה לצאת, כשפרעה שמח מאוד שיעקב יגיע, אבל לא שש לתת ליוסף ללכת לקבור אותו, ויוסף צריך לבקש ממנו במיוחד - ואף מצוין, שבני יעקב השאירו את טפם, צאנם ובקרם במצרים, ושפרעה שלח איתם רבים מעבדיו - שני דברים שיגרמו בהכרח לכך שהם לא יוכלו להישאר הארץ כנען, ויאלצו לשוב למצרים. כאשר מת יוסף, כבר לא יכלו בני ישראל לעלות ולקבור אותו, והוא כבר מבטיח לאחיו, "פקד יפקוד א-לקים אתכם, והעליתם את עצמתי מזה אתכם" - כלומר, כרגע בני ישראל כבר כלואים, ברמה כזו או אחרת, במצרים, וזקוקים לכך שהקב"ה יוציא אותם משם.

פרעה בימי שיעבוד בני ישראל

לאחר מות יוסף, קם "מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף" (שמות א, ח).

על שני חלקי הפסוק יש כמה הסברים: חדש - יש המפרשים על פי הפשט - שהיה חדש ממש, שמלך רק עכשיו, ויש פירוש, שנתחדשו גזרותיו, כלומר: הוא היה ישן, אך גזרותיו היו דבר חדש (מחלוקת רב ושמואל בגמרא). אבן עזרא מפרש את המילה חדש - שלא היה מזרע המלוכה, כלומר התחלפה שושלת של מלכים פרעונים, והוא היה הראשון בשושלת החדשה, שתפסה את השלטון. במדרש מובא, שהמלך נסחט בידי היועצים, שהורידו אותו מכסאו למשך שלושה חודשים, וכשעלה היה כאילו חדש, כי התנהג בצורה בה לא התנהג עד עכשיו.

אשר לא ידע את יוסף - איך יתכן שלא ידע מי היה יוסף, שהושיע את כל מצרים? יש מפרשים, שעשה עצמו כאילו לא ידע, או שהתנהג כאילו לא יודע מי היה יוסף. לפי תרגום יונתן, הוא לא התנהג בהליכותיו של יוסף - ועל פי הפשט, הכוונה שלא הכיר את יוסף, כיון שנולד אחרי מותו.

גזירת השיעבוד

גזירת השמדת התינוקות

הולדת משה

פרעה בימי יציאת מצרים

התיצבות משה לפני פרעה

עשר המכות

התהליך שעבר פרעה

יציאת מצרים

קריעת ים סוף

דמותו של פרעה

פרעה בתקופת שלמה

יחסי ישראל-מצרים

בתקופתו של שלמה המלך, נכרתה ברית בין ישראל למצרים, וכמקובל באותם הימים נערכו "נישואים דיפלומטיים": פרעה נתן את בתו לשלמה לאישה, ונתן לו נדוניה יקרה - הוא עלה עם צבאו על העיר גזר, כבש אותה, הרג את הכנעני שישב בה, ונתן אותה לשלמה במתנה.

מוזכר גם שהיו לישראל יחסי מסחר עם מצרים, ושסוחרי שלמה קנו ממצרים סוסים ומרכבות - מעבר מפורש על אחת מהמצוות המיוחדות המוטלות על המלך, הכתובות בפרשת שפטים: רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס, כאשר שלמה מרבה לו סוסים - וקונה אותם ממצרים, כאזהרת הפסוק. מצד שני, באמת העם לא חזר למצרים, רק היו עם מצרים יחסי מסחר.

שלמה בנה לבת-פרעה ארמון משלה, ומוזכר במפורש שהוא אהב אותה (מלכים א יא, א) - אך היא לא היתה אשתו היחידה, והיו לו עוד שבע-מאות נשים, ושלוש-מאות פילגשים. כשהזדקן שלמה, הטו נשיו את לבבו, והוא חטא ואִפשר להן לבנות בירושלים מזבח לעבודה זרה.

בריחת ירבעם אל פרעה

שישק

ראה שישק

פרעה נכה

ראה פרעה נכה

פרעה בימי ירמיהו