אל מסתתר: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''אל מסתתר''' הוא פיוט המיוסד על עשר הספירות (כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, [[הו…) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
(3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אל מסתתר''' הוא פיוט המיוסד על [[עשר הספירות]] ([[כתר]], [[חכמה]], [[בינה]], [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]] ו[[מלכות]]) . חובר ע"י רבי אברהם מימין, מתלמידי [[ | '''אל מסתתר''' הוא פיוט המיוסד על [[עשר הספירות]] ([[כתר]], [[חכמה]], [[בינה]], [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]] ו[[מלכות]]) . חובר ע"י רבי אברהם מימין, מתלמידי ה[[רמ"ק]] ב[[צפת]]. יוצאי חאלב פותחים בפיוט זה את "[[שירת הבקשות]]" בשבתות החורף, וכיום מקובל לשיר את הפיוט ב[[סעודה שלישית]]. הפיוט רווי במונחים [[קבלה|קבליים]]. | ||
==מבנה ותוכן== | ==מבנה ותוכן== | ||
בפיוט אחד-עשר בתים. כל בית מעשרת הבתים הראשונים מיוסד על אחת מהספירות, והבית האחרון מהווה מעין סיכום לכולם. ראשי הבתים יוצרים באקרוסטיכון את שם המחבר '''אברהם מימין חזק'''. כל בית מסתיים בציטוט מפסוק החותם בשם ה'. בבתים העוסקים בספירות חג"ת (חסד, גבורה ותפארת), מוזכרים גם האבות להם נמשלו הספירות- [[אברהם]], [[יצחק]], ו[[יעקב]]. | בפיוט אחד-עשר בתים. כל בית מעשרת הבתים הראשונים מיוסד על אחת מהספירות, והבית האחרון מהווה מעין סיכום לכולם. ראשי הבתים יוצרים באקרוסטיכון את שם המחבר '''אברהם מימין חזק'''. כל בית מסתיים בציטוט מפסוק החותם בשם ה'. בבתים העוסקים בספירות חג"ת (חסד, גבורה ותפארת), מוזכרים גם האבות להם נמשלו הספירות- [[אברהם]], [[יצחק]], ו[[יעקב]]. | ||
שורה 46: | שורה 46: | ||
אתה גיבור לעולם ה'. | אתה גיבור לעולם ה'. | ||
'''מ'''י אל כמוך עושה גדולות, | '''מ'''י אל כמוך עושה גדולות, | ||
שורה 71: | שורה 72: | ||
יכין ובועז מהם בשם נקראים, | יכין ובועז מהם בשם נקראים, | ||
וכל בניך למודי ה'. | וכל בניך למודי ה'. | ||
'''יסוד''' צדיק בשבעה נעלם, | '''יסוד''' צדיק בשבעה נעלם, | ||
שורה 101: | שורה 103: | ||
[[קטגוריה:פיוטים]] | [[קטגוריה:פיוטים]] | ||
[[קטגוריה:זמירות שבת]] |
גרסה אחרונה מ־20:41, 25 ביוני 2012
|
אל מסתתר הוא פיוט המיוסד על עשר הספירות (כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות) . חובר ע"י רבי אברהם מימין, מתלמידי הרמ"ק בצפת. יוצאי חאלב פותחים בפיוט זה את "שירת הבקשות" בשבתות החורף, וכיום מקובל לשיר את הפיוט בסעודה שלישית. הפיוט רווי במונחים קבליים.
מבנה ותוכן[עריכה]
בפיוט אחד-עשר בתים. כל בית מעשרת הבתים הראשונים מיוסד על אחת מהספירות, והבית האחרון מהווה מעין סיכום לכולם. ראשי הבתים יוצרים באקרוסטיכון את שם המחבר אברהם מימין חזק. כל בית מסתיים בציטוט מפסוק החותם בשם ה'. בבתים העוסקים בספירות חג"ת (חסד, גבורה ותפארת), מוזכרים גם האבות להם נמשלו הספירות- אברהם, יצחק, ויעקב.
אל מסתתר בשפריר חביון,
השכל הנעלם מכל רעיון,
עילת העילות מוכתר בכתר עליון,
כתר יתנו לך ה'.
בראשית תורתך הקדומה,
רשומה חכמתך הסתומה,
מאין תמצא והיא נעלמה,
ראשית חכמה יראת ה'.
רחובות הנהר נחלי אמונה,
מים עמוקים ידלם איש תבונה,
תוצאותיה חמישים שערי בינה,
אמונים נוצר ה'.
האל הגדול עיני כל נגדך,
רב חסד גדול על השמים חסדך,
אלהי אברהם זכור לעבדך,
חסדי ה' אזכיר תהילות ה'.
מרום נאדר בכח וגבורה,
מוציא אורה מאין תמורה,
פחד יצחק משפטנו האירה,
אתה גיבור לעולם ה'.
מי אל כמוך עושה גדולות,
אביר יעקב נורא תהילות,
תפארת ישראל שומא תפילות,
כי שומע אל אביונים ה'.
יה זכות אבות יגן עלינו,
נצח ישראל מצרותינו גאלנו,
ומבור גלות דלנו והעלנו,
ל(מ)נצח על מלאכת בית ה'.
מימין ומשמאל יניקת הנביאים,
נצח והוד מהם נמצאים,
יכין ובועז מהם בשם נקראים,
וכל בניך למודי ה'.
יסוד צדיק בשבעה נעלם,
אות ברית הוא לעולם,
מעין הברכה צדיק יסוד עולם,
צדיק אתה ה'.
נא הקם מלכות דוד ושלמה,
בעטרה שעטרה לו אמו,
כנסת ישראל כלה קוראה בנעימה,
עטרת תפארת ביד ה'.
חזק מיחד כאחד עשר ספירות,
ומפריד אלוף לא יראה מאורות,
ספיר גזרתם יחד מאירות,
תקרב רנתי לפניך ה'.