הרש"ש (שבזי): הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(כמו שכתב רבי שמואל יוסף עדני בספרו נחלת יוסף) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Shbazy.jpg|ימין|200px|ממוזער|איור המיוחס לרבי שלום שבזי]] | [[תמונה:Shbazy.jpg|ימין|200px|ממוזער|איור המיוחס לרבי שלום שבזי]] | ||
'''רבי שלום (שלם) משיתא שבזי (אלשבזי)''' (המכונה '''אבא שלום שבזי''') | '''רבי שלום (שלם) משיתא שבזי (אלשבזי)''' (המכונה '''אבא שלום שבזי''') הוא הרב הנערץ ביותר ביהדות תימן וגדול משורריה . | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת שע"ט בכפר נג'ד אלוליד שליד העיר שרעב בדרום מערב תימן לאביו רבי יוסף ב"ר ישראל שבזי. אביו נפטר בהיותו בן 15, והוא נאלץ לצאת לעבוד על מנת לפרנס את משפחתו. במהלך נדודיו הגיע לצנעא, שם למד בישיבה של חכמי העיר<ref>לפי גרסה אחרת פגש בחכמי צנעא כשהיה ב[[גלות מוזע]].</ref>. במיוחד התקרב לראש רבני העיר רבי סעדיה דריין. בהמשך עבר לשבז, שעל שמה כונה "אלשבזי", ולאחר מכן לתעיז, שם בנה [[בית כנסת]] ו[[מקווה]] והתפרנס מאריגת [[טלית]]ות. תוך כדי עבודתו השתלם בכל חלקי התורה ובחכמות חול. | נולד בשנת שע"ט בכפר נג'ד אלוליד שליד העיר שרעב בדרום מערב תימן לאביו רבי יוסף ב"ר ישראל שבזי. אביו נפטר בהיותו בן 15, והוא נאלץ לצאת לעבוד על מנת לפרנס את משפחתו. במהלך נדודיו הגיע לצנעא, שם למד בישיבה של חכמי העיר<ref>לפי גרסה אחרת פגש בחכמי צנעא כשהיה ב[[גלות מוזע]].</ref>. במיוחד התקרב לראש רבני העיר רבי סעדיה דריין. בהמשך עבר לשבז, שעל שמה כונה "אלשבזי", ולאחר מכן לתעיז, שם בנה [[בית כנסת]] ו[[מקווה]] והתפרנס מאריגת [[טלית]]ות. תוך כדי עבודתו השתלם בכל חלקי התורה ובחכמות חול. | ||
גרסה מ־14:33, 9 ביולי 2012
|
|
רבי שלום (שלם) משיתא שבזי (אלשבזי) (המכונה אבא שלום שבזי) הוא הרב הנערץ ביותר ביהדות תימן וגדול משורריה .
תולדות חייו
נולד בשנת שע"ט בכפר נג'ד אלוליד שליד העיר שרעב בדרום מערב תימן לאביו רבי יוסף ב"ר ישראל שבזי. אביו נפטר בהיותו בן 15, והוא נאלץ לצאת לעבוד על מנת לפרנס את משפחתו. במהלך נדודיו הגיע לצנעא, שם למד בישיבה של חכמי העיר[1]. במיוחד התקרב לראש רבני העיר רבי סעדיה דריין. בהמשך עבר לשבז, שעל שמה כונה "אלשבזי", ולאחר מכן לתעיז, שם בנה בית כנסת ומקווה והתפרנס מאריגת טליתות. תוך כדי עבודתו השתלם בכל חלקי התורה ובחכמות חול.
בשנת ת"מ גורש במסגרת גלות מוזע.
התפרסם בעיקר בזכות שיריו, כ-800 במספר (הידועים לנו כיום). שירתו מהווה כרבע מכלל שירת יהודי תימן בכל הדורות, והוא נחשב לגדול משוררי העדה. למרות זאת, שיריו לא נכנסו לסידור התפילה התימני.
נפטר בט' בשבט שנת ת"ע ונקבר בתעיז. קברו הפך למוקד עליה לרגל ליהודים ואף למוסלמים.
רבי שלום נחשב לאישיות הרבנית הנערצת ביותר על יהודי תימן ובפיהם הוא מכונה בתואר "אבא שלום שבזי". דמותו נתפסת בעיניהם כדמות מופלאה של איש מופת בעל השגות על אנושיות ומחולל ניסים, ורבים הם הסיפורים על מופתיו וישועותיו.
בנו, מארי שמעון שבזי, היה אב"ד גדול בתימן.
שירתו ופיוטיו
שירתו מושפעת הרבה מהקבלה, מהפילוסופיה ומשאר חלקי התורה, וכתובה לרוב ברובה בלשון פיוטית קלילה.
שירים רבים עוסקים מושפעים ממאורעות היסטוריים של יהדות תימן בתקופתו- בין היתר: השמועות של שבתאי צבי, "גזרת העטרות", גלות מוזע ועוד. כמו כן, שירים רבים עוסקים במאורעות הסטוריים של כלל ישראל כגון יציאת מצרים, מתן תורה ועוד.
ספריו
- מדרש חמדת הימים- מדרש בדרך פרד"ס לתורה המבוסס על מקורות רבים ומגוונים (במיוחד מספרי הקבלה ומדרשים תימניים). בשולי החיבור ישנן תוספות הפותחות בראשי התיבות ת"ט (תוספת טעם) שהתווספו לאחר כתיבת הספר.
- ספר החול או גורל החול- ספר המתעמת מול גוי בשם אבן אלואן, שעשה נפלאות, ריפא חולים והגיד עתידות, ורבי מיהודי צתימן החלו לנטות אחריו ולהאמין למופתיו.
- ספר המרגלית- ספר קבלה העוסק בתפילות שונות, קמיעות, סגולות ועוד, בתוספת תפילות מבנו מארי שמעון.
- שימוש תהילים- קונטרס קצר המיוחס לרבי שלום ובו הנחיות לאמירת מזמורי תהילים על פי הצרכים.
- פירוש על הלכות שחיטה ועוד חלקים נוספים במשנה תורה לרמב"ם.
- תכלאל (סידור תימני) עם פירוש והלכות.
- סידור וערך מחדש על פי המסורות את התאג' (התנ"ך) הנהוג בקרב יהודי תימן.
- כתאב אלזיג- חיבור באסטרונומיה.
| תקופת חייו של הרש"ש (שבזי) על ציר הזמן |
|---|
 |