הרב יעקב ישראל קניבסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | |||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
[[תמונה:Stypler.jpg|ימין|ממוזער|250px|"הסטייפלער"- רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] | [[תמונה:Stypler.jpg|ימין|ממוזער|250px|"הסטייפלער"- רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] | ||
'''הרב יעקב ישראל קניבסקי''' (מכנוה '''הסטייפלר''' על שם עיירת הולדתו), מגדולי העולם החרדי בדור | '''הרב יעקב ישראל קניבסקי''' (מכנוה '''הסטייפלר''' על שם עיירת הולדתו), מגדולי העולם החרדי בדור האחרון. חיבר ספר נודע על הש"ס בשם '''קהלות יעקב'''. | ||
נולד בעיירה הורנוסטייפל בט' ב[[תמוז]] תרנ"ט, למשפחה מחסידי טשרנוביל. כבר מצעירותו נחשב לעילוי. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]], גלתה [[ישיבת נובהרדוק]] בעיר הומל, ובתקופה זו למד בה. נשא את מרים קרליץ, בתו של הרב שמריה קרליץ, רב העיר קוסובה. בסביבות שנת תרצ"ה עלה ל[[ארץ ישראל]], והתיישב ב[[בני ברק]], | |||
נפטר בכ"ג ב[[אב]] תשמ"ה, ונקבר בסמיכות לגיסו החזון איש, | == תולדותיו == | ||
בנו הוא [[הרב חיים קנייבסקי]]. | נולד בעיירה הורנוסטייפל בט' ב[[תמוז]] תרנ"ט, למשפחה מחסידי טשרנוביל. כבר מצעירותו נחשב לעילוי. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]], גלתה [[ישיבת נובהרדוק]] בעיר הומל, ובתקופה זו למד בה. נשא את מרים קרליץ, בתו של הרב שמריה קרליץ, רב העיר קוסובה. בסביבות שנת תרצ"ה עלה ל[[ארץ ישראל]], והתיישב ב[[בני ברק]], בשכנות לגיסו, [[הרב אברהם ישעיהו קרליץ]]- "החזון איש". | ||
נפטר בכ"ג ב[[אב]] תשמ"ה, ונקבר בסמיכות לגיסו החזון איש, אִתו היה בקשרי אהבה חזקים. | |||
== משפחתו == | |||
נשא לאשה את מרים קרליץ, בתו של הרב שמריה קרליץ, רב העיר קוסובה. אחיה הידועים הם: [[רבי מאיר קרליץ]] (רבה של לכוביץ') ו[[רבי אברהם ישעיהו קרליץ]] (מחבר ספרי [[חזון איש]]). | |||
זכה לבן ושתי בנות. בנו הוא [[הרב חיים קנייבסקי]], וחתניו הם [[רבי שאול ברזם]] ו[[רבי שלמה ברמן]] (ראש ישיבה בישיבת פוניבז'). | |||
== חיבוריו == | == חיבוריו == | ||
* '''קהִלות יעקב''' - חידושים על הש"ס. הספר בנוי כסימנים, שכל אחד מבאר עניין מסויים. נודע בבהירותו המיוחדת.{{ש}}בשנים הראשונות (תרצו-תשטז) הוציא עשרה חלקים המסודרים עפ"י נושאים שונים<ref>יצאו מחדש במהדורה חדשה בעלת שני כרכים לאחר פטירתו (בני ברק תשמ"ה).</ref>, ובתקופות מאוחרות יותר הוציא ספרים עפ"י סדר המסכתות{{הערה|לאחר פטירתו, הוציאו בניו את ספריו במהדורה חדשה, בעלת עשרים ואחד כרכים, בכתב גדול ונאה יותר, וכן הכניסו לתוך הספר 'סימנים' הנוגעים למסכת זו ונדפסו בחלקים אחרים של הסדרה}}. | * '''קהִלות יעקב''' - חידושים על הש"ס. הספר בנוי כסימנים, שכל אחד מבאר עניין מסויים. נודע בבהירותו המיוחדת.{{ש}}בשנים הראשונות (תרצו-תשטז) הוציא עשרה חלקים המסודרים עפ"י נושאים שונים<ref>יצאו מחדש במהדורה חדשה בעלת שני כרכים לאחר פטירתו (בני ברק תשמ"ה).</ref>, ובתקופות מאוחרות יותר הוציא ספרים עפ"י סדר המסכתות{{הערה|לאחר פטירתו, הוציאו בניו את ספריו במהדורה חדשה, בעלת עשרים ואחד כרכים, בכתב גדול ונאה יותר, וכן הכניסו לתוך הספר 'סימנים' הנוגעים למסכת זו ונדפסו בחלקים אחרים של הסדרה}}. | ||
* קונטרס '''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?156492& שיעורין דאורייתא]''' - בני ברק תש"ח, מתוך קהלות יעקב חלק ז | |||
* '''שיעורין של תורה'''{{הערה|מהדורה ראשונה - [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?11842& ירושלים תשט"ז]; ומהדורה שניה - [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?28022& בני ברק תשל"ט/תש"נ]}} - על השיעורים (כזית, כביצה, טפח וכד') על פי שיטת גיסו החזון איש, ולהשיב ל[[רבי חיים נאה]] | * '''שיעורין של תורה'''{{הערה|מהדורה ראשונה - [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?11842& ירושלים תשט"ז]; ומהדורה שניה - [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?28022& בני ברק תשל"ט/תש"נ]}} - על השיעורים (כזית, כביצה, טפח וכד') על פי שיטת גיסו החזון איש, ולהשיב ל[[רבי חיים נאה]] | ||
* '''חיי עולם'''<ref>מהדורה שנייה - [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?28025& ב"ב תשס"ו].</ref> - הדרכות בלימוד תורה, חיזוקים ודברי מוסר, ב"ב תשל"ב | * '''חיי עולם'''<ref>מהדורה שנייה - [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?28025& ב"ב תשס"ו].</ref> - הדרכות בלימוד תורה, חיזוקים ודברי מוסר, ב"ב תשל"ב | ||
| שורה 21: | שורה 30: | ||
כמו כן התפרסמו כמה ספרים מתורתו: | כמו כן התפרסמו כמה ספרים מתורתו: | ||
* '''אורחות רבנו הקהלות יעקב''' - חמישה כרכים, מאת | * '''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?21629& קהילות ישראל]''' - התכתבות הלכתית עם [[הרב מנשה קליין]] (מחבר שו"ת משנה הלכות), תשנ"ו | ||
* '''אורחות רבנו הקהלות יעקב''' - חמישה כרכים, מאת הרב אברהם הלוי הורֹביץ{{מקור|הרב אברהם הורֹביץ, למד בחברותא במשך שנים רבות, עם הסטייפלר, ורשם בפתקים שונים את הנהגותיו ההלכתיות, תוך ציון השנה והפרטים המדוייקים. לאחר שנים, בנו, הרב ישעיה הורֹביץ, הוציא לאור את הספריו מתוך הפתקים והרשימות של אביו.}}, בני ברק תשנ"א-תשס"ה | |||
== לקריאה נוספת == | |||
* הרב אברהם ישעיהו קניבסקי, '''תולדות יעקב''' | |||
* הרב משה מרדכי שולזינגר, '''פניני רבנו הקהלות יעקב''' | |||
* ח"כ הרב שלמה לורנץ, '''במחיצתם של גדולי התורה''' | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־02:18, 1 באוגוסט 2012
|
|
 |
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית |
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
הרב יעקב ישראל קניבסקי (מכנוה הסטייפלר על שם עיירת הולדתו), מגדולי העולם החרדי בדור האחרון. חיבר ספר נודע על הש"ס בשם קהלות יעקב.
תולדותיו
נולד בעיירה הורנוסטייפל בט' בתמוז תרנ"ט, למשפחה מחסידי טשרנוביל. כבר מצעירותו נחשב לעילוי. בזמן מלחמת העולם הראשונה, גלתה ישיבת נובהרדוק בעיר הומל, ובתקופה זו למד בה. נשא את מרים קרליץ, בתו של הרב שמריה קרליץ, רב העיר קוסובה. בסביבות שנת תרצ"ה עלה לארץ ישראל, והתיישב בבני ברק, בשכנות לגיסו, הרב אברהם ישעיהו קרליץ- "החזון איש".
נפטר בכ"ג באב תשמ"ה, ונקבר בסמיכות לגיסו החזון איש, אִתו היה בקשרי אהבה חזקים.
משפחתו
נשא לאשה את מרים קרליץ, בתו של הרב שמריה קרליץ, רב העיר קוסובה. אחיה הידועים הם: רבי מאיר קרליץ (רבה של לכוביץ') ורבי אברהם ישעיהו קרליץ (מחבר ספרי חזון איש).
זכה לבן ושתי בנות. בנו הוא הרב חיים קנייבסקי, וחתניו הם רבי שאול ברזם ורבי שלמה ברמן (ראש ישיבה בישיבת פוניבז').
חיבוריו
- קהִלות יעקב - חידושים על הש"ס. הספר בנוי כסימנים, שכל אחד מבאר עניין מסויים. נודע בבהירותו המיוחדת.
בשנים הראשונות (תרצו-תשטז) הוציא עשרה חלקים המסודרים עפ"י נושאים שונים[1], ובתקופות מאוחרות יותר הוציא ספרים עפ"י סדר המסכתות[2]. - קונטרס שיעורין דאורייתא - בני ברק תש"ח, מתוך קהלות יעקב חלק ז
- שיעורין של תורה[3] - על השיעורים (כזית, כביצה, טפח וכד') על פי שיטת גיסו החזון איש, ולהשיב לרבי חיים נאה
- חיי עולם[4] - הדרכות בלימוד תורה, חיזוקים ודברי מוסר, ב"ב תשל"ב
- ברכת פרץ - רעיונות, גימטריות, חידושים והערות על התורה
- שערי תבונה - משא ומתן, ביאורים ופלפולים בכמה סוגיות עמוקות, תרפ"ה
לאחר פטירתו הוציאו נכדיו כמה ספרים מתורתו:
- קריינא דאיגרתא[5] - אגרותיו בשלל נושאים
- כתבי קהלות יעקב החדשים - אגרות וחידושי תורה שנמצאו בגניזתו. עד כה יצאו ארבעה כרכים[6].
- גליונות קהלות יעקב על הש"ס - ב"ב תשנ"א
- רשימות קהלות יעקב - ב"ב תש"ס
- אגרות ורשימות קהלות יעקב - שלושה כרכים[7] של חידושי תורה וענייני הלכה, מאגרותיו ומגיליונותיו לספרים שנים
כמו כן התפרסמו כמה ספרים מתורתו:
- קהילות ישראל - התכתבות הלכתית עם הרב מנשה קליין (מחבר שו"ת משנה הלכות), תשנ"ו
- אורחות רבנו הקהלות יעקב - חמישה כרכים, מאת הרב אברהם הלוי הורֹביץהרב אברהם הורֹביץ, למד בחברותא במשך שנים רבות, עם הסטייפלר, ורשם בפתקים שונים את הנהגותיו ההלכתיות, תוך ציון השנה והפרטים המדוייקים. לאחר שנים, בנו, הרב ישעיה הורֹביץ, הוציא לאור את הספריו מתוך הפתקים והרשימות של אביו., בני ברק תשנ"א-תשס"ה
לקריאה נוספת
- הרב אברהם ישעיהו קניבסקי, תולדות יעקב
- הרב משה מרדכי שולזינגר, פניני רבנו הקהלות יעקב
- ח"כ הרב שלמה לורנץ, במחיצתם של גדולי התורה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ יצאו מחדש במהדורה חדשה בעלת שני כרכים לאחר פטירתו (בני ברק תשמ"ה).
- ↑ לאחר פטירתו, הוציאו בניו את ספריו במהדורה חדשה, בעלת עשרים ואחד כרכים, בכתב גדול ונאה יותר, וכן הכניסו לתוך הספר 'סימנים' הנוגעים למסכת זו ונדפסו בחלקים אחרים של הסדרה
- ↑ מהדורה ראשונה - ירושלים תשט"ז; ומהדורה שניה - בני ברק תשל"ט/תש"נ
- ↑ מהדורה שנייה - ב"ב תשס"ו.
- ↑ במהדורה ראשונה יצאו שני כרכים: הראשון - בני ברק תשמ"ו, והשני - ב"ב תש"נ. במהדורה השנייה (ב"ב תשע"א) שלושה כרכים.
- ↑ המוסדרים עפ"י סדר הש"ס: 1. נזיקין א; 2. נשים א; 3. נשים ב; 4. זרעים, מועד, קודשים וטהרות.
- ↑ כרך ראשון - ב"ב תשס"ב; כרך שני - ב"ב תשס"ד; כרך שלישי - ב"ב תשס"ו.