כותח: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מאורות הקודש (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
'''כותח''' או '''כותח הבבלי''' הוא מין מאכל המוזכר במקומות רבים במשנה ובתלמוד. הכותח נעשה על ידי לחם מעופש וחלב חמוץ. | '''כותח''' או '''כותח הבבלי''' הוא מין מאכל המוזכר במקומות רבים במשנה ובתלמוד. הכותח נעשה על ידי לחם מעופש וחלב חמוץ. | ||
מאכל הכותח נקרא בלשון עדות תימן בשם "זום" כך מצאתי בספר ישן של עדות תימן. ומתכונתו להיות בטעם חמוץ להלן מתכון הזום הנקרא כותח: | |||
מצרכים: | |||
כפות גדושות של קמח | |||
1 גביע אשל | |||
1 גביע (של האשל) מלא מים | |||
2\1 גביע שמנת | |||
2\1 כפית זחוק | |||
2\1 כפית מלח | |||
מעט מיץ לימון | |||
אופן ההכנה: | |||
שמים את כל המצרכים בתוך סיר פרט לקמח והמים. | |||
מערבבים את הקמח והמים, שלא יווצרו גושים, ומוסיפים לסיר. | |||
מבשלים על אש גבוהה ובוחשים,כ-10 דקות.עד לרתיחה. | |||
ויש המוסיפים אז חתיכות לחם קטנות כמו פתות, | |||
והברכה על הפתות | |||
לחם הנאפה בשביל כותח, אינו חייב בחלה, אלא אם כן עשו אותו בצורה ערוכה ומסודרת, שאז יתכן שישתמשו בו לצרכים אחרים {{מקור|בבלי ברכות לז|כן}}. | לחם הנאפה בשביל כותח, אינו חייב בחלה, אלא אם כן עשו אותו בצורה ערוכה ומסודרת, שאז יתכן שישתמשו בו לצרכים אחרים {{מקור|בבלי ברכות לז|כן}}. |
גרסה מ־18:45, 6 באוגוסט 2012
|
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
כותח או כותח הבבלי הוא מין מאכל המוזכר במקומות רבים במשנה ובתלמוד. הכותח נעשה על ידי לחם מעופש וחלב חמוץ.
מאכל הכותח נקרא בלשון עדות תימן בשם "זום" כך מצאתי בספר ישן של עדות תימן. ומתכונתו להיות בטעם חמוץ להלן מתכון הזום הנקרא כותח:
מצרכים: כפות גדושות של קמח 1 גביע אשל 1 גביע (של האשל) מלא מים 2\1 גביע שמנת 2\1 כפית זחוק 2\1 כפית מלח מעט מיץ לימון
אופן ההכנה: שמים את כל המצרכים בתוך סיר פרט לקמח והמים. מערבבים את הקמח והמים, שלא יווצרו גושים, ומוסיפים לסיר. מבשלים על אש גבוהה ובוחשים,כ-10 דקות.עד לרתיחה. ויש המוסיפים אז חתיכות לחם קטנות כמו פתות, והברכה על הפתות
לחם הנאפה בשביל כותח, אינו חייב בחלה, אלא אם כן עשו אותו בצורה ערוכה ומסודרת, שאז יתכן שישתמשו בו לצרכים אחרים (בבלי ברכות לז).
בגמרא (בבלי שבת סז ב) מובא, כי אין לרקד בשעת הכנת הכותח, משום דרכי האמורי.
על פי הרב קוק (עין איה שבת פרק ו קט), הכותח מסמל את הפיכת הדברים שיצאו מכלל שימוש לשמישים ומועילים, שהרי הוא נעשה מחלב ולחם שהתקלקלו ויצאו מכלל שימוש, ולכן ריקוד לכותח נחשב לדרכי האמורי, מפני שדרך הרשעה להגדיל את הדברים הקטנים, ובמקום לרקוד על תיקון הדברים המקולקלים המשמעותיים, מטים את השמחה הזו לדברים טפלים בעלי חשיבות מועטה.
חז"ל (בבלי ברכות ס ב) השתמשו בביטוי "כי ביעתא בכותחא" (כביצה בכותח) כמשל לדין פשוט וברור, כלומר, שגם דין פשוט וברור לכולם כמו הדין שמותר לאכול ביצה בכותח, לא יורה אדם בפני רבו (על פי הסבר רש"י)