שיחת משתמש:טישיו: הבדלים בין גרסאות בדף

בברכת התורה, מאירי, חבר בהנהלת האתר 22:00, כ"ב בכסלו ה'תשע"א (UTC)

משתמש:טישיו/ויקיפדיה

עוד יומיים לתחרות ויקישיבה!

• תחרות ויקישיבה 3 לקראת סיום
• ואיך אומרים... "הכל פתוח"!
• כיתבו ואימצו

ובעז"ה גם תזכו בפרסים!

• תזכורת לפרסים: כאן
• לעמוד הניקוד: כאן
• חילכם לאורייתא!
• בהצלחה!

מאירי, חבר בהנהלת האתר 23:43, 2 במאי 2011 (IDT)

זכית בתחרות

שלום טישיו, ברכות לרגל זכייתך בתחרות העריכה!
בעמוד הניקוד תוכל לראות את דירוג הזכייה שלך.
לשם העברת הפרס אליך, נבקשך לשלוח את פרטיך למערכת האתר דרך קישור זה.
תודה על השתתפותך בתחרות ותרומתך לויקישיבה.
נשמח, כמובן, לראות אותך ממשיך להשתתף בפרוייקט, להגדלת תורה ולהאדירה.

חילך לאורייתא! בשם מערכת האתר כולה, מאירי, חבר בהנהלת האתר 00:48, 6 במאי 2011 (IDT)

סליחה,
יש שגיאה במערכת שליחת הדואר של האתר, השגיאה בטיפול.

בבקשה תרשום כאן את כתובת הדואר שלך, עם ~~~ בסוף
עמכם הסליחה. שבת שלום! מאירי, חבר בהנהלת האתר 15:49, 6 במאי 2011 (IDT)

השגיאה במערכת הדואר תוקנה. --מאירי, חבר בהנהלת האתר 22:51, 11 במאי 2011 (IDT)

להזכירכם - ע"פ התקנון, סעיף 2.9: "משתמש שלא ימסור את פרטיו למשלוח הפרס תוך 14 יום מיום סיום התחרות, יחשב הדבר כויתור על הפרס."

אנא הזדרזו.

מאירי, חבר בהנהלת האתר •שיחה• 17:11, 18 במאי 2011

שלום. ניסיתי לשלוח את פרטיי דרך הקישור המפורט לעיל, וישנה בעיה טכנית. נא ליצור עימי קשר. טישיו 06:09, 19 במאי 2011 (IDT)

הקישור עובד לי מצוין, אשמח עם תפרט יותר על השגיאה (מה עשית?, ואיזה שגיאות קבלת?). --מאירי, חבר בהנהלת האתר •שיחה• 07:11, 19 במאי 2011 (IDT)

עניתי בדף השיחה שלך. טישיו 03:03, 27 במאי 2011 (IDT)

ערכים מבוקשים

לכבוד עורכי האתר, ה' עמכם!

ישנם דפים רבים הנצרכים באתר וחסרים,

אתם מוזמנים להיכנס לדף ערכים מבוקשים ולראות מה ניתן לתרום בנושא...

יישר כח!

אריאל ביגל נ"י

מפעיל מערכת

ההרשאות שלך שונו וכעת אתה מפעיל מערכת.
ישנו דף הנחיות למפעילי מערכת. הוא מסביר על המשמעות והיכולות של התפקיד. לכל שאלה ניתן לפנות אלי.
מאירי, חבר בהנהלת האתר. 03:04, 22 ביולי 2011 (IDT)

תודה. אני מביחן בהרשאות חסימה, אך עדיין איני מבחין בהרשאות מחיקה. יכול להיות שלמפעיל אין הרשאות כאלו? טישיו 03:06, 22 ביולי 2011 (IDT)

בין הכרטיסיות ("הצגת היסטוריה") לתיבת חיפוש יש חץ, שמה יש "מחיקה" (לא צריך להשתמש בזה הרבה...). שבת שלום. מאירי, חבר בהנהלת האתר. 16:42, 22 ביולי 2011 (IDT)

דוא"ל

ראשית, ברכותי על קבלת תואר מפעיל מערכת, שתזכה לפתח בעזרתו את האתר להגדיל תורה ולהאדירה.

תודה על הדאגה, אבל בינתיים לא קבלתי אפילו מייל אחד ממישהו דרך האתר. אני כותב אותו כי זה חשוב לי והיו כמה פעמים (באתר אחר שאני כותב בו) שאנשים פנו אלי במייל כדי להגיב על על דברי. אינני חושש לקלבת דואר זבל, שכן הגולשים באתר זה אינם חשודים מבחינתי על ענין זה... חוץ מזה, זה לא כל כך נורא לקבל דואר זבל, העיקר שזה לא יכול להזיק לי (לכן לא פרסמתי פרטים אישיים).

שוב, תודה על הדאגה ושבת שלום, אריאל ביגל נ"י 09:13, 22 ביולי 2011 (IDT)

אני חושב שתשקול את העניין שוב. התועלת בפרסום דוא"ל במקום ציבורי כל כך למטרות חיוביות אפסי, והמטרות השליליות (דוא"ל המנוגד לרוח היהדות) הוכחו והן קיימות, יש רבים המבצעים באינטרנט חיפוש על הסימן @ ומעתיקים כל כתובת דוא"ל. טישיו 22:06, 16 באוגוסט 2011 (IDT)

העתקה מויקיפדיה

אנא, קרא בעקרונות העריכה של האתר, שם כתוב כי באופן כללי, אין להעתיק חומר מויקיפדיה ללא שינוי (חוץ מזה שאין טעם להעתיק מויקיפדיה אלא לכתבו בסגנון המקובל בויקישיבה, זה גם יוצר בעיות עם הקישורים וכד'). אריאל ביגל נ"י 21:31, 16 באוגוסט 2011 (IDT) (נא להגיב בדף השיחה שלי).

1. נהוג להמשיך שיחה במקום שהחלה, כך אני נוהג, ואני אגיב רק במקום שהשיחה החלה. במיוחד כאשר הינך כותב טענות, ואז יכול להיות רושם שהטענות צודקות, דבר שאינו נכון כפי שתיכף אסביר.

2. קראתי את הדף ההוא, ואין שום סתירה בהעתקת ערכים מויקיפדיה לשם (דבר שאגב הצהרתי עליו זמן רב בדף המשתמש שלי למי שלא שם לב). העתקת ערכים מויקיפדיה לויקישיבה, אינה מורידה את רמת האתר, מכיוון שהערכים שאינם מועתקים מויקיפדיה הם לפעמים (לא נדירות) גרועים בצורה נוראה, אין ויקיזיציה, אין סדר, אין כותרות, ולפעמים קצרים בצורה גרועה מאוד, (זה לא כולל את הערכים הנפלאים שאה ואחרים כותבים כאן), והערכים בויקיפדיה מאוד מפורשטים ומושלמים, וההפסד (שאולי מישהו יראה שזה מועתק, דבר שלא גורם כ"כ לבושות, וגם מי כבר מסתכל בגרסאות קודמות) אינו מגיע לרווח בערכים המושלמים האלו. בנוסף,א ני מתקן בקביעות את כל התבניות שאינן מתאימות בין שני האתרים למרות שלעיתים הדבר עולה לי זמן רב ויגיעה רבה.

3. תודה רבה על פעילותך באתר זה. חילך לאורייתא! טישיו 22:06, 16 באוגוסט 2011 (IDT)

כמובן, אם אלו ערכים שכתבת בעצמך יש הרבה פחות בעיה - כאן יוסף שמח 16:59, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

מורה נבוכים

לכבוד הכותבים באתר!

מי שיוכל לכתוב ערך על הספר מורה נבוכים יבורך!

שבת שלום, אריאל ביגל נ"י

שלום לך

רבנן 13:21, 23 בנובמבר 2011 (IST)

שלום עליכם, ידידי היקר!! טישיו 16:01, 23 בנובמבר 2011 (IST)

דיון חשוב

הנך מוזמן להשתתף בדיון כאן. שבוע טוב! למאי נ"מ? 03:20, 22 בינואר 2012 (IST)

דיון חשוב בביהמ"ד

לכ' המשתמש טישיו נ"י,

מתקיים כרגע דיון חשוב בבית המדרש לגבי סגנון הכתיבה הראוי באתר, חשוב מאד להביע דעה, כאשר המגמה היא בסופו של דבר להגיע לקביעה מוחלטת ומחייבת. בבקשה לקרוא את הדיון ולהגיב בקישור הנ"ל.

בכבוד, אריאל ביגל נ"י 16:08, 29 בינואר 2012 (IST).

מייל שקבלתי, לעיונך

להלן מובא מייל שקבלתי בשבוע שעבר, לשיקול דתעכם: אריאל ביגל נ"י 15:15, 30 בינואר 2012 (IST)

"שלום רב לצוות העורכים, רציתי להודות על האתר הנהדר הזה, אני לומד ומחכים המון בפרשות השבוע. רציתי לבקש מכם אם יורשה לי, שתפתחו (מלשון לפתח לא לפתוח) את הערכים של פרשות השבוע עוד יותר ממה שיש עד עכשיו. יש לי רעיון שתוכלו להשתמש בערכים של פרשת השבוע מויקיפדיה האנגלית, שם יש פרשנוית של רבנים לפרשות השבוע. אם מישהו יוכל לתרגם זאת זה יהיה נהדר. הנה קישור (בכותרת "In inner-biblical interpretation")והלאה. נ.ב. אם תוכלו להביא פירושים של רבנים מכלל הזרמים ושל רבני תימן אודה לכם מאוד.

תודה רבה ותזכו לעשות מצוות (השם המלא שמור אצלי)"

כתבתי תגובה לפנייתך

בדף השיחה שלי. שבת שלום, אריאל ביגל נ"י 11:15, 17 בפברואר 2012 (IST)

יישר כח גדול

רוב ברכה והצלחה במחיקת ההשחתות. אשמח לקבל (כאן) טיפה הסבר על הבעיה ועל סיבותיה. (אינני מבין אנגלית). מדוע א"א לחסום את כתובות ה-IP של משתמשים אלו לבל יוכלו להרשם שנית בוויקישיבה? אולי כדאי לחסום אתרים באנגלית? פורים שמח, למאי נ"מ? 15:24, 7 במרץ 2012 (IST)

יש לנו שני בעיות עיקריות: 1. בשונה מויקיפדיה, אין לנו אפשרות לדעת מה הן הכתובות אי פי של המשתמשים שנרשמו. 2. אני מאמין שבכל מקרה הם משתמשים בכתובות אי פי מתחלפות, ולכן צריך כל פעם לחסום מחדש, ראה כאן. טישיו 20:13, 7 במרץ 2012 (IST)

בקשה קטנה - פאה נכרית

שמחתי מאד שאתה פועל לאיזון של הערך פאה נכרית, ולהפיכתו לאנציקלופדי. כעת אף אני הקטן מצטרף במידת-מה לפועלך החשוב. אשמח אם בעוד יומיים-שלושה תעבור על התיקונים שאני מכניס לערך הנ"ל בצירוף לוויכוחיי בדף השיחה שם עם אליהו אמזלג נ"י. תודה רבה ויישר כח, למאי נ"מ? 23:02, 18 באפריל 2012 (IDT)

תודה לך. זמני אינו פנוי בימים אלו כדי לעבור על הדיון הארוך, אך ללא ספק הגהותיך שיפרו את הערך ללא הכר. רק הגיע הזמן למחוק את המאמר (ולא קטע אנציקלופדי) שלו (שהועתק מספר לקט שכחת הפאה) שהוא מכניס שוב ושוב על כך ששמונים שנה אף אחד לא חלק כו', לכל היותר יש לציין דברים כאלו בשם אומרם (הרב וולפא). טישיו 01:59, 25 באפריל 2012 (IDT)

אתה טועה, זה מהקדמת הספר "חן וכבוד" ולא מתוך "לקט שכחת הפאה", ואינני מבין מדוע אתה להוט למחוק זאת - ראה דף שיחה שם. בברכה, אליהו אמזלג 14:15, 22 ביולי 2012 (IDT)

זכית בתחרות ויקישיבה 4!

למימוש הזכייה אנא השאר פרטים למשלוח הפרס (כתובת דוא"ל, טלפון וכתובת לשליחת מכתבים/חבילות) באמצעות הדף הזה. חילך לאורייתא! יו"ש · שיחה 08:47, 24 באפריל 2012 (IDT)

האם אין לכם את הכתובת שלי משנה שעברה? טישיו 02:06, 25 באפריל 2012 (IDT)

לא. יו"ש · שיחה 08:22, 25 באפריל 2012 (IDT)

הפנית ערכים מקטגוריית"הלכתית רפואית"

ראיתי כי אתמול יצרת הפניה לערכים לידה, לימוד רפואה וניסויים רפואיים בבני אדם ל"לדה", "למוד רפואה" ו"נסויים רפואיים בבני אדם". מחקתי את הדפים החדשים שתכתב, וזאת משתי סיבות:

1. באחד הדפים העוסקים בכללי העריכה (אינני מוצא כרגע איזה) מדובר על אי-מתן לגיטימציה באתר לשגיאות לשוניות, למשל, לא להפנות את הדף "שחיתה" לערך שחיטה, וכד'. לכן, אנחנו לא משאירים הפניות מדפים משובשים מבחינה לשונית, כמו ההפניות שעשית.
2. אני לא חושב שהן נצרכות. לא ראיתי מימי אדם שכותב לדה במקום לידה ולמוד במקום לימוד. אלו הטיות לא מקובלות (אולי מפני שהן משובשות?) ולכן אין בהן צורך, מלבד החסרון הגדול שיש בהן, כאמור בסעיף א'.

בברכת העם, התורה והארץ, אריאל ביגל נ"י 09:21, 30 באפריל 2012 (IDT)

לא רק שלא יצרתי הפניות כאלו, אלא שאני הוא זה שהעברתי אותם מהשם החדש והשגוי לשם החדש והתקין, וממילא נוצרו הפניות אוטומטיות מהשמות הישנים. הרבה הצלחה טישיו 21:48, 30 באפריל 2012 (IDT)

קבל את התנצלותי, יישר כח. אריאל ביגל נ"י 17:02, 3 במאי 2012 (IDT)

תיקנתי קישורים

בויקישיבה:שו"ת#קטגוריה:מקדש וקרבנות. אשמח שכתב תעזור בתיקון הבעיה (אם אני קורא נכון את התמונה). בברכה, למאי נ"מ? 19:02, 17 ביוני 2012 (IDT)

בפמ"ג סוף ההקדמה לתערובות

כותב שאדם שאכל כדי שביעה והסתפק אם בירך ואדם אחר שאכל רק כזית הוציאו תלוי במח' הרמב"ם והרא"ש אם ספיקא דאו' מדאו' לקולא או לחומרא. וקשה מאד כי הלא בשו"ע או"ח קצז' בסוף הסימן כתב במפורש שלדעת הרא"ש שיעורא דרבנן בבהמ"ז מוציא דאו'? ומרפסין איגרא! רבנן 23:40, 18 ביוני 2012 (IDT)

הפמ"ג לא מזכיר בהלכות תערובות את הרא"ש אלא כותב "תוס' ושאר פוסקים", ולא לחינם, הרי הרא"ש הוא לא היחיד הסובר שספיקא מדאורייתא לחומרא מהתורה, כמדומה שגם הרמב"ן ס"ל הכא ועוד ראשונים, ולדידהו, שאפשר דלא ס"ל כהרא"ש בסימן קצ"ז, כתב. טישיו 01:41, 19 ביוני 2012 (IDT)

ועדיין תמוה ביותר שלא הזכיר מזה כלום אפי' לא ברמז רבנן 18:46, 21 ביוני 2012 (IDT)

בקשות קטנות

• אשמח אם תסתכל בשיחת קטגוריה:תבניות. בתודה מראש, למאי נ"מ? 16:12, 19 ביוני 2012 (IDT)
• אשמח אם תסתכל בשיחת תבנית:להשלים#הצעה, ותביע את דעתך. בתודה מראש, למאי נ"מ? 10:44, 3 ביולי 2012 (IDT)

פאה נכרית

נעשתה השחתה חמורה בערך. אבקש שתתקן אותה, ותשקול האם לחסום את כתובת ה-IP שעשתה זאת או לנסות להידבר עמה (כפי שניסיתי).
כדאי שלא לאבד לחלוטין את המידע שהוא הכניס (שבחלקו יש ערך רב), אולי כדי להעבירו לדף השיחה, ובהמשך לשלב את הדברים המתאימים לגוף הערך, כל דבר במקומו.
ברכה והצלחה, למאי נ"מ? 01:10, 11 ביולי 2012 (IDT)

כעת הלה החציף, ומחק עוד פיסקה שלימה מהערך. לילה טוב, למאי נ"מ? 01:30, 11 ביולי 2012 (IDT)

כתבתי לו בדף שיחתו, ואעקוב אחרי מהלך הדברים. בנתיים נראה שיש עם מי לדבר, ובמקרה של השחתות נוספות אחסום את המשחית ואגן על הערך. תודה לך על הכל. יתכן שכדאי לקשר בדף השיחה לשחזור שנעשה, כדי שמי שירצה להוציא משם מידע יוכל לעשות זאת. טישיו * שיחה 02:33, 11 ביולי 2012 (IDT)

יישר כוח גדול ותודה רבה!!! --למאי נ"מ? 02:43, 11 ביולי 2012 (IDT)

כל הכבוד!!! אני ממש מתפעל מזה שטרחתם להכניס את הדברים היפים שבדבריו לתוך הערך. יישר כח גדול! --למאי נ"מ? 06:37, 11 ביולי 2012 (IDT)

טרחתי להחזיר את החלקים היפים שבדבריו, שכן אני מתעניין מאוד בנושא ובמחלוקת ההלכתית. תודה לך על דברי החיזוק. טישיו * שיחה 06:43, 11 ביולי 2012 (IDT)

ידידי הנכבד,
יישר כוח גדול על כל פעלך, ובפרט על התנהלותך הנהדרת בפרשיה זו.
גם אני מנסה לדלות מדברי האנונימי הנ"ל את דברי הטעם, אולם, כדאי לדעת שהוא ציטט מאמר ש"כתב תלמיד חכם מהבקיאים בסוגיה (החפץ בעילום שמו)" (ציטוט מדבריו). כפי הנראה כוונתו לרב אברהם ליפשיץ, שמאמרו נמצא בקישור (זה קישור לפרק הראשון, וע"ש בפרקי ההמשך, המקבילים למה שהכניס האנונימי הנ"ל).
לצערינו הרב, בסוגיה זו רבים - משני הצדדים - מביאים רק את המובאות התומכות בדעתם, ואת המובאות התומכות בצד השני משמיטים, למשל ראה בתגובה למאמרו אות כד (ובהמשך הדברים!) שהשיגו על פרשנותו לדברי הראשונים שפאה נכרית לא שימשה לכיסוי ראש בימי התלמוד.
לכן, כשמביאים מדבריו לאשכול, כדי לבדוק אותם היטב (בדר"כ ניתן למצוא את שני הצדדים בחיפוש קצר בגוגל, וכן באתר הנ"ל, ובקישורים שהובאו בסוף הערך).
אני מאד מודה למר, ומברכו בברכת יישר כוח ובהצלחה רבה! --למאי נ"מ? 09:01, 12 ביולי 2012 (IDT)

אכן לא הוספתי שום מידע לערך עד שבדקתי בעצמי את נכונותו, אם כי כמובן יתכן שטעיתי, וכבודו מוזמן לתקן כרצונו. טישיו * שיחה 18:10, 12 ביולי 2012 (IDT)

אני מצטט כמה משפטים מהקישור הנ"ל: "...ומוכרח לומר שגם לדעת רש"י היו כמה סוגי פאות מצויים בשוק, וכמו בימינו אנו, שיש נשים בעלות שיער, ולובשות פאה לכסות את כל ראשן, ויש נשים שנשרו שערותיהן, ולובשות פאה במקום שערותיהן, ויש נשים שנשרו קצת שערותיהן ולובשות חצי או רבע פאה, ויש גם שמערבות עם שערותיהן שיער זר כדי להיראות בעלת שיער. וכך היה גם בזמן ההוא..." נמצא שדבריך שפאה נכרית לא שימשה ככיסוי ראש בימי חז"ל, הם עצמם שנויים במחלוקת. (ושם - בהמשך התגובה הנ"ל - ציין לעוד מקורות להוכיח את דבריו). גם בפורטל הדף היומי (צויין באשכול בהערת שוליים) הובא שגרסה זו (בדברי רש"י, שמשמעותה הפשוטה היא שפאה מהוה תחליף לשער בלבד, ולא לכיסוי הראש) שנויה במחלוקת ע"ש.
כמו כן, הכנסת לאשכול (ובצדק) ראיה מהגמרא בנזיר ש"שהפאה מהווה תחליף מושלם לשערה הטבעי של האשה לעניין מראה ויופי, ולכן גם לאחר שתגלח את כל ראשה בסוף הנזירות לא יהיה לבעל כל הפסד ביופייה של אשתו מפני שאפשר לה בפאה נכרית, וממילא אין לו יותר שום עילה להפרת נזירותה של אשתו. ואם ביחס לבעל המתבונן באשתו מקרוב אין כל חסרון ביופייה של אשתו המגולחת, כי 'אפשר בפאה נכרית' המהווה תחליף מושלם לשער לעניין יופייה של האשה..." (במילים אחרות: הפאה נראית כשער טבעי). במקומות אחרים באשכול (שהכנסת) נאמר: "שלא ניתן להביא ראיה לפאות בני זמנינו הנראות כשער טבעי לפאות של ימי חז"ל שייתכן שלא היו נראות כשער עצמו". (טוב שהוספת את המילה "יתכן" לטענות בלתי מבוססות של מתנגדי הפאה, אע"פ שאתה הוספת להם ביסוס מה, מ"מ הגמרא בנזיר הנ"ל מהוה קושיא על טענה זו וכנ"ל).
אגב, גם אצל תומכי הפאה (בחלקם) יש ציטוטים מקוטעים (וצריך לבדוק כל מקור בפנים), אם כי התרשמתי (בצורה לא מבוססת דיה) שסילופים גמורים לא מצויים שם. לכן, על כל טענה כדאי לבדוק מה אומר עליה הצד השני. (אגב, אינני יודע מה תגובת הצד של סיעת ה'ישכיל עבדי' לראיה מהגמרא בנזיר).
בכל אופן, יישר כח גדול ולילה טוב, למאי נ"מ? 02:33, 13 ביולי 2012 (IDT)

אמנם אתמול הבאתי בעיקר את ראיות האוסרים, (שאכן הינם ראיות טובות) כדי לא לאבד את המידע. היום השלמתי גם את הצד השני והכנסתי את תשובות המתירים (רובו מתוך הקונטרס של הרב ל"א שמביא הכל עם מקורות מדוייים). אציין שאין לי גישה לשום מקום ברשת כמעט, וגם לא לפורטל שקישרת אליו, ואולי כדאי שתשלח לי את תוכנו במייל. טישיו * שיחה 05:44, 13 ביולי 2012 (IDT)

יישר כוח גדול!
1. אילו ידעתי שאתה מתכוון להוסיף את הצד השני - לא הייתי אומר כלום (חשבתי ש'נפלת בפח', בדקת את המקורות והִנם, ולא בדקת אם הנושא נידון במקורות אחרים). 2. כדאי לעשות עבודה יסודית ולחפש את המקורות לכל הדיונים בספרי הפוסקים הקודמים לדורנו, שראיות אלו נידונות הרבה בחמש מאות השנים האחרונות. 3. כדי לבדוק תמיד את הרב ל"א אם הביא את כל המקור, וכן אם ניתן לפרש את המקור ברוח אחרת. (אני מניח שאתה עושה זאת). 4. העיקר ביקשת שאשלח לך את המאמר מהפורטל הנ"ל, ואין לי את כתובת המייל שלך, לכם אצרף אותו בכותרת נפרדת.
יישר כוח גדול! --למאי נ"מ? 05:59, 13 ביולי 2012 (IDT)

מפורטל הדף היומי (הנ"ל) - הפולמוס על הפאה הנכרית / יעקב צ. מאיר

ערכין ז ע"א - פורסם במדור "שולי הדף" במוסף 'שבת', מקור ראשון

שנינו במשנה, 'האשה שנהרגה נהנין בשערה' ובגמרא מדייק שלא כל אדם יכול להנות בשערה של המוצאת להורג, אלא אם ציוותה אותו למישהו, 'אמר רב, באומרת תנו שערי לבתי'. שואלת הגמרא, 'אילו אמרה תנו ידי לבתי מייהבינן ליה [=נותנים לה]?' והלא כל גופה של האשה חייב במיתה. מציע רב פתרון יצירתי, 'בפאה נכרית'.

מהי פאה נכרית? מסביר ר' אבהו לגבי ההיתר לצאת בפיאה בשבת, 'אמר ר' אבהו, כל שהוא תושב בשיער נקרא פיאה' (ירו' שבת פ"ו ה"ה), 'תושב' – שאיננו מחובר לראש באופן טבעי, אלא כ'אבנים תושבות שמחרשה מזעזעתן' (תוספתא שביעית פ"ג ה"ד). ורש"י בסוגייתנו מפרש, 'לאו שערה ממש קאמר אלא שהיתה לה פיאה משער אשה אחרת קשורה לשערה'. ומסביר, 'דרגילות היו נשים כששערן מועט לקשור שער נשים נכריות לשערן והוא פיאה נכרית'.

פולמוס ארוך ניטש באירופה במאה ה16 על הפיאות הנכריות ובפרט בין רבי יהושע בועז, בעל 'שלטי הגבורים',לבין רבי ישראל איילנברג, בעל שו"ת באר שבע. הגרא"ח שור, בעל 'צאן קדשים' על סדר קדשים, לא היה מרוצה מן הסייעתא למתנגדי הפאה הנכרית העולה מרש"י, על פיו פאה נכרית איננה כיסוי ראש אלא נסיון לעבות שיער מקליש, ומחק את המשפט הנ"ל מרש"י. זו הסיבה שהמשפט מצוי בין סוגריים גם בדפוס וילנה.

אך נניח לפיקנטריה. הפאה הנכרית לא היתה רק פתרון לשיער קלוש, מנהג נאה נשתמר באחת מתשובות הגאונים, '...שיער שמביאין מבחוץ ומקלעין אותו יפה יפה ומניחין אותו בראשי כלות כל ימי חופתן, ושמו בלשון ארמי "מזיא דזיפא" [=שיער מזויף]...' (אוצה"ג שבת, 62). אך אין דעתם של הגברים שווה, ר' מאיר פוסק שיכול אדם להפר את נדר אשתו אף בתגלחת טהרה, מפני שיכול לומר 'אי אפשי באשה מגלחת', מציעה לו הגמרא 'אפשר בפאה נכרית!' אך ר"מ סובר, 'בפאה נכרית איידי דזוהמא לא ניחא ליה' (נזיר כח:), 'דמזוהם בעיני הבעל שתתן אשתו על ראשה שער אשה נכרית' (רא"ש שם).

נשוב לסוגייתנו, האם מותר להשתמש בשערה של המוצאת להורג או לא? מביאה הגמרא סיוע מסוגיית עיר הנדחת בסנהדרין. 'בעי רב יוסף, שיער נשים צדקניות מהו?' האם חייב שריפה כשאר הרכוש שבעיר? אומרת הגמרא 'אי דמחובר בגופה, כגופה דמיא', וחייב בשריפה. אך יש פתרון, 'לא צריכא,' אומרת הגמרא, 'דתלי בסיכתא' (כצ"ל גם בסנהדרין, ולא 'בסיבטא' כגירסת הדפוס שם).

למדנו: את השיער הנכרי היתה האשה תולה בשערה בסיכות. לו תזדרז ותצוונו לבתה לפני ההוצאה להורג תצילנו משריפה ותשאיר לבתה מזכרת, שעל אף שהיא 'זיפא', ועל אף שהיא 'זוהמא', תוכל הבת להתנאות בה ביום חתונתה.

שעון

נדמה לי שהשעון שלוויקישיבה איננו מעודכן. למשל השעה כעת 10:06, ובהיסטוריה נרשמת שעת עריכה מוקדמת בג' שעות. יום טוב, --למאי נ"מ? 10:07, 12 ביולי 2012 (IDT)

אם שמת לב, כתוב ממש אותו שעה. 10:07 טישיו * שיחה 18:08, 12 ביולי 2012 (IDT)

מעניין שאתה קראת את תגובתי בגרסה הלא-מעודכנת. אם תסתכל בהיסטוריה, תראה שנרשם שהתגובה נכתבה אתמול ב07:07-07:08, ואילו התגובה בפועל נתנה בשעה אחרת. תסתכל ג"כ באיזו שעה נתנה תגובתך (יש סתירה בין הכתוב בדף השיחה, לתאריך הגרסה בדף ההסטוריה ובשינויים אחרונים. לילה טוב, למאי נ"מ? 02:04, 13 ביולי 2012 (IDT)

השעונים במיזמי הויקי הם עניין מסובך, וכפי שהבנתי גם כל משתמש רואה אחרת, וזה קשור איכשהו להעדפות שהזין המשתמש וכן לשעה המעודכנת במחשבו. ידוע לי על אי נעימויות שנגמרו במיזמי הויקי השונים, כאשר משתמש אחד חשד בחבירו שהוא מחלל שבת ע"י טעות שנגרמה ע"י טעות כגון אלו. טישיו * שיחה 05:47, 13 ביולי 2012 (IDT)

טוב שאתה אומר. כדאי לעדכן בכך את הציבור. בוקר טוב, למאי נ"מ? 06:00, 13 ביולי 2012 (IDT)

פאה נכרית2

ראית שניתי לך בדף השיחה שלי?
אגב, באופן אישי, קשה לי להבין את הגמרא בנזיר (דעת ת"ק, ולחלק מהראשונים - גם ר"מ/רבי לא חולק), לי היה מאד מפריע אם אשתי תגלח את שערות ראשה ותשים במקומם פאה נכרית (בבית).
בכל אופן, יישר כוח גדול! --למאי נ"מ? 06:43, 13 ביולי 2012 (IDT)

ראיתי, תודה! בנוגע לנזירה, מדובר במצב זמני בלבד, בו בתקופה עד שיגדלו שערותיה של האשה היא מכסה את ראשה בשערות הנראות בדיוק כמו שערותיה היא, ולא ניתן להבחין בהבדל, מה כ"כ רע? אגב, ברשותך, אני מתעתד למחוק כליל את שיחת משתמש האנונימי עם כל ההשמצות שבו. ידוע לי כי הלה שהושמץ שם, מתאונן על מסע ההשמצות המנוהל ע"י האנונימי וחבריו ברשת. טישיו * שיחה 07:03, 13 ביולי 2012 (IDT)

כל הכבוד על עריכותיך!
התירוץ שלך לא מיישב את דעתי, אבל על טעם וריח אין מה להתווכח. בעיני, עצם העניין שזה לא שער טבעי אלא רק יושב על הראש, ואם תמשוך אותו - הכל יפול, מסיר את כל הטעם.
לגבי שיחת האנונימי - שם הגבתי על ההשמצות, אז יש לשקול אם כדאי (לשיקולך).
לגבי רשימת המתירים והאוסרים - ראה הערותיי בשיחה:פאה נכרית, ולעניות דעתי כדאי להעביר זאת לערך נפרד, ולעשות "ערך מורחב": פאה נכרית/שיטות הפוסקים (או שם דומה).
שבת שלום ורוב ברכה! למאי נ"מ? 15:31, 13 ביולי 2012 (IDT)

1. נכון, אבל זה שזה לא מוצא חן בעיניך עדיין לא עושה אותה ל"מנוולת" ולכן אי אפשר לומר "אי אפשי באשה מנוולת", ניוול הוא רק אשה מגולחת או אם השערות הזרות מגעילות את הבעל. 2. צריך לשקול זאת. 3. הגבתי לך בדף השיחה של הערך. לדעתי עדיף להשאיר כך. טישיו * שיחה 18:27, 13 ביולי 2012 (IDT)

יישר כוח גדול!
1. אם אתה צודק, אזי אין כל ראיה מהגמרא הנ"ל שאין חילוק בין פאה לשׂער, אלא שהחילוק איננו גורם לאשה להראות כמגולחת. וא"כ אין מכאן קושיא כלל על ה'ישכיל עבדי' וסיעתו ודו"ק. (יש גם מקום לבחון האם אין בכוח הבעל למחות אם אשתו מכערת עצמה במקצת).
3. עניתי לך שם. יום טוב ורוב ברכה! --למאי נ"מ? 09:45, 16 ביולי 2012 (IDT)

צודק. טישיו * שיחה 04:05, 17 ביולי 2012 (IDT)

בנוגע לערך פאה נכרית

למה אתה ממהר למחוק גירסאות? כתבת שקלתה היא מטפחת, והצמדת לזה את דברי השטמ"ק (שמופיעים פעמיים בערך) שקלתה אין נראה כ"כ שערה בין הנסרים לבני מבוי. זוהי טעות, במטפחת אין "נסרים" אלא רק בקלתה לפירוש שהוא "סל", העשוי כנסרים.

בשטה מקובצת שם בשם רש"י במהדורה קמא, כתב: "קלתה - סל שמנחת את פלכה בו, ומניחתו על ראשה כשהיא פרועת ראש. אפילו קלתה נמי לא - משום צניעות, דאי אפשר שלא יראו שערותיה בין הנסרים". ומאידך ברמב"ם בהלכות אישות פרק כ"ד כתב "יוצאה לשוק או למבוי מפולש וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים, אע"פ ששערה מכוסה במטפחת", וכתב דוקא מטפחת ולא קלתה, שזה ענין אחר. בברכה, אליהו אמזלג 00:05, 23 ביולי 2012 (IDT

שלום. קודם כל, אאל"ט לא אני כתבתי את הטקסט כלל (אולי למאי נ"מ?) שנית, כפי שזכור לי לא הצמדתי את שני הדיעות, אלא אכן רק לפי הדיעה האומרת שקלתה היא סל (כמדומה שכן הוא דעת רוב ראשונים) אז הבעיה היא ששערותיה נראות בין הנסרים, ואכן בערך מצויין בפירוש שזה רק לפי דיעה זו. טישיו * שיחה 00:51, 23 ביולי 2012 (IDT)

קודם כל, אני זה שערכתי את הערך, ואני מוחה על התיקון, גם כאן וגם בדף השיחה של הערך פאה נכרית.
שנית, העורך (ר' אליהו הי"ו) היה צריך להתייעץ בדף השיחה קודם שהוא מוחק דברים שהוכנסו ע"י אחרים (כמו שהוא לא רוצה שימחקו לו).
שלישית, כתוב בערך כך:
"בהמשך הגמרא (כתובות עב:) מובא שמותר לאשה לצאת מחצר לחצר דרך מבוי כשלראשה קלתה (יש מפרשים[3]: סל שנהוג לסחוב על הראש, ויש בו בית קיבול כלפי מטה לכיוון הראש - כדי שיישב טוב, וכלפי מעלה - להכניס בתוכו פשתן ודברים נוספים; ויש מפרשים[4]: מטפחת) בלבד, מפני ש"אין שערותיה נראים כל כך לבני מבוי בין הנסרים" (שיטה מקובצת שם בשם רש"י מהדורה קמא), אך מגדרי דת יהודית (מנהג בנות ישראל, שאין חובתו מפורשת בתורה וחיובו מדרבנן) שאין לאשה לצאת לרשות הרבים או לשוּק כששערה מחוסה ע"י קלתה בלבד ונחלקו הראשונים בטעם הדבר: יש אומרים שהטעם שאסור לצאת לרשות הרבים כשלראשה קלתה בלבד הוא מחמת ש"אי אפשר שלא יראו שערותיה בין הנסרים" (שיטה מקובצת שם. בשם רש"י מהדורה קמא). לשיטה זו מותר לאשה לצאת לרשות הרבים או לשוק כשלראשה מטפחת ראש או כובע המכסה היטב את שערה. ויש אומרים שהטעם הוא מפני שצריכה האשה "שיהיה עליה רדיד (- צעיף) החופה את כל גופה כמו טלית" ו"לא תצא אשה בשוק בכִפה (- מטפחת) שעל ראשה בלבד" (רמב"ם...)..."
לאור הציטוט, ברורה טענתו של טישיו שהכנסת השיטה מקובצת היא ממש במקום, והיא מבהירה היטב את נושא הערך.
ברכה והצלחה לכולם! למאי נ"מ? 11:23, 23 ביולי 2012 (IDT)

העברתי זאת לדף השיחה של הערך פאה נכרית, דבר מקובל כשפולמוס מתארך והוא אינו קשור לענין, אינני מבין את הלהיטות כאן למחוק/לשחזר גרסאות. בכל אופן תגובתי על כך נמצאת בדף השיחה של הערך הנ"ל, אליהו אמזלג 13:57, 23 ביולי 2012 (IDT)

כמו כן הגבתי על דבריך באשר ל"טעויות" ברשימת המתירים, אתה מוזמן להגיב או לערוך בהתאם. אליהו אמזלג 14:23, 23 ביולי 2012 (IDT)

במצבים כגון אלו - לא מקובל למחוק דברים מדף השיחה, אלא להעתיקם גם לדף השיחה של הערך, ולהוסיף כאן קישור לשם. ובכלל, לא מוחקים דברים מדפי שיחה, ובוודאי לא מבלי רשות הכותבים. לילה טוב! למאי נ"מ? 03:14, 24 ביולי 2012 (IDT)

אליהו אמזלג

המשתמש הנ"ל מוחק שוב ושוב דברים מדפי שיחה, מבלי לבקש רשות מהכותבים. אני הערתי לו על כך, וכעת ראיתי שהוא עשה כן גם בדף השיחה של הערך פאה נכרית (שם השמיט את דף השיחה המקורי, וכן את הפסקה על העריכות של האנונימי הנ"ל - עם הקישור).
כדאי להזהיר אותו שלא לעשות כן שוב. את דף השיחה המקורי אפשר להעביר לארכיון של דף השיחה.
יישר כוח גדול ולילה טוב! למאי נ"מ? 01:40, 24 ביולי 2012 (IDT)

כבר כתבתי על כך בדף השיחה של האנונימי, ועכשיו הערתי לו בדף שיחתו. טישיו * שיחה 04:00, 24 ביולי 2012 (IDT)

יישר כוח ותודה רבה!
אגב, יש לי כמה וכמה הערות על עריכתו.
(כמו כן, בעריכות נוספות יש לי כמה הערות, בעיקר טכניות).
אני מתלבט אם להתחיל להעיר לו על כל דבר, או להניח לו לערוך כרצונו, וכשיסיים להחזיר לערך צורה ויקיפדית מקובלת, מבחינת הסגנון (למשל - מיעוט ציטוטים) והאובייקיטיביות.
אשמח לשמוע את דעת כבודו. לילה טוב וכ"ט! למאי נ"מ? 04:08, 24 ביולי 2012 (IDT)

למה לא לערוך עכשיו, לא נראה לי שיפגע. לדעתי אין תכלית בדיונים בדף שיחה על כל פרט קטן, תוכל להחזיר ולנמק בתקציר העריכה כמקובל. יכול להיות שהוא יבין למה ולא יתעקש, בפרט אם מדובר בהערות טכניות. במחשבה שניה, אולי עדיף להמתין כדי לחסוך בדיונים. וצ"ע. ואגב, לענ"ד אם הציטוטים הם רק בהערות שוליים, זה לא כ"כ גרוע למרות שתמיד יש להעדיף את הקיצור. טישיו * שיחה 04:15, 24 ביולי 2012 (IDT)

למאי נ"מ, אם תוכל לכתוב בדף השיחה את הערותיך על העריכות, אשמח מאוד. כך נוכל להגיע להסכמה לפני מחיקות ושיחזורים. אליהו אמזלג 12:13, 24 ביולי 2012 (IDT)

הגנה על ערך

לילה טוב!

בעקבות השמצות חוזרות ונשנות, אשר לדעתי הדבר יהפוך לתופעה בזמן הקרוב - האם תוכל למחוק גירסה זו ולהפעיל הגנה מסויימת על הערך, לדוגמא לאפשר עריכה רק למשתמשים בעלי ותק של 30 עריכות?

בברכה, אליהו אמזלג 00:08, 26 ביולי 2012 (IDT)

הסתרתי את הגרסא, ומחקתי גם את שיחת משתמש האנונימי, וחסמתי את שני המשחיתים לצמיתות מכיון שמדובר באותו אחד. כמו כן הפעלתי הגנה על הערך למשך שלושה חודשים. ואם יצטרכו, נאריך את ההגנה לזמן ארוך יותר. אני מתייחס בחומרא רבה מאוד להשמצות. טישיו * שיחה 00:26, 26 ביולי 2012 (IDT)

לידידי המוערך, פועל זריזות ומגיב בחכמה, כמר טישיו הי"ו - יישר כוח ורוב ברכה!
שמחתי מאד בפעולתך האחרונות בשיקום ההשחתות!
כמה שאלות: האם ניתן לצפות בדפי שנחסמו ו/או נמחקו? האם גלויות לפניך כתובות ה-IP של משתמשים רשומים? במידה ולא, כיצד ניתן לקבוע בוודאות זה אותו אחד? האם חסרים מתנגדים למתירי הפאה הנכרית, ובראשם לבעל 'חן וכבוד'? אני רק שואל ולא מתווכח, ולגיטימי בעיני, שתטען שמסתבר מאד שזה אותו אחד גם מבלי לראות כתובות IP, ומ"מ לענ"ד חשוב מאד להעלות את השאלות.
לילה טוב ויישר כוח! למאי נ"מ? 00:36, 26 ביולי 2012 (IDT)

1. למפעילי מערכת יש גישה לדפים כאלו, ואם תרצה אוכל לשלוח לך את המלל שכתבת, אני מתנצל על כך שנאלצתי למחוק את דבריך תוך כדי מחיקת הדף, אך לא היתה לי ברירה שכן יש לפעול כנגד השמצות אלו בתקיפות שכן אם לא הם לא יפסקו, וגם אתה הסכמת למחיקת הדף. 2. לפני לא, אך לפני המשטרה כן (יש להם את האמצעים הדרושים). ההנחה לפיה פעלתי כי מדובר באותו משתמש, מבוססת על השערה, בויקיפדיה חוסמים על השערות כאלו. שניהם מדברים בסגנון דומה, שניהם משמיצים השמצות מאוד מאוד דומות, ויש עוד הרבה מן המשותף. סביר מאוד להניח כי אותו אנונימי, שכבר הזהרנו אותו כי ניתן לפנות למשטרה, רצה להמשיך את השיחה בסגנון ההשמצות, ומשפחד נרשם. אך למרבה הצער לא קשה לגלות את שם הכתובת כמו שהזכרתי. במידה והחשד אינו נכון, יש אפשרות לשני המשמיצים הנכבדים להכחיש כי מדובר באותו אחד. טישיו * שיחה 00:43, 26 ביולי 2012 (IDT)

מצטרף לברכות על הפעולה הזריזה, כה לחי. האם תוכל להפעיל הגנה שתספק אישור עריכה רק למשתמשים בעלי וותק של 30 יום, או 30 עריכות (עדיף)? כי אותו משמיצן נרשם קודם לוישיבה, ואני מאמין שלא תהיה בעיה למשמיצן אובססיבי להירשם לויקישיבה על מנת לערוך, פעולה הדורשת שניות מספר. בברכה, אליהו אמזלג 14:58, 26 ביולי 2012 (IDT)

זה מה שכבר עשיתי. טישיו * שיחה 16:24, 26 ביולי 2012 (IDT)

לידידי המוערך, פועל בזריזות ומגיב בחכמה, כמר טישיו הי"ו - יישר כוח ורוב ברכה! שמחתי שנית במחיקת ההשחתות!
חשוב לחזור ולהבהיר, ניתן להעיר על הערך פאה נכרית כל הערה תכנית, ובמידה והיא נכונה - תתקבל בברכה. אבל דיונים על אופיים של מחברי הספרים והקונטרסים המתפרסמים בעניין - אינם רלוונטיים לאתר.
שוב, אין המטרה ליצור במה של אוסרי/מתירי פאה נכרית, אלא רק להציג את הנתונים, הפרשנויות האפשריות והצדדים השונים. לילה טוב! למאי נ"מ? 23:26, 26 ביולי 2012 (IDT)

לידידי הנכבד, יישר כוח על תיקונך הזריז! כעת פתחתי את המייל לראשונה מאז יום שישי, וראיתי שנעשו שינויים בדף השיחה, אך עד שנכנסתי כת"ר כבר השיב את הדברים לתיקונם והפעיל הגנה על הדף.
לעצם העניין, יש טיפה בעיה בהטלת הגנה על דף השיחה, כי זה מונע מאנשים חדשים להעיר הערות על הערך ולשכללו. אולי כדאי ליצור דף בו יהיה אפשר לדון ולהעיר הערות על הערך, או למצוא איזשהו פתרון אחר. אולי הידברות תוכל לעזור אפילו לאלו שמשמיצים, ולהסביר שניתן להעיר הערות רק לגופו של עניין ולא לגופו של אדם. ואזי אם הם יעירו על הערך לגופו של עניין - הערותיהם יכנסו, ואם הם יעירו לגופו של אדם - זה ישאר באותו דף עלום (כדף שיחה של משתמש אלמוני וכד') ויימחק במשך הזמן.
רוב ברכה! למאי נ"מ? 21:28, 29 ביולי 2012 (IDT)

אז אתה רוצה, שאסיר את ההגנה מדף השיחה ואשחזר את דף השיחה של האנונימי כדי שתוכל להמשיך את ההידברות איתו? מצד שני, זו בעיה לתת מקום להשמצות באתרינו, שבנתיים דמו של הלה נשפך. ועד עכשיו לא ראיתי שעוד אנונימיים מגיבים עניינית, ולכן יתכן שניתן להמשיך בהגנה למשך תקופה זמנית לכה"פ. טישיו * שיחה 00:44, 30 ביולי 2012 (IDT)

אולי כדאי להעמיד דף (ואי"ז נפק"מ אם זה דדף השיחה הנ"ל או כל דף אחר) שבו יהיה ניתן לכתוב הערות על הערך פאה נכרית (ואולי על ערכים נוספים), וכן להתווכח על החסימות, אך לא יהיה ניתן לדון על אדם מסויים, ומי שידון בו באישיות של פלוני או אלמוני - יחסם מידית. מי שידבר דברי טעם - אולי תינתן לו גם הזכות לערוך, עפ"י שיקול דעתו של מפעיל מערכת. לילה טוב ובשורות טובות! למאי נ"מ? 02:55, 30 ביולי 2012 (IDT)

יש מהאוסרים, שכדרכם גם מחוץ לעולם הוירטואלי, אינם בוחלים בשום דרך לכפות את דעתם על אחרים, הם לא ממש מעוניינים לדון, וראיה לדבר שכשהחלת לדון עם אותו משחיתן ומשמיצן הוא נעלם כליל, וחזר רק לאחר שבוע כדי להשמיץ. אם אתה רוצה תוכל לכתוב לו באחד מדפי המשתמש של אחד מהבובות שלו שאם ירצה לדון עניינית הוא מוזמן. אך לענ"ד אני מטיל ספק בדרך זו, שכן לצערי ומנסיוני הרב, ההתייחסות אל טרולים חייבת להיות התעלמות מוחלטת, וזכו אחינו בויקיפדיה לכתוב דף מדיניות שלם אודות הטיפול בטרולים, כשאחד מהכללים הידועים הוא התעלמות מוחלטת ושחזור מיידי ומוחלט. טישיו * שיחה 04:59, 30 ביולי 2012 (IDT)

יקירי הנכבד! שים לב שבימים האחרונים נרשמים 'משתמשים' רבים שעדיין לא ביצעו שום עריכה. אולי המטרה בעוד שלושים יום לבוא "בצוותא" לערך פאה נכרית או לדף השיחה או לשיטות הפוסקים להיות "רוב" למשימות שונות. אולי כדאי לבחון מראש כיצד 'לסגור' עניין זה. רוב ברכה! למאי נ"מ? 19:34, 30 ביולי 2012 (IDT)

סביר יותר להניח שהמטרה היא להשחית, שכן הערכים חסומים בצורה שרק משתמשים בעל וותק של שלושים יום יכולים לערוך אותן. אי לכך, בתקופה הקרובה, אחסום כל משתמש חדש שאינו פעיל. מה דעתך? ואגב, מדוע אני רואה ביומן המשתמשים רק שניים חדשים שלא השחיתו עדיין (דן ודובלי)? אתה רואה עוד? טישיו * שיחה 19:54, 30 ביולי 2012 (IDT) טישיו * שיחה 19:52, 30 ביולי 2012 (IDT)

סתם שאלות קטנות

• מה זה דפים מוזנחים? מה הקריטריונים להיכנס לרשימה זו? מי מעדכן אותה?
• היכן וכיצד מוצאים את רשימת המשתמשים? היכן וכיצד מוצאים את רשימת המשתמשים הפעילים? וכנ"ל לרשימות נוספות.

לילה טוב ותודה רבה! למאי נ"מ? 03:09, 30 ביולי 2012 (IDT)

1. ראה ב"דפים מיוחדים" (בתיבת הכלים) "דיווחי תחזוקה". הכוונה היא לדפים שנערכו פעמים מעטות ביותר.

2. ראה בהרחבה בדפים מיוחדים "משתמשים והרשאות". טישיו * שיחה 04:54, 30 ביולי 2012 (IDT)

תמימותו של טישיו?? והיתממותו של למאי נמ. - סילופים בדעת הרב עובדיה יוסף

טישיו, הבעיה שלך...
אתה מקבל כאן מידע שיקרי והזוי ברובו... וכאן ע"י משת"פ מיתמם ומתוחכם כ"למאי נ"מ"... אתה בהערותיך עלית על חלק משקריו כציון רק מי שהתיר והתעלמות זדונית מבר הפלוגתא שאסר ועוד.212.76.106.207^{(שכח/ה לחתום)} שיחה

לא אוכל להמשיך לדבר עמך בדרך ההשמצות. הפסק עם ההשמצות ונוכל לדבר עמך עניינית, ותאמין לי שאז תוכל לפעול הרבה יותר. תוכל גם לשלוח לי דוא"ל. ואני מוחה על המילים שכתבת "ע"י משת"פ מיתמם ומתוחכם כ"למאי נ"מ"." מדובר באחד מההאנשים היותר אובייקטיבים והישרים בסביבה, וחבל שהינך משמיץ בלי שום הבחנה. טישיו * שיחה 16:25, 1 באוגוסט 2012 (IDT)

אז נפלת בפח ונראה לך שהוא [- למאי נ"מ?] תמים מאוד וצדיק.
רק שאלה אחת קטנה, אם אתה בטוח בגאונות ובאמיתיות של חבר הנוכלים המשכתבים את הערך בהתאם לרצונותיהם, איך אתה משאיר את זה שהרב עובדיה יוסף התיר פאה משום שלום בית והתיר לאלמנה וגרושה, לראשון אין מקור בכלל ולשני זה מותנה בעוד תנאים. לא שמת לב לשקר הזה? לא מיהרת למחוק, כמו כן רוב המידע הוא חד צדדי, אמנם למאי נ"מ יותר ישר מ..., שמשקר בכוונה תחילה. (לדוגמא קטנה נוספת, את דברי הגרש"ז אוירבך מכתב יד בהליכות שלמה נגד רוב הפאות הוא מכנה "שמועה", את דבריו משמועה משמירת שבת כהלכתה או חצי משפט ממכתב שנכתב על נושא אחר הוא מכנה עדות נאמנה)...יאירושי^{(שכח/ה לחתום)} שיחה

אני חוזר ומוחה על השמצותיך כלפי המשתמש למאי נ"מ שידוע לי באופן אישי כי הוא אובקייטיבי ואינו קשור כלל לתעמולת הפאות. אין בידי לבדוק כל דבר לעומקו, וכבר השקעתי זמן רב מאוד לבדוק את כל רשימת המתירים ורוב האוסרים לבדוק שאין בהם טעויות, אך בכל זאת זמני מוגבל. כל המידע שכתבת כאן, למשל, מאוד מעניין אותי, וחבל שהוא מלווה בהשמצות, נכונות או לא, זה לא קשור (כידוע לה"ר זה גם על אמת). ומיד כשתפסיק עם ההשמצות, אוכל להסיר את ההגנה מהערכים ומדפי השיחה, ואז תוכל לפעול הרבה מאוד בהתאם לכללים כאן. טישיו * שיחה 19:54, 1 באוגוסט 2012 (IDT)

לגבי דברי הגרע"י משום שלום בית - אצטט מדברי אליהו אמזלג (בדף השיחה של הערך פאה נכרית, שכוונו כנגדי): "כיצד אתה טוען זאת, ועל סמך מה? היית יכול לבקש ממני סמך לדבריי, מצאתי זאת בגוגל תוך שניות ספורות, כי כמו שכתבתי, הדבר ידוע ומפורסם. כאן כותב הרב אברהם יוסף: "זו הוראה גם ממו"ר אבי שליט"א, לא לבטל שידוך בשביל הפאה". בשו"ת יביע אומר שציטטת בעצמך, כותב הגר"ע יוסף לא לגרש אשה הלובשת פאה, ולהניח לה לצאת כך לרשות הרבים, ולדבר עמה בדרכי נועם להחליף למטפחת, ואם אינה שומעת, לא לריב על כך! אני יודע היטב מה כתוב בחלק ג' שם, אך אין קשר לנדון דידן - כאן כותב הגר"ע במפורש לשכנע בדרכי נועם ולא לריב על כך. וכמו שהוכחתי, יתירה מכך - הוא מסכים להתחתן עם אשה כאשר החתן יודע היטב שהיא תלבש פאה ולא תסכים כלל ללבוש מטפחת."
אני לא הסכמתי לדבריו שם, אך ויכוח חייב להיעשות בדרך ארץ ובישרות.
בברכת "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם"! למאי נ"מ? 21:43, 1 באוגוסט 2012 (IDT)

הבעיה שכך שווים פסקי ההלכה וה"עובדות" אצלכם, לפי גוגל.. ומה שלא נוח ומופיע בגוגל, מסתירים. וכל אחד יכול לכתוב מה שבא לו ולמצוא את זה אח"כ בגוגל.. אבל יש מכתב בכת"י הגר"ע ומופיע בספר "מעדני המלך", שאין להשתדך עם בחור הדורש פאה, וכך הוא אמר בדרשתו המפורסמת לאחרונה, כמו כן אמר בנו הג"ר יעקב יוסף שליט"א. אז אל תנסו להביא רק את השמועות שנוחות לכם, ככה אולי תשכנעו שאתם אובייקטיביים.יאירושי^{(שכח/ה לחתום)} שיחה

למשתמש הנכבד יאירושי

א. אני מאד שמח על ההערות הענייניות. ככה נוכל להפוך את הערך למדוייק ואמיתי יותר. יישר כוח!

ב. חבל מאד שזה מלווה בהשמצות על הרב... הי"ו, ואני מוחה עליהן בכל תוקף!

ג. לא ידעתי על מכתב הגרע"י, וספר 'מעדני המלך' איננו נמצא במאגרים התורניים (אוצר החכמה, היברו-בוקס), לכן אשתדל בלי נדר להשיג את המכתב בהקדם. לגבי דרשתו - תוכל לתת לינק? (הדרשות מצויות ברשת). כנ"ל לגבי בנו הרב יעקב יוסף (אגב, דעותיו הן אישיות, והוא איננו מתייעץ עם הגר"ע יוסף -הרב אברהם יוסף בתשובה באתר 'מורשת').

ד. בדף השיחה הנ"ל הבאתי מה שכתב ב'קיצור שולחן ערוך - ילקוט יוסף' (אה"ע פי"ג - כיסוי ראש לכלה סעיף ב): "...ומן הראוי לכל חתן שישפיע על כלתו עוד מלפני הנישואין, לבל תחבוש פאה נכרית, שמלבד הפוסקים הרבים שאסרו זאת, רבים מאותם רבנים שהקילו בזה יודו שבפאות נכריות שבזמן הזה אין הדבר מגדרי הצניעות לחבוש פאה נכרית. ולכן על החתן להרבות בדברים עם הכלה בענין זה, ויקרא בפניה את דברי רבותינו שאסרו חבישת פאה נכרית. [וכלה המתעקשת לחבוש פאה נכרית, יש להיוועץ עם מורה הוראה ספרדי אם לבטל השידוך]."

ה. נמצא עד כה, שהרב אברהם יוסף שליט"א כותב בשם אביו לא לבטל שידוך בשביל הפאה, והוא מדבר במצב שהבחורה מעוניינת בפאה; ומאידך, אתה טוען שנדפס ב'מעדני המלך' מכתבו שאין להשתדך עם בחור הדורש פאה. וא"כ החילוק בין אם הבחור דורש לבין אם הבחורה דורשת, וייתכן שטעם הדבר שטבע הבחורה שאחר החתונה תקבל מרות בעלה וסביר להניח שתסיר את הפאה, ועוד שהבחור מה אכפ"ל שתלך במטפחת (ומילא לה זה קשה להתרגל וכו').

ו. בכל מקרה, הנוסח שם הוא לא נכון, ובלי נדר אתקן אותו. הרב עובדיה יוסף מעולם לא *התיר* פאה נכרית משום שלום בית, אלא אמר שלא צריך לגרש אותה, אע"פ שהיא עוברת על ההלכה. וכבר הערתי מזה באיזה מקום.

ז. לגבי אלמנה וגרושה, בשו"ת יביע אומר (ח"ד אה"ע סי' ג) התיר לצאת בפאה נכרית ולא הזכיר שום תנאי, מלבד שבשאלה כתב שמדובר על "אשה צעירה לימים שהיא אלמנה או גרושה", אך לא הזכיר מזה דבר בגוף התשובה (וי"ל שאינו לעיכובא, אלא שכך הייתה השאלה, ושכך יש צורך בהיתר זה). - מניין המקור של כבודו שיש תנאים נוספים?

ח. האם יש טעות בגוף הערך בדעת הגרש"ז אוירבך זצ"ל?

ט. נשמח לעוד הערות והארות על הערכים הנ"ל.

בברכת יישר כוח ותודה רבה, למאי נ"מ? 13:48, 2 באוגוסט 2012 (IDT)

י. עמדתי בדיבורי (לעיל סעיף ו).

יא. האם תוכל לציין עוד שמות של גדולי תורה שכתבו תשובות לאסור (עדיף כאלו שספריהם נמצאים בהיברו-בוקס או במק"א ברשת)? כך נוכל לאזן יותר את הרשימה.

יב. עוד הערה קטנה: אע"פ שאני נוטה במקצת לדעת המתירים, מ"מ אני משתדל מאד להתנהל בישרות ובאובייקטיביות. כמובן, אני טועה, ואין לי את כל החומר לפניי, ובדיוק לכן אשמח שאתה ואחרים יחכימו אותי. בוודאי שאינני "גאון" כפי שרצית להכניס לחכם טישיו הי"ו בשמי.

יג. שוב אני מבקש ממך, אנא תתנהל בצורה מכובדת וראויה. תדון בעניין ולא באדם, בגוף הערך ולא בשטויות.

בברכת חזק וברוך! למאי נ"מ? 14:11, 2 באוגוסט 2012 (IDT)

יד. עוד הערה קטנה: לדעתי אין מקום בגוף הערך לדיון האם להשתדך עם בחור/ה המתעקש/ת על פאה נכרית, זה רק דיון על דרכי התנהלות במאבקים ציבוריים, שמקומו ב'כיכר השבת' ודומיו, ולא בוויקישיבה. יישר כוח! למאי נ"מ? 13:53, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

למאי נ"מ, מודה במקצת חייב שבועה כידוע, וכנראה נטייתך למתירים מביאה אותך לטעויות אלה, שכל מה שאיננו ברשת לא קיים.. ואף שדברי מרן הרב עובדיה יוסף שאמר שבחור הדורש פאה אין להשתדך עימו, זה לא מצאת ברשת, אף שזה גם מופיע באתר פרידמן ספרים... ועוד הוספת היתממות כפי שנכתב לגביך, לגבי ההיתר שנכתב ביביע אומר לגבי גרושה, שם פורט כי מדובר במקום שהענין תלוי בפרנסתה, ומבואר בגוף התשובה, אז אתה בוחר להשאיר את אותו שקר ללא יסוד שמפיץ ל"א בכל הטוקבקים שהוא שולח בכל מקום, ואף שאינך חפץ לדון בו אישית, מ"מ מכיוון שאתה מעתיק מספרו השיקרי "חו"כ", רשימות של מתירים בלי לבדוק במקורם, ראוי לך לדעת שמדובר בשקרן גדול מאוד, שאפילו דברים שכתב בספרו על רבנים מסויימים כאילו התירו, הוא משמיט בטוקבקים שהוא שולח, אחר שהתגלה שאלו דברי שקר.יאירושי^{(שכח/ה לחתום)} שיחה

יישר כוח שאה מעמיד אותי על טעויותיי.

א. האם זה מופיע באתר שיעורים של הגרע"י? (אינני מצליח לראות את השיעור באתר פרידמן). בכל אופן, אם זה מופיע שם - אבקש מחכם טישיו הי"ו לתקן את הכתוב בגוף הערך, אם יש בו טעות.

ב. לגבי גרושה ואלמנה - שוב הסתכלתי בשו"ת יביע אומר (ח"ד אה"ע סי' ג), ושם בסוף אות ג כתב: "...וכל זה לנשואות, אבל לאשה גרושה או אלמנה פנויה שכל עיקר איסורן לצאת בפ"ר לרה"ר אינו מה"ת (וכמ"ש המג"א סי' עה, והשבות יעקב סי' קג), יש להקל להן בפאה נכרית... והן אמת שלפי הטעם דחיישי' למראית העין, היה מקום להחמיר גם בגרושה ואלמנה, עפ"ד הש"ך יו"ד (סי' פז סק"ו) דאף במידי דרבנן חיישי' למראית העין... אולם בשו"ת אדני פז (סי' מא) כ' לדחות ראיות הש"ך, והעלה להקל בדבר. ע"ש. וכן העלה הפר"ח (סי' פז סק"ז) לקיים ד' הרמ"א, שבאיסור דרבנן מיהא לא חיישי' למראית העין כל שלא נאמר בהדיא בש"ס גזרה זו. עש"ב. וכן הסכים הכרתי ופלתי שם... עכ"פ כאן [- באלמנה או גרושה], שאף בנשואות יש מקילים (גם ברה"ר), בגרושה או אלמנה מיהא יש להקל. ובפרט במקום צורך גדול שהדבר נוגע לעבודתה ופרנסתה. ודו"ק." נמצא שהוא מתיר אף במקום שאין צורך לפרנסה (וגם בכל הדברים עד שם לא הוזכר עניין הפרנסה). לאחר מכן באות ד' האריך בדברי הגרמ"פ המתיר לגרושה ואלמנה במקום איבד הפרנסה לצאת בלא כיסוי ראש כלל, ואז הוא מסיים: "ומ"מ נלע"ד שאין להקל בזה אלא ע"י פאה נכרית משום דבלא"ה יש מתירין. ואף דלגבי אשת איש בוודאי שאין להקל לצאת בפאה נכרית לרה"ר, אבל באלמנה או גרושה יש לנו הרבה סניפין להתיר בפאה נכרית במקום שהענין תלוי בפרנסתה. וכמש"כ לעיל בס"ד." ומכאן נראה שמתיר רק במקום שהעניין תלוי בפרנסה, אבל מכל התשובה לא נראה כן וכנ"ל.

ג. לגביי אישית - אינני מעתיק רשימות מספרו, ולא ערכתי כלל רשימות, אלא רק העברתי אותם מהערך פאה נכרית לערך המשנה: פאה נכרית/שיטות הפוסקים, מבלי לבדוק לא את האוסרים ולא את המתירים.

ד. אם אתה אומר שהרב... הי"ו משמיט את הטעויות שנתגלו בספרו, אתה צריך לשבח אותו על שהוא מודה על טעויותיו, "ומודים דרבנן היינו שבחייהו" (כשלעצמי אינני בטוח כלל שהמטקבק האלמוני הוא מחבר חו"כ (ולא אחד מקרוביו/ידידיו/מכריו/תלמידיו/אנשי חצרו), ואינני יודע האם חכם אליהו אמזלג הוא אותו מטקבק אלמוני - הנקרא בפורום 'לדעת נט': [הרב] "אבוחצירא" - או אחר, כפי שהוא טען בדף השיחה של הערך פאה נכרית, אך עכ"פ אתה מעיד שהרב "אבוחצירא" נוהג בהגינות).

ה. שוב חבל שאתה ממשיך להשמיץ את הרב מחבר חו"כ, ועדיף שהדיון בינינו יתמקד ואך ורק בנוגע לגוף הסוגיה, ואז תוכל להחכימנו הרבה מאד.

ו. אני מציע ג"כ לא לדון עליי, אם אני תמים או מתמם, "חייב שבועה" או בעל מגרעות אחרות, אלא לדון בטעויות שלי (או בדברים הכתובים בערך), ואז תוכל להחכים אותי הרבה.

ז. לא השגתי את הספר 'מעדני המלך', אשמח אם תעלה צילום לאתר (ניתן הוועץ בר' אריאל ביגל הי"ו או בחכם טישיו הי"ו כיצד לעשות זאת).

מפני השבת וההכנות לה אקצר. ברכה והצלחה לטובה ולברכה! למאי נ"מ? 15:06, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

אתה ממשיך להיתמם ולכתוב שטויות, והיות והטישיו החליט לחסום אותי, (לא יודע אם זה משהו אישי, כי ראיתי שהוא חסם כמה וכמה ניקים כאחד, לא ברור ממה הוא מפחד? כנראה מליאור עזרן, ולכן הוא מגן עליו באדיקות מתוך תמימות קדושה.) אז פתחתי ניק מס' 2 , הניסיון שלכם לסתום את פי ואת פיות המערערערים על קביעות השקר הנמצאות בספר חן וכבוד של אותו ליאור עזרן, ושאר שקריו באינטרנט כל הזמן, לא יעזור לכם כלום, הנה כותב התמים למאי נ"פ שהוא לא מצא את דברי הגר"ע יוסף לגבי בחור הדורש פאה, הטקסט עצמו שיכתבת אותו בפרידמן ספרים שם אמר הגר"ע יוסף שאין להשתדך עם בחור כזה, וגם לגבי גרושה ואלנה ניסית להיתמם שזה לא בדיוק ולא נכון, זו היתממות, ולא בכדי כתבו בראש העמוד הזה שאין לפסוק מזה הלכות, כי כל אחד מגבב שם בלי הבנה שום דבר. וכאמור המקורות של המתירים כביכול, העתיקם ליאור עזרן מתוך שקריו שהוא מפיץ כ"ספר", ואם אתם אנשים הגונים, עליכם למחוק את כל מה שכתב ליאור עזרן ניק "אליהו אמזלג" כ"מתירים", וזה לא אנשי חצירו, אלא הוא בעצמו, אבל זה לא משנה, העיקר הוא כאמור שהתגלו שקרים. והוא מעולם א הודה על האמת, גם כששיקר ביועין, אלא רק אחרי שהדבר נחשף, כמו שתראה בפורום לדעת , בניק "רנדוו" ובניק "אבוחצירא", איך שיקר שם , ומה שנחשף שם משקריו זה רק דוגמא קטנה מעטה.

כאשר תפסיק להשמיץ ותדבר באופן ענייני, לא תחסם. זו היא עצה בדוקה. ומי שמפחד, הוא לרוב זה שמשמיץ ולא זה שמגיב על כל טענה לגופה (במקרה זה הוא הרב אליהו אמזלג). טישיו * שיחה 18:21, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

הגעתי לדף השיחה של ידידי 'טישיו' בעקבות הפניתו של ידידי 'למאי נ"מ', והיה עצוב לי לראות כיצד גם 'למאי נ"מ' הפך למטרה להשמצות שכאלה... כאשר נדיר למצוא אנשים הגונים ואובייקטיבים כמותו.

בכל אופן, לגבי אופן התגובה לאותו משמיצן אנונימי, אני חושב ש'טישיו' צודק בהחלט, במה שכתב לעיל, שאסור להתייחס לשום מילה שהוא כותב, ופשוט למחוק ולשחזר מיידית את הכתוב קודם לכן. היות והוא לא בא לכאן לדון עניינית או להוסיף מידע - וניכר עליו גם שהוא כלי ריק מתוכן. מדובר במשמיצן אובססיבי, שכל אחד שיודע לעשות חיפוש בגוגל, יכול לעמוד על היקף התופעה הזאת. הוא פשוט משמיץ וממשיך הלאה, בתקווה שהמחפש בגוגל ימצא זאת בחיפושים הבאים...

ו'למאי נ"מ' צריך להבין שכל אחד שכותב באינטרנט, בכל מקום שהוא, ונראה כנוטה מעט לכיוון של היתר הפאה, כמו 'למאי נ"מ' כאן, (שניכר עליו שהוא נכנס לעובי הקורה ולא סתם עורך "מלמעלה" באופן שטחי), מסומן אצל המשמיצן כמחבר הספר חן וכב', וכך אין להתרגש יתר על המדה מאחד כזה.

ולדוגמא, כאשר 'למאי נ"מ' הפנה אותי אל הדיון באתר "לדעת" (אגב ראיתי כי גם שם היו השמצות רבות על המחבר, וניכר שרובן נמחקו אך עדיין נותר הרושם, ואפשר לראות בדיון של 400 (!) עמודים, שרק עשירית מהם הוא דיון עניני, והרוב הם השמצות לגופו של ניק ו/או לגופו של מחבר הספר חן וכב'... שלדעתי עשה רק עבודת ליקוט יפה, ולא יותר מכך, מה שאומר שההשמצות וכינויי הגנאי מגיעים ישירות לאותם גדולי תורה המובאים בספרו של הנ"ל), ראיתי בדיון ההוא אחד בכינוי 'ועקנין' שבתחילת הדיון כתב שהוא היה מתנגד גדול לפאה, שלמד את הסוגיה במשך שעות רבות, ולאחר מכן ראה את תגובותיו של "אבוחצירא" שם ומצאו חן בעיניו. דברים אלה שכתב הביאו לתגובות של השמצה (נדמה לי שמדובר באותו אחד שכתב כאן, הסגנון אותו סגנון במדוייק), שכביכול הוא מחבר הספר שכותב בשמות בדויים. כך גם הואשמו אחרים באותו דיון. מה שהפליא אותי, שבעקבות ההשמצות הזדהה "ועקנין" בשמו המלא ואף נתן את הטלפון שלו לבירורים... אולי אעשה זאת אף אני ואתן את הטלפון שלי? או ידידי 'למאי נ"מ'?

ומשהו קטן לסיום, לגבי "טעויות" שהתגלו בספר חו"כ. אין נפק"מ בזה לדיון, אבל אני רוצה לציין שהכל דמיונות של עורבא פרח - אין שום טעות בספר הזה ש"נחשפה". המשמיצן מפנה לאתר "לדעת" ושם ראיתי שהיו נסיונות לטעון טענות כאלה, שנהדפו, וגם הם לא היו על הספר חו"כ ישירות, אלא על דברים שכתב שם המגיב "אבוחצירא" ותו לא. גם בדיונים באינטרנט שנתקלתי בהם, לא ראיתי שנחשפו "טעויות" שכאלה. הספר מופיע ב"היברובוקס" ואשמח אם משמיצן כלשהו יוכל לכוון אותנו לטעויות. בכל מקרה, רשימות שהעתקתי לכאן הם רשימות ששמורות אצלי, הם בנויות ע"פ הספר "חן וכבוד" אך עשיתי בהם כהבנתי, ואני מאמין שגם אחרים שהעתיקו מתוך הספר, השתמשו במידע כהבנתם.

ועתה, לאחר המלל הארוך, לגופו של ענין: חוץ מהשמצות אין כאן מידע אמיתי שיכול להוסיף נופך לערך פאה נכרית. הגר"ע יוסף אכן מאשר לערוך חופות עם כלה הדורשת ללבוש פאה, ואני שמעתי על מקרה שהוא גם כתב זאת בכתב, ואמר שהוא לוקח עליו את האחריות (!). בספר "מעדני המלך" מופיעה אותה דרשה שיש ב"יוטיוב" (וגם באתר פרידמן ספרים הנ"ל), שם הגר"ע יוסף מדבר קשות נגד הבחורים שדורשים מכלותיהם ללבוש פאה לאחר החתונה. אין איזכור למקרה ההפוך, שם הכלה דורשת ללבוש פאה כתוצאה מלחץ חברתי.

לגבי הדרשה עצמה יש הרבה מה להעיר, כי פרטים רבים שם אינם תואמים למה שכתב הגר"ע יוסף עצמו ב"יביע אומר", הגר"ש וואזנר מוצג כאוסר, יש התעלמות לגמרי מפוסקים ספרדיים מתירים, ויתירה מכך, מפוסקים אשכנזיים שמתירים, וגם ה"בחורים" מוצגים כרשעים ואינם יראי שמים, לאחר שבעצם הם הולכים אחר רבותיהם שמעדיפים פאה על מטפחת, אם זה החזון איש ואם זה הגר"ש משאש, או רבים וטובים אחרים.

ולכן, מדרשה אי אפשר ללמוד כלום (גם "מעדני המלך" הוא אסופה פרטית של דרשות ואינו ספר פסקי הלכה של הגר"ע), כי דרשנים נוטים להגזים בדרשותיהם ואינם מדייקים (הגר"ע יוסף עצמו הורה לא לסמוך על מה שהוא אומר בדרשה אלא רק על הכתוב בספרים שנכתב אחר העיון המזוקק), ובכל מקרה, בדרשה לא נאמר משהו הסותר את הנאמר בערך - שמותר להשתדך עם בחורה הדורשת ללבוש פאה, אלא רק תוכחה לבחורים הדורשים זאת. בברכה, אליהו אמזלג 22:40, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

את הטענות על טעויות בעריכת למאי נמ ביארתי היטב והוא טרם השיב חוץ מהתחמקויות, שאיננו יודע ולא נראה לו וכו'. לא טענתי שהוא ליאור עזרן מחבר חן וכבוד, אלא על דברי אליהו אמזלג, ובינתיים לא הופרכו הדברים הידועים הללו, וכל מה שכתבת לא עונה על טענותי. אבל על כל הדברים האישיים שכתבת לשבח את עצמך, אם אענה הרי זו תיקרא "השמצה", לכן מובן מדוע לא נתקלת בסגנונו הדוחה והנקלה של "אבוחצירא", מאתר "לדעת"... שכתב מילים מחפירות כנגד רבנים ואחרים.. ומעניין שסגנונך ותירוציך דומים במדוייק לדבריו, ודומים לסגנונך בכל האינטרנט, וגם הוא "שמע" על היתר כביכול מהרב עובדיה לפאות.. אז התמים למאי נמ, שכאן חשפת את זהותו, רוצה לטעון שאתה אחד מעוזריו של ליאור עזרן, שתכריך כזביו אתה מפיץ במסירות נפש.. כאשר ידוע שהוא עיתונאי ו"רב" באתר ירוד בשם כדורינט ואתה מסתובב לתת קישורים לדבריך, כביכול דבריו של מישהו אחר. ולעצם העניין, את השמועות האלה שאתה כותב ששמעת, שמעו עוד עשרות ניקים בכל האינטרנט שמפיצים פאה באותו סגנון שלך, אבל זה כמובן לא אתה... אבל למאי נמ בוחר להיתמם ולומר שאיננו יכול להכנס לאתר פרידמן, וכאמור במעדני המלך מופיעים הדברים גם בכתי. אבל הוא לא נחשב אמין בכלל, כי הוא אוסר פאה, רק הכתב ליאור עזרן מכדוירנט נחשב אמין ולכן הוא מפיץ את שקריו באלפי ניקים בכל האינטרנט, כאן למשל, בניק "אליהו אמזלג", ורק תמימותו של טישיו, והיתממותו של למאי נפמ גורמים לכך שדבריו נשארים.. והוא מתעקש שלא לכתוב מתוך דברי הרב עובדיה יוסף מה שאמר שאין להשתדך עם בחור כזה, אלא לכתוב מתוך שמועה, שהיא ודאי באה לאחר עיון כנראה.. מאחד כמוך בעל ניקים רבים בויקיפדיה, (א. בן פורת, הכטכופף ועוד) חב"דפדיה (חבדבד..) היה ניתן לצפות לתירוצים קצת יותר משכנעים, לא שטויות שעובדות על מיתממים כלמאי נמ או ועקנין ההוא ביחד.

השמטת פרטים אישיים

אגב, לדעתי יש למחוק את הדברים הנוגעים אישית באנשים פרטיים, ולהשאיר רק את הדברים העניינים שנמצאו בדברי יאירושי. אשמח אם חכם טישיו הי"ו יפעל ברוח זו. תודה רבה! למאי נ"מ? 17:53, 2 באוגוסט 2012 (IDT)

חכם טישיו הי"ו, פעלתי ברוח זו, בכפוף להסכמת כבודו. יישר כוח! למאי נ"מ? 18:01, 2 באוגוסט 2012 (IDT)

ברשותכם ובכפוף להסכמת טישיו, פעלתי ברוח זאת והשמטתי השמצות גרידא שאין בהם שום תועלת לדיון, זאת טרם החילותי להגיב על האמור בו. ומן הראוי למחוק את הגירסה הקודמת, על מנת לא להשאיר זכר לדברים. אליהו אמזלג 22:10, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

אתה מנסה להתחמק משאלות נוקבות בטענות שאלו השמצות... הכל נכון.

תקלה טכנית בתבנית:הערה

ראה בערך פאה נכרית הערות שוליים מס' 11,15 (בשלב זה). אם תוכל לסדר את התבנית הנ"ל - אשמח.
יישר כוח! למאי נ"מ? 21:53, 1 באוגוסט 2012 (IDT)

זו לא תקלה בתבנית אלא שלא הכניסו את הסימון 1= לפני הקישור החיצוני בההערת השוליים, וכמו שמפורט בהתראת המערכת שם: {{הערה|1=יש להזין הערת שוליים שכוללת סימן שווה כאן}} טישיו * שיחה

כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה

קיים ערך באותו נושא בכותרת מורה הלכה בפני רבו. אנא מזג את הערכים. אריאל ביגל נ"י 23:05, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

כנ"ל לגבי בטול ברוב שקיים בשם ביטול ברוב. אריאל ביגל נ"י 23:15, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה על תשומת הלב. זו עבודה קשה מאוד, רק אעיר שבנתיים קיימים ערכים כפולים רבים, שבכל אחד מהם יש מעלה מיוחדת, במקרה זה אחד מהערכים הוא יותר באופן מרוכז ומלא מקורות (מיסודות וחקירות) והשני באופן קריא ונעים לעיון (המועדף לדעתי, ואותו כתבתי בויקיפדיה והעתקתי לכאן). טישיו * שיחה 18:45, 14 באוגוסט 2012 (IDT)