שיחת משתמש:למאי נ"מ?: הבדלים בין גרסאות בדף

העברתי את שיחותי הישנות לארכיון מפני אורך הדף, המעוניין יוכל למצוא אותן שם. למאי נ"מ? 03:14, 30 ביולי 2012 (IDT)

לקחים ממגילת אסתר

כל הכבוד, רעיון מצוין!

(אמנם צריך לשכתב את הציטוטים, וראיתי שאכן השארת תבנית, וגם עוד יש מה לעבור על הערך מגילת אסתר ולעשות אותו בסגנון אנציקלופדי יותר, אבל עשית עבודה מצוינת.) אברהם אליצור 13:14, 20 ביוני 2012 (IDT)

דיון קשור. למאי נ"מ? 19:45, 30 ביולי 2012 (IDT)

פאה נכרית

אין לי מושג איך להגיב על ההודעה שקיבלתי. האם זה המקום לכך? אשמח להשיב על הפנייה. --79.182.144.229^{(שכח/ה לחתום)} שיחה

עניתי לך בדף השיחה שלך. למאי נ"מ? 04:34, 11 ביולי 2012 (IDT)

באותו נושא: הגבתי לך בדף שיחתי. טישיו * שיחה 05:50, 13 ביולי 2012 (IDT)

אגב, האוסרים מביאים ראיה לאסור מדברי הגר"א בשנות אליהו במסכת שבת פ"ו. האם פירושו הנ"ל אינו על סדר זרעים בלבד? טישיו * שיחה 06:19, 13 ביולי 2012 (IDT)

ראה בקישור שאסף את דברי הגר"א, ובתחתית העמוד צילום מהשנות אליהו. לעצם שאלתך - אחפש בלנ"ד. יישר כוח! --למאי נ"מ? 06:25, 13 ביולי 2012 (IDT)

לפחות למסכת שבת - יש, ראה בספר שדה אליהו. יישר כוח! --למאי נ"מ? 06:37, 13 ביולי 2012 (IDT)

וראה שם סד ע"ב. בוקר טוב! --למאי נ"מ? 06:39, 13 ביולי 2012 (IDT)

אודה לך אם תוכל לבדוק את הקישורים לפני יצחק ולוישב יוסף שהובאו בדיון האחרון (לפני שאמזלג השתתף בדיון), וכן את דעתו של ר' רפאל זילבער (מובא כעת בדעת האוסרים משום מראית עין) טישיו * שיחה 07:27, 22 ביולי 2012 (IDT)

שלום ידידי היקר. איני רואה תכלית בדיונים עקריים אין תכליתיים עם מתירי או אוסרי הפאה. אבקש את דעתך הקצרה והחד פעמית כדי שנוכל לגמור לפי רוב מנין. ובעיקר בפסקה החדשה שפתחתי אתמול של רשימת טעויות ברשימת המתירים. טישיו * שיחה 15:46, 23 ביולי 2012 (IDT)

הוספת פסקה חדשה

שלום ידידי. כאשר אתה פותח פסקה חדשה בנושא חדש עדיף שזה יהיה על ידי לחיצה על לחצן "הוספת נושא" ולא על ידי הוספת טקסט לקטע הקודם, בצורה זו ניתן לדעת מדף השינויים האחרונים ה על איזה נושא נכתבים דבריך. תודה מראש טישיו * שיחה

צודק לגמרי. מקווה שאזכור... יישר כוח, למאי נ"מ? 21:12, 31 ביולי 2012 (IDT)

מניעת השמצות

לענ"ד יש להחליף את השימוש בשמו של מח"ס הס' חן וכבוד לראשי תיבות של שמו, כדי למנוע תוצאות בגוגל, מה דעתך? טישיו * שיחה 17:25, 2 באוגוסט 2012 (IDT)

יישר כוח! זה רעיון מצויין. אי בדידי תליא, יש לשקול למחוק לחלוטין את ההשמצות, ולהשאיר רק את דברי הטעם שכתב הלה. עשה כחכמתך! למאי נ"מ? 17:49, 2 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה, יפה עשית. טישיו * שיחה 18:19, 2 באוגוסט 2012 (IDT)

תשורות חן לכבודו! למאי נ"מ? 18:21, 2 באוגוסט 2012 (IDT)

מה דעתך

על המתשמש מאורות הקודש, האם הוא משחית? טישיו * שיחה 20:03, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

במבט ראשון - כן. אבל אולי כדאי לתת לו עוד צ'אנס? (ובפרט שאינני 'סגור' על עצמי בזה). יישר כוח גדול! למאי נ"מ? 20:11, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

יצרתי עימו קשר בדף השיחה, נראה מה יגיב. טישיו * שיחה 20:12, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

יישר כוח גדול! למאי נ"מ? 20:13, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

עכשיו קלטתי מה היה. המתשמש סה"כ ביקש להסיר את התבנית להשלים מהערך כותח, לשם כך הוא נכנס לדף התבנית דרך הקישור מתחת לערך כותח בחלון העריכה המקשר לתבנית, והוא רוקן אותה מבלי לדעת שבכך הוא מרוקן אותה מכל הערכים. הפתרון לכך היא הגנה על כל התבניות הנמצאות בשימוש ומניעתן מעירכה למפעילי מערכת בלבד, כנהוג בויקיפדיה ובשאר האתרים. טישיו * שיחה 05:23, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

יישר כוח גדול! כעת רואים כמה צריך להיזהר מלחשוד בכשרים. לעניות דעתי הערך כותח עדיין זקוק לתבנית הנ"ל, ואכמ"ל. כל הכבוד! למאי נ"מ? 10:19, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

לשם משתמש וירטואלי עדיין אין כל חזקת כשרות (בשונה מאדם המוכר כיהודי שומתו"מ), ולכן אנו שופטים אותם לפי פעולותיו, ואין את החיוב לדון לכף זכות.. אבל אכן הדבר מלמד מוסר השכל בעולם הלא וירטואלי עד כמה צריכים לדון לכף זכות. בנוגע לתבנית אתה מוזמן להחזיר. תודה רבה אגב, אתה מסבירן מעולה, הסברת היטב בדף השיחה שם את פעולותי.. וכן בעבר בנוגע לערך פאה נכרית..!! טישיו * שיחה 16:38, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה רבה על הקומפלימנטים! למאי נ"מ? 17:41, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

העברת שם הערך

העברת ערך, עדיף מאוד שתתבצע על ידי לחיצה על הלשונית העברה, אליה מגיעים על ידי לחיצה על החץ הזעיר שליד הלחצן "הצגת הסטוריה". הסיבה: שמירת קרדיט של הכותבים. טישיו * שיחה 03:55, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

יישר כוח! החכמת אותי. מה אתה מציע כעת? (למחוק את מה שעשיתי ולהשתמש בדרך של מר, או לא). תודה רבה! למאי נ"מ? 09:56, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

ראיתי שנתת קרדיט בדף השיחה, וזה בהחלט בסדר. יום מצויין! טישיו * שיחה 16:40, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

בקשת עזרה

שלום לידידי,

לאחרונה שמתי לב כי הנך מוסיף למקורות המובאים באתר שאינם בפרוייקט השו"ת קישור למקום המתאים בהיברו-בוקס. "ראיתי ושש ליבי". ניסיתי אף אני לעשות כן,(ראה בערכים מציצה והרמב"ם והקבלה), בחלק מהם אכן הצלחתי לקשר לעמוד המתאים בתוך הספר המבוקש, ובחלק מהם הקישור משום מה מקשר אך ורק לשער הספר, ובתוך הספר הקורא נאלץ לחפש בעצמו ידנית. אשמח אם תנסה לזהות איזושהי בעיה או שתסביר לי מה ההבדל בין הקישורים שאני שמתי לבין הקישורים ששמת אתה.

בתקווה לשדרוג האתר, אריאל ביגל נ"י 21:58, 13 באוגוסט 2012 (IDT)

יישר כוח גדול!

א. בערך מציצה הקישורים של מר עבדו לי מצויין, ובערך הרמב"ם והקבלה תיקנתי את הקישורים שלא עבדו לי.

ב. אינני יודע כיצד כבודו מכין את הקישורים, כדי שאנסה לחפש את ההבדלים (אני פותח בעמוד הרלוונטי, ומעתיק את הקישור).

ג. כמדומני (אף שאינני בטוח) שאני למדתי ממר לעשות קישורים להיברו-בוקס, ועל כך תודתי.

ד. כדאי גם לדעת ש'אוצר החכמה' עד עמ' 40 פתוח לציבור הרחב, וניתן לעשות קישורים לעמוד ספציפי ע"י לחיצה על "צור קישור" (בצד שמאל למטה) בזמן שאתה צופה בעמוד הרלוונטי, וגזירת הקישור שנוצר בתבנית הסמוכה לכפתור הנ"ל.
באוצר החכמה ספרים רבים שאין בהיברו בוקס, וייתרון נוסף: ספרים שונים במהדורות טובות יותר מבהיברו בוקס.

ה. יישר כוח על שיכלול האתר!

בהערכה גדולה! למאי נ"מ? 01:26, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

אריאל, אני מכיר את הבעיה עליה אתה מדווח בנוגע לקישורים באתר היברו בוקס. מקור הבעיה היא, שכאשר אתה מגיע לעמוד שאותו אתה מחפש על ידי ביצוע "חיפוש" בתוך הספר הן על ידי חיפוש פרטי והן על ידי חיפוש כללי בתוכנה הנ"ל, אם תקשר משם זה לא יוביל לעמוד המבוקש, אלא אם כן תלחץ על "הבא" או "הקודם" וחזור. טישיו * שיחה 05:16, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

יישר כוח! החכמתני.
תמשיכו לשכלל את ויקישיבה! למאי נ"מ? 09:34, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

לא הצלחתי להבין את העצה שנתן ידידינו טישיו, אם מישהו מכם יוכל להסביר לי (אני קצת גרוע בתפעול של מחשב). אריאל ביגל נ"י 22:49, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

פשוט מאוד, השאלה היא כיצד הגעת לעמוד המבוקש שחיפשת בתוכנת ההיברו בוקס, אם על ידי דפדוף ידני, זה בסדר, כי אז הקישור מוביל לעמוד, אבל אם הגעת לעמוד שחיפשת על ידי חיפוש, כי אז אם תקשר לעמוד במחשב שלך, הוא לא יקשר לעמוד המבוקש. טישיו * שיחה 07:23, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

תגובות לשיחת הערך: שיטות הפוסקים

למאי נ"מ, אם יש לך אפשרות עריכה שם, נא להכניס לשם ולמחוק מכאן (מדוע אין אפשרות לערוך שם?)

פתיח לרשימות הפוסקים

1. יש השלכות הלכתיות לכל דבר וענין, אבל כל מתיר וכל אוסר כתב כמה וכמה טעמים לדבריו, ואי אפשר לחלק אותם לאלפי קטגוריות, של מתירים ואוסרים.

2. האדמו"ר מליובאוויטש, כולי עלמא מודים שהוא מתיר פאה. כולי עלמא מודים שבמכתביו ודרשותיו הוא כתב עשרות פעמים שיש להעדיף פאה על מטפחת. יש 'משפיע' אחד בחב"ד שניסה לטעון שברוב המקרים אמנם עדיף פאה על מטפחת, אולם אם המטפחת מכסה כדבעי, היא עדיפה גם לשיטת האדמו"ר, וזה נוגד את מה שכתב האדמו"ר ואת דעת רוב רבני חב"ד. לכן לומר שהוא שנוי במחלוקת - אין זה אלא בדיחה.

הש"ג, גם הוא לדעת 250 אחרונים אוסרים ומתירים, סובר שמותר פאה. אברך אחד כתב שדעתו היא להתיר רק בחצר, ודבריו מאוד מאוד מוקשים ותמוהים כמו שהובא בדברי אחרונים שונים. האם זה נקרא שהוא נתון במחלוקת? כנ"ל לגבי הרמ"א, רק היעב"ץ טען זאת, וגם בדרך "אפשר".

3. הפוסקים שהתירו במקום שהדבר נוהג, לשיטתם זה היתר גמור, ורק במקום שנהגו בכך, יש בעיה של דת יהודית או מראית העין. ממילא כיום כשנוהגים בפאה בכל אתר ואתר, אין זה אלא היתר גמור. אחד מהם הוא המגן גיבורים - שנכתב ע"י שניים מגדולי הפוסקים, ושם הם מבארים היטב את היתר הפאה. האם ניתן לקרוא לזה "אי הכרעה"? תמיהני.

4. מראה הפאה המותרת הוא נדון בפני עצמו, ואינו קשור לרשימת הפוסקים המתירים או האוסרים פאה באופן עקרוני. זה נדון השייך לערך פאה נכרית ולא לערך שיטות הפוסקים.

5. המתירים, לכ"ע דיברו בכל המצבים הקיימים. למעט אלה שהגבילו זאת במנהג המקום - שזה לא שייך, ובמראה הפאה - שזה נדון אחר לגמרי. האוסרים - יש אחרונים שטענו שהם יחזרו בהם כיום, ובשביל זה יש פיסקה מיוחדת הדנה בכך. אולם אי אפשר להוציאם מרשימת האוסרים ולהכניסם לרשימה מיוחדת של "יחזרו בהם"...

6. ההקדמה של הערך הלא מדוייק, עם כל הפירוט, מיותרת לדעתי. היה מספיק תבנית "בעבודה" ותו לא. אליהו אמזלג 16:15, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

הערות כלליות על הרשימה וכן שיטת הפרי מגדים, פני יצחק, וישב יוסף ומרפא לנפש

1. שוב: המאמר באליבא דהלכתא מופיע בעילום שם. לא ראיתי ש'אבוחצירא' הביא שם מסויים. אתה יכול לכוון אותי?

2. לא ענית על מה שכתבתי בדעת הרב זילבר, וניתחתי את מהלך דבריו: הרב רפאל זילבר, למשל, מוכח במפורש שהוא תופס עמדה. הוא כותב שרבו האוסרים משום מראית העין; מביא את המגן גיבורים שבמקום שאין מנהג אוסרים, כלומר שבמקום שיש מנהג אפשר להקל; מציין שנהגו להקל - למנהג יש משמעות מאוד גדולה בפוסקים; ומסיק - ראוי לדקדק לא לעשות באופן שאין היכר. זוהי מסקנה. למה להתעלם מכך?

3. אם רוצים - אפשר ליצור רשימות מדוייקות בתכלית הדיוק. ואם יש הערות, אפשר להכניס שמות בתוספת הסתייגות. אליהו אמזלג 16:26, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

המזכיר את דעת המתירים; וכן טעויות ברשימת המתירים: וישב יוסף, שבט שמעון, שבילי דוד, נחלת בנימין ועוד

1. אם לא הבנתי את כוונתך, עמך הסליחה, מכל מקום כמו שכתבתי, בוודאי שיש למנות את השואל כמתיר, אם הוא הביע את דעתו בצורה ברורה. ו"שאלת חכם חצי תשובה", וכאן יש תשובה מלאה. אם הוא מעוניין בחוות דעת נוספת, אין זה אומר שדעתו נשללת, או שאין לו מה לדחות את החכם המשיב לו.

2. "שבט שמעון" מביא את המתירים בלבד. זה מה שכבר כתבתי, וציטטתי דבריו, ולא דחית זאת. הוא מביא את הש"ג, והמג"א שדוחה את הב"ש. לאחר מכן יש פלפול בראיות, ללא הכרעה - אין זה סותר את תחילת דבריו שבהם הביא בפשטות את המתירים. ושוב, חזר הכלל שקבע ה"פני יצחק", שפוסק שהביא את המתירים ולא חלק עליהם במפורש, הרי הוא סובר כמותם. אליהו אמזלג 17:35, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

המתירים רק במקום שמנהג להקל - שיטת הפרי מגדים והמשנה ברורה

1. רוב (ואפשר לומר: כל) הראשונים והאחרונים הקילו בזה מעיקר הדין, ורק משום מנהג יש מחמירים, כמו שכתב בביאור הלכה שאין זה ברור אבל לא כתב לאסור אלא משום מנהג, וכמו שכתב בית שמואל, ומה שהבין בסמ"ג נראה שאין זה הביאור הנכון בסמ"ג וכדלעיל. גם חת"ס אסר משום שקיבלו אבות אבותינו.

ובמה שכתבת, הוצאת את הדברים מהקשרם, כי הדברים שלי היו אמורים ביחס למה שכתבת, ואביא כאן את השתלשלות הדברים:

אני כתבתי: "אתה דימית את היתר המשנ"ב במקום שנהגו, להיתר פאה נכרית לחצר. היתר לחצר הוא למעשה איסור, כלומר אין שום היתר לצאת לרשות הרבים. האם מי שמתיר "בחצר" נקרא מתיר? (גם כל ענין "היתר החצר" הוא המצאה של הרב ליפשיץ הנ"ל, לחצר אין צורך בשום היתר כיון שמדינא דגמרא ולדעת כל הראשונים מותר לצאת פרועת ראש לשם) אולם המתיר במקום שנהגו, זה היתר גמור, ורק חשש למראית העין במקום שלא נהגו".

אתה כתבת: "כפי שזכור לך, כתבתי במוסגר: "זו דמגוגיה, כמובן", ועכשיו אתה מסביר מדוע זו דמגוגיה, ומסתבך, שכן אע"פ שלדעת הרבה ראשונים מותר לאשה לגלות שערותיהם בחצר, מ"מ יש רבים שחולקים, ובזמנינו רוב ככל שומרי המצוות מקפידים שהאשה תכסה ראשה גם בבית כשיש שם אחרים. נמצא שהמתיר פאה נכרית בחצרה (ובביתה), מאפשר לאשה בביתה לחבוש פאה נכרית, אף אם יש שם אורחים".

לזה עניתי לך, שפשוט וברור שהמנהג בזמן הגמרא היה לגלות שיער בחצר, וכן פסקו כל הראשונים כאמור (רק בשיטת הסמ"ג יש הטוענים שאסר בחצר). רק בדורות האחרונים היה מנהג במקומות שונים, לאסור גילוי ראש בבית. ולכן זאת המצאה מגוחכת, להתיר "בחצר", וגם בימינו אנו, לא תמצא אשה ש"בחצר" תטרח ותלבש פאה ובחוץ תכסה את ראשה במטפחת או כובע.

2. לענ"ד, לא שכיחי רבים פירוש הדבר "רבים העוברים ושבים". אך אורחים היושבים בבית ומתבוננים באשה, מנלן להתיר?

3. עכ"פ, כבר כתבתי שהגר"ח קניבסקי בתשובה למח"ס חו"כ כתב בפשטות להעדיף פאה על מטפחת, ולא חילק, והיה זה גם לאחר שראה בספר חו"כ שהרבה פוסקים ספרדיים מתירים. וזאת משנה אחרונה של הגר"ח.

4. הביגוד קשור למראית העין ודת יהודית וזה שייך למנהג המקום ולא מנהג האבות, ובדורינו גם כשעברו קהילות שלימות, זנחו את הביגוד שנהגו בו שם. אליהו אמזלג 18:19, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

עוד הערות על המתירים; שדה הארץ ושבת של מי ובית יעקב

1. "שדה הארץ" כתב להתיר במפורש. "דמכאן יש היתר כמו שכתב בגליון [בעל הש"ג], דמדקאמר בש"ס [נזיר כח:] ולתנא קמא אפשר בפאה נכרית, הרי מזה נשמע להדיא דמותר לנשים נשואות לתת שערות בראשיהן".

2. "שבת של מי" גם הוא פסק כשלטי הגיבורים, ואף הביא ראיה לש"ג מהמשנה ד"חוטי שיער" ומרש"י שם, והוכיח משם שיכולה אשה לצאת לרה"ר בשערות תלושות:

"יוצאת אשה בחוטי שיער בין משלה בין משל חברתה בין משל בהמה. פירש רש"י בין משלה תלושים, ע"כ. איכא למידק מאי אתא לאשמועינן, פשיטא דתלושין הן, דאי מחוברות מהיכא תיתי דלא תצא. ויש לומר דאתא לאורויי לן דמתני' מיירי באשה נשואה דאסורה לצאת בשערותיה מחוברות, דשיער באשה ערוה, ולא התירו אלא כשהן תלושות, וכמש"כ הרב שלטי הגיבורים, והביאו הרב אליה רבה בסי' ש"ג ושאר אחרונים".

אם יש הערה קונקרטית על הדברים, בשמחה.

3. "בית יעקב" לא הובא בפוסקים האוסרים, אלא בליקוט של אחד בן זמננו ("דת משה וישראל") שהכניס שם רבים מן המתירים ברשימת האוסרים (כולל פרי מגדים שהוא מראשי המתירים, ועוד).

לעומת זאת, הופיע בפוסקים המתירים:

"הנשים היוצאות בכיסוי שערות שלהן ובמקום קליעת שערן נושאות שערות חוברות שקורין קרינאל"ו בלעז, אין בזה משום יוצאה וראשה פרוע, לא שנא שערות דידה ולא שנה בשערות חברתה, כל עוד דעבידא לכיסוי השיער והן תלושות, אע"פ שקישוט הוא לה כדי שתיראה בעלת שיער, אין בכך כלום. שה"ג, פרק במה אשה. בית יעקב סי' קנ"ב" (הגאון הספרדי רבי אהרן אלפנדרי זצ"ל מאיזמיר, בספרו "יד אהרן" (נדפס בשנת תקכ"ו), אה"ע חלק ב', סי' קט"ו אות ט"ז).

והיות ו"בית יעקב" ביאר את ראיית הש"ג ממסכת נזיר להיתר לבישת פאה, הקשה עליו ויישב את דבריו, משמע שפסק כמותו:

"גם יש ללמוד דין חדש מהגמ', דאמרה דגילוח שערה הוי עינוי נפש, דאמר אי אפשי באשה מגלחת ות"ק סבר דאפשר בפאה נכרית, אם כן היכא דלא משתמשת בפאה נכרית הוי תגלחת עינוי נפש. ותמהני על הפוסקים שלא הזכירו דין זה דאם נדרה לגלח שערה הוי עינוי נפש וכו', דמשמע דאף לתנא קמא דהלכה כמותו, דוקא בפאה נכרית, הא לאו הכי הוי עינוי נפש. וצריך לומר דהכי קאמר, דכיון דאפשר בפאה נכרית, אע"ג דלית לה פאה נכרית לא הוי עינוי נפש כלל, אפי' לית לה שערות.

אלא דאם כן ליכא למשמע מזה מה שכתב בגליון של הגמ' [בעל השלטי גיבורים] מכאן היתר לשערות שהנשים נשואות נותנות בראשיהן, ולפי מה שכתבנו לא נשמע מכאן היתר, דגם אם יש להביא ראיה לדברי הרמב"ם הנ"ל, דמשום פורתא לא הוי עינוי נפש, שהרי הלכה כת"ק דסבירא ליה דאפשר בפאה נכרית, קשה הא אכתי הוי עינוי נפש וניוול ביום שבת דאסורה לצאת לרה"ר בפאה נכרית, כדאיתא בהלכות שבת סי' ש"ג, אם כן אז תסיר הפאה נכרית והוי ניוול, ואע"ג דאפשר לה שלא תצא לרה"ר ולא יהיה ניוול, זה אינו מועיל שהרי אמרו גבי רחיצה כהאי גוונא אם תלתה נדרה ברחיצת יום אחד לא אמרינן שאפשר שלא תרחץ היום כלל ועיקר, כמו שכתבו הפוסקים שם, הכא נמי אע"ג דאפשר שלא תצא לרה"ר, מכל מקום הוי ניוול.

אלא על כרחך אותה שעה פורתא שתצא לרה"ר בלא פאה נכרית לא הוי ניוול, כיון דלא הוי ניוול כל היום לא הוי ניוול משום שעתא פורתא. ובזה מיושב מה שהקשינו למעלה [על בעל שלטי גיבורים], דאדרבה מגמ' הנ"ל למד הרמב"ם למסקנה דבעי ניוול כל היום דווקא ולא שעתא פורתא. דברי הצעיר יעקב".

[ביאור דבריו: לכאורה נראה מהגמ' בנזיר (כח:) שאם מגלחת ולא לובשת פאה נכרית, הרי זה לכ"ע עינוי נפש, וא"כ יקשה מדוע הפוסקים לא הזכירו דין זה. וי"ל, שעצם האפשרות ללבוש פאה, גורמת שאין זה עינוי נפש. אולם לפ"ז יקשה על הש"ג שלמד מכאן להתיר לצאת בפאה לרה"ר, שהרי בשבת אינה יכולה לצאת בה, ואז הרי זה עינוי נפש, כי האשה מתנוולת בצאתה לרה"ר ללא פאה. ואף שיכולה לא לצאת לרה"ר כלל בשבת, הרי עצם זה שאינה יכולה לצאת הרי זה ניוול. ומסיק, שצ"ל שאותה שעה קלה שהיא בלי פאה, אינה נחשבת ניוול, ומכאן למד הרמב"ם שבעינן ניוול כל היום דוקא, ודברי הש"ג אמת ויציב.

וראה בדברי הגאון הספרדי המפורסם ביושר עיונו, רבי משה כרייף זצ"ל מתוניס, בספרו "באר משה" על מסכת נזיר (דף כ"ח ע"א. נדפס בשנת תרי"ב), שהקשה על ה"בית יעקב", שקושייתו ותירוצו אינם שייכים לדברי הש"ג, כי עכ"פ אמרו בגמ' "אפשר בפאה נכרית", ויכולה לצאת לרה"ר בחול עם הפאה, ומכאן ראיה להתיר כדברי הש"ג:

"עוד כתב [בשו"ת בית יעקב הנ"ל] וזה לשונו, דלתנא קמא דאפשר בפאה נכרית, א"כ היכא דלא משכחת בפאה נכרית הוי תגלחת עינוי נפש. ותמהני על הפוסקים שלא הזכירו דין זה דאם נדרה לגלח שערה הוי עינוי נפש. וצריך לומר דהכי קאמר, כיון דאפשר בפאה נכרית אע"ג דלית ליה פאה נכרית לא הוי עינוי נפש אפי' לית לה שערות, אלא דאם כן ליכא למשמע מזה מה שכתב בגליון של הגמ' [בעל השלטי גיבורים] מכאן היתר לשערות שהנשים נשואות נותנות בראשיהן. ולפי מה שכתבנו לא משמע מכאן היתר, עכ"ל. ודבריו סתומים, אמאי לא משמע מכאן היתר, דסוף סוף כיון דקאמר דאפשר בפאה נכרית, אלמא דמותר. סוף דבר, שדברי הרב [בית יעקב] מראשם ועד סופם מתמיהין הן, והתימא על המש"ל ז"ל שלא נתעורר עליו בכל זה.

ומיהו יש להבין כוונת הגליון [בעל השלטי גיבורים], מאיזה טעם הוה סלקא דעתך דאסור. ונראה דדרך הפאה נכרית שהיו עושים, היה מנהגם להניחו מגולה. והוה סלקא דעתך דאסור, מפני מראית העין, שיאמרו שערה ממש, ושיער באשה נשואה ערוה. ודו"ק". אליהו אמזלג 18:46, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

עד כה השלמתי את התגובות על כל ההערות שהופנו אלי, בדף השיחה של פאה נכרית ובדף השיחה של פאה נכרית/שיטות הפוסקים. מצפה לתגובותיך, ידידי למאי נ"מ. בברכה, אליהו אמזלג 18:48, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

כשאתה כותב נגד הספר דת ישראל שהביא את בית יעקב ברשימת האוסרים ומציין שהוא הובא ברשימת המתירים? באיזו רשימה הוא הובא?

טענות נוספות

אכן דעת האדמו"ר מחב"ד היא להעדיף מטפחת למרות ש'מחבר' אחד מחב"ד כתב ההפך, כל רבני חב"ד יצאו נגדו. כל המתירים התירו רק בדיעבד במקרים מסויימים ויש לפרסם זאת. רוב הפאות שיש היום נאסרו ע"י כל הפוסקים ומצווה לציין זאת.יאירושי2^{(שכח/ה לחתום)} שיחה

יאירושי,

חבל שבשורה הראשונה כתבת דברים שהם אינם ענייניים, ובהמשך ימחקו - מן הסתם - ע"י מפעיל מערכת. כעת אני נמנע מלמחוק אותם ולהיכנס למלחמה מטופשת מי יותר זריז.

שוב אני מבקש מכבודו לחתום ע"י ארבעה סימני ~

לגופו של עניין, עסקתי בשלושה נושאים:

א. האדמו"ר מחב"ד - יש ויכוח על דעתו, כמדומני שהרב אשכנזי ג"כ תומך בדעתו של הרב וולפא, זה נכון? אם כן, זה לא רק "אחד מחב"ד".
כתבת ש"כל רבני חב"ד יצאו נגדו" - האם תוכל להביא יותר מכותב אחד שיצא נגדו?
מה אתה עונה על כל הציטוטים מדבריו שמביא הרב אמזלג?

ב. כתבת: "כל המתירים התירו רק בדיעבד" - יש לך מקור לדבריך? מה הכוונה "בדיעבד"?

ג. עוד כתבת: "כל המתירים התירו רק... במקרים מסויימים" - באיזה מקרים? יש לך מקור לדבריך?

ד. עוד כתבת: "רוב הפאות שיש היום נאסרו ע"י כל הפוסקים" - זו אכן נקודה נכונה, שלמיטב זיכרוני, יש מהפוסקים שכתבו שהמתירים פעם לא היו מתירים את הפאות המודרניות הנפוצות היום. ואכן, התכוונתי להכניס פסקה לערך פאה נכרית שתעסוק בפאות המודרניות ותציג את שתי הדעות. כדי לעזור לי בזה, אשמח שתציין לי לדברי הפוסקים שחילקו בין הפאות של ימינו לפאות העתיקות יותר.

יום טוב! למאי נ"מ? 18:05, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

הייתי מציע לך להתחיל ללמוד אם אין לך תשובות על השאלות הפשוטות האלה, אם השקרן התעמולן מצא איזה עשרה רבנים כביכול וזייף את דבריהם שהם מעדיפים פאה, מה מעדיפים כל השאר? ואם לקחת לך למטרה להשקיע בערך זה, אינך יודע שכל גדולי הדור (האמיתיים, לא כל מיני מחברים) אוסרים אותם? אז את זה "לא היה לך בזיכרון"? אתה תמים או מיתמם?

בינתיים לא ראיתי שאתה אובייקטיבי.יאירושי2^{(שכח/ה לחתום)} שיחה

יאירושי,

אתה רשאי להמשיך לתקוף אותי, אע"פ שאינני מבין על מה. בסך הכל ביקשתי ממך לנמק ולהוכיח את דבריך. זה לא רלוונטי כלל אם אני אובייקטיבי או לא. השאלה היחידה הרלוונטית היא אם יש לך מידע תורני שכדאי להכניסו לגוף הערך. כל זה מלבד הזלזול שלך ברבנים שונים, שאיננו ראוי כלל לתגובה, ואני מקווה שהוא ימחק במהרה.
אחה"צ פורה ומועיל! למאי נ"מ? 18:29, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

סיסמאות וציונים תחלק לחניכך, אם יהיו לך. אני שאלתי שאלות והנחתי הנחות, והראתי כיצד מי שעורך זמן רב ערך בשם פאה נכרית, מראה חוסר ידע משווע בא"ב של העניין. מכניס דעת "חכמי זמנינו" בלי להתייחס לדברי הסבא קדישא , לא מוכן לדון בפאות היום, ולא רוצה לראות שאותם מתירים התירו דיעבד מסיבות שונות שציינו בספריהם. אם אין לך את המושגים האלה מה אתה מוכר כאן?יאירושי2^{(שכח/ה לחתום)} שיחה

הוספת השאלות ע"מ שיובן העניין מכיוון שנמחקו על ידי אליהו אמזלג שהאינטרס שלו ברור לחלוטין. והן: אכן דעת האדמו"ר מחב"ד היא להעדיף מטפחת למרות ש'מחבר' אחד מחב"ד כתב ההפך, כל רבני חב"ד יצאו נגדו.

 כל המתירים התירו רק בדיעבד במקרים מסויימים ויש לפרסם זאת.  
  
 רוב הפאות שיש היום נאסרו ע"י כל הפוסקים ומצווה לציין זאת.

יאירושי2

יאירושי,
אתה מוכן לנמק ולהוכיח שגיאות בערך, או שאתה מתכוון להמשיך להאשים אותי שאני עם הארץ? אם העיקר הוא הצד השני, אזי אני מודה לדבריך, אני עם הארץ ולא אובייקטיבי, ואינך צריך לחזור על כך שוב ושוב. אם יש לך דברי טעם, מקורות וסברות, להעלות לכאן - נשמח. בברכה, למאי נ"מ? 20:08, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

המשך הדיון

קצת קשה לדון עם מישהו שאינו מכיר את דברי הסבא קדישא, אלא רק דיברי תעמולני זמנינו. ומי שלא שמע על מתירים בדיעבד (שבזה נכלל מי שמתיר רק אם מנהג המקום וכו') ואינו רוצה כלל לפתוח דיון בנושא דעת פוסקי הדור בפאות זמנינו. כאמור: הערתי כמה הערות ממש קטנות, לגבי דעת הגר"ע יוסף, שאמר מפורש, אין להשתדך עם בחור הדורש פאה, ואתה מנהל על הדיונים, כמו"כ, היתרו לגרושה רק בדיעבד בעת צורך, שאתה מנסה להתעלם, וכמו כן, ראה בערך פאה נכרית את הציטוט לגבי ספר "וישמע משה" ודעת הגרי"ש אלישיב. במקור נכתב כך: לאחרונה יצא לאור שו"ת "וישמע משה" חלק א (פסקי מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א), ושם חלק א עמוד שסז כתב וזה לשונו: "הייתי נוכח כששאל הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א בענין מורה בסמינר מסוים שהולכת עם מטפחת על הראש, והחברות מנסות להסביר לה שטוב שתוריד המטפחת ותלך כמו שרגילות לילך במקום ההוא, עם פאה נכרית בלי מטפחת, וגם בשכונה איפה שהיא גרה אומרים לה כך, ומתחלת לחשוש שתאבד פרנסתה בגלל המטפחת, האם מותרת להורידה? והשיב (הגרי"ש אלישיב): חס ושלום, ובזכות זה תזכה לפרנסה בריוח ולכל מילי דמיטב". עד כאן לשונו מילה במילה. ומהכתוב בערך "אתר הישיבה" - ויקישיבה? כך: הגאון הרב יוסף שלום אלישיב שליט"א הורה שאשה הלובשת מטפחת ולא פאה, אינה צריכה להחמיר ולהחליף לפאה כדעת החזון איש, אף אם נשקף חשש לפיטורין ממקום עבודתה מחמת, ויכולה להקל וללבוש מטפחת, ותזכה לפרנסה ברווח... ממש מצחיק . זו הרי "אובייקטיביות"...יאירושי2^{(שכח/ה לחתום)} שיחה

יאירושי, נתייחס לגופם של דברים,

לגבי הגרע"י - המקובל בוויקישיבה להמשיך את הדיון במקום שהתחילו אותו. (כדי שלא תאמר שאני מתחמק רק אוסיף, שכתבתי שם את מה שאני מבין, ואני לא אבין אחרת בגלל משפטים בסגנון "אתה מנסה להתעלם", אלא רק בשל הסבר טוב, שישכנע אותי שאני טועה).

לגבי הגריש"א זצוק"ל - אכן אתה צודק, זה סילוף חמור ומזעזע, ואתקן אותו בלי נדר. (בכיכר השבת מובא ג"כ הנוסח שציטטת, ושם מובאים ג"כ דברי הרב קראפ שליט"א - תלמידו המובהק של הגריש"א - במשמרת מועד, שבת ח"ב עמ' צ אות י, שההידור הוא במטפחת, וחבל שהכניסו לערך דברים לא נכונים.

יישר כוח!

אשמח שתמשיך להחכים אותנו, אך אבקש שלא תדון באישים אלא בעניין, וכך תוכל להוסיף לנו הרבה חכמה ותבונה. לילה טוב! --למאי נ"מ? 21:57, 16 באוגוסט 2012 (IDT)