ויקישיבה:ארגז חול/מילוןראיה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־10:52, 23 באוגוסט 2012

אגדתא

לימוד המיצוע, מה שאפשר להיות מוסבר ג"כ לפי נמוכי הדעת, של ציורים פשוטים בלתי מדוייקים כ"כ בענינים הרוחניים, אבל מאדירים את היסוד המוסרי, לפי ההסברה האפשרית, עד עלותו למעלה יותר רוממה [עפ"י פנ' כו].

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-אגדה (כלל האגדה)
+אגדתא
-''' כלל האגדה ''' - [[מילון הראי"ה:הארת|הארת]] [[מילון הראי"ה:הקדושה|הקדושה]] [[מילון הראי"ה:האמונית|האמונית]] מקרב ולב [[מילון הראי"ה:עמוק|עמוק]], שחכמתה היא הצד [[מילון הראי"ה:הפנימי|הפנימי]] של שרשי התורה, המאגדת את הפעולות, ההרגשים והמושכלות, את הפרט ואת הכלל [עפ"י אג' ג סח, ושם א קכג, ע"ה קמד].
+לימוד המיצוע, מה שאפשר להיות מוסבר ג"כ לפי נמוכי הדעת, של [[מילון הראי"ה:ציורים|ציורים]] פשוטים בלתי מדוייקים כ"כ בענינים [[מילון הראי"ה:הרוחניים|הרוחניים]], אבל מאדירים את היסוד [[מילון הראי"ה:המוסרי|המוסרי]], לפי ההסברה האפשרית, עד עלותו למעלה יותר רוממה [עפ"י פנ' כו].
-(חלק של התורה) המאיר [[מילון הראי"ה:בזוהר|בזוהר]] האורה [[מילון הראי"ה:הרוחנית|הרוחנית]] העדינה [עפ"י א"ת ד ג].
-החלק [[מילון הראי"ה:הרוחני|הרוחני]] [[מילון הראי"ה:שבתורה|שבתורה]], חכמת [[מילון הראי"ה:המוסר|המוסר]] האמונות והדעות, חובת הלבבות, וכל המושגים הרוחניים [עפ"י ע"א א, הקדמה, יז].
-=== הגדה===
-הלמוד העיוני של הלכות אמונות ודעות שבתורה [אג' ד קלח].
-=== דברי אגדה===
-הלכות דיעות וחובות הלבבות [שם, הקדמה, כד].
-=== עמקי דברי הגדה===
-עמקי חכמה [[מילון הראי"ה:ודעת אלהים|ודעת אלהים]], שמתוך כך מכירים את מי שאמר והיה העולם [עפ"י מ"ה ברית ב].
-=== יסוד האגדה===
-חכמת הלב [[מילון הראי"ה:והרעיון|והרעיון]], שכל ההלכות המרובות התלויות [[מילון הראי"ה:בדעה|בדעה]] [[מילון הראי"ה:ובמחשבה|ובמחשבה]] נובעות ממנה [אג' א קכג].
-=== חכמת האגדה===
-חכמת [[מילון הראי"ה:המוסר|המוסר]] לאמיתתה [ע"א א, הקדמה, כ].
-◊ ''' האגדה '''''' נוצרה''' או מתוך שטף הדעה וההרגשה העליונה של כללות הציבור, או מנשמת גדולי העולם, הענקים של האנושיות, שעלו בהכרותיהם לאותו המקום ששם אין השפה שולטת עוד, אחרי אשר עזב אותה הרעיון במעופו. מה עשו ברצותם להשאיר אוצר יקר לבני מינם '''-''' חדרו אל כל חדרי בנין הרעיון לכל תכניתו, מראשית המחשבות הבוסריות שבו עד מהלכו העליון ברום טהרתו, ואחרי אשר השכילו את הדמיונות, שהנם גרעיני הזרע להמחשבות היותר רוממות, בנו אותם באותה התכנית ואותו [[מילון הראי"ה:השילוב|השילוב]] בעצמו שהמחשבות הטהורות הנעלות שאינן נמסרות לפה ועט משולבות, עד אשר כל העוסק באגדה הוא עוסק בצד השפל של המושגים היותר עליונים, שהוא עסק יותר נכבד מכל עסק סיסתמתי בכל רעיון שאיננו נשגב כמותם. אשר על כן מרוממת היא האגדה את ההוגה בה עד אותו המקום שמשם לוקחו רעיונותיה, עד אותו הגובה שמשם השפלו הדברים העליונים עד שבאו וירדו למדרגת התחלתם בטבע הנשמה החושבת [קבצ' ב סח־ט].
-אגדות - אוצרות קדושת חכמת האמונה שבתורה שבע"פ, מכונות הקבלה, מקורות הרגשות הקדושים, ומעינות [[מילון הראי"ה:השירה|השירה]] האמונית העליונה [אג' ג סז].
-ע' במדור זה, הלכה. ושם, עיונים עליונים. ע' בהגדרות המבוא במדור מונחי קבלה ונסתר, רבנן דאגדתא.
-[[קטגוריה:מילון הראי"ה:מילון אלפביתי|אגדה]]
+[[קטגוריה:מילון הראי"ה:מילון אלפביתי|אגד]]

ויקישיבה:ארגז חול/מילוןראיה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־10:52, 23 באוגוסט 2012

תפריט ניווט

חיפוש