ויקישיבה:ארגז חול/מילוןראיה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (נסיונות בטרם הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה)
מ (נסיונות בטרם הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה)
שורה 1: שורה 1:
אלהים (פירושונים)
אמון פדגוג (כינוי)


{{פירושונים|
החלק הנגלה לנו ומועיל למעשינו, על ידו אנו מדמים מדותינו ודרכינו ומעשינו [[מילון הראי"ה:לדרכיו|לדרכיו]] ית"ש [מ"ש צט].
*[[מילון הראי"ה:אלהים|אלהים]]
(יעוד התורה) לחנך אותנו במה שידיעתו משלמת אותנו במדות ומעשים ודומיהם [שם צח].
*[[מילון הראי"ה:אלהים(שם המתפשט בתור כח מנהיג)|אלהים(שם המתפשט בתור כח מנהיג)]]
(ה)חלק (ה)גלוי, מה שאנו משיגים מהתורה, מצד מה שנחוץ להשלמת האדם בדרכיו ומעשיו, אפי' הדברים הגבוהים מחוג המעשה שע"י ידיעתם תתוסף באדם שלמות [[מילון הראי"ה:יראת ד'|יראת ד']] [[מילון הראי"ה:ואהבתו|ואהבתו]] ומדות טובות וכיו"ב [עפ"י שם צז].
*[[מילון הראי"ה:אלהים (לעומת אלהות)|אלהים (לעומת אלהות)]]
גדר בכללות התורה, מהצד המעשי שבה, שתכליתה מפאת זה הוא [[מילון הראי"ה:החינוך|החינוך]]. דרכי התורה ומצותיה, הן הכנות גדולות, שיסודי טעמיהן נמצא רק בהגלות כבוד־ד', ומלאה הארץ דעה, ויתעלה המין האנושי ממצב הקטנות והילדות שבו למצב האישות הגמורה, שיהיה מוכן להשתמש בשכלו ובכחתיו כפי התכלית האמיתית להשכיל ולהיטיב. מ"מ הם ג"כ דרכי נועם לשעתם, ואפשר למצוא בהם חן ושכל טוב ג"כ במצבינו הילדותי, לפי ערכנו הנמוך. הצד המעשי שבתורה, שצריך להכיר את ההוה והעתיד המתיחד בו [עפ"י פנק' ב קעז].
*[[מילון הראי"ה:אלהים (רוח אלהים)|אלהים (רוח אלהים)]]
ע' במדור מצוות, הלכות, מנהגים וטעמיהן, בהגדרות המבוא, טעמי מצות, (בעוה"ז). ע' במדור זה, "אמון", "ואהיה אצלו אמון".
}}
 
[[קטגוריה:מילון הראי"ה:תורה|אמון]]

גרסה מ־10:59, 26 באוגוסט 2012

אמון פדגוג (כינוי)

החלק הנגלה לנו ומועיל למעשינו, על ידו אנו מדמים מדותינו ודרכינו ומעשינו לדרכיו ית"ש [מ"ש צט]. (יעוד התורה) לחנך אותנו במה שידיעתו משלמת אותנו במדות ומעשים ודומיהם [שם צח]. (ה)חלק (ה)גלוי, מה שאנו משיגים מהתורה, מצד מה שנחוץ להשלמת האדם בדרכיו ומעשיו, אפי' הדברים הגבוהים מחוג המעשה שע"י ידיעתם תתוסף באדם שלמות יראת ד' ואהבתו ומדות טובות וכיו"ב [עפ"י שם צז]. גדר בכללות התורה, מהצד המעשי שבה, שתכליתה מפאת זה הוא החינוך. דרכי התורה ומצותיה, הן הכנות גדולות, שיסודי טעמיהן נמצא רק בהגלות כבוד־ד', ומלאה הארץ דעה, ויתעלה המין האנושי ממצב הקטנות והילדות שבו למצב האישות הגמורה, שיהיה מוכן להשתמש בשכלו ובכחתיו כפי התכלית האמיתית להשכיל ולהיטיב. מ"מ הם ג"כ דרכי נועם לשעתם, ואפשר למצוא בהם חן ושכל טוב ג"כ במצבינו הילדותי, לפי ערכנו הנמוך. הצד המעשי שבתורה, שצריך להכיר את ההוה והעתיד המתיחד בו [עפ"י פנק' ב קעז]. ע' במדור מצוות, הלכות, מנהגים וטעמיהן, בהגדרות המבוא, טעמי מצות, (בעוה"ז). ע' במדור זה, "אמון", "ואהיה אצלו אמון".