סוכות: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־13:42, 26 באוגוסט 2012

החג התוכני באופיו להטביע את אור ישראל בטבע החיים, בטבע הנפש, בטבע העולם, בטבע היש, בטבע ההויה [אג' ג נח]. חג האסיף, המקשר את הטבע עם אותו הכח הפלאי שלמעלה מן הטבע אשר הופיע בעולם בהתגלות תולדתית ע"י הופעתם של ישראל על במתה של התולדה האנושית [ע"א ד יב א (מא"ה א שי)]. סוכות - יסוד חג הסוכות - פיתוח הסגולה הטבעית של קדושת האמונה, כלומר חומר הרוחני של האמונה או צד הגבורה שבה [עפ"י א"א 117]. ע"ע אמונה, שני צדדים בטבע האמונה. ◊

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-חג המוחג בימים ט"ו - כ"א בתשרי.
+החג התוכני באופיו להטביע את אור [[מילון הראי"ה:ישראל|ישראל]] [[מילון הראי"ה:בטבע|בטבע]] החיים, בטבע הנפש, בטבע העולם, בטבע היש, בטבע ההויה [אג' ג נח].
+חג האסיף, המקשר את הטבע עם אותו הכח הפלאי שלמעלה מן הטבע אשר הופיע בעולם בהתגלות תולדתית ע"י הופעתם של ישראל על במתה של התולדה האנושית [ע"א ד יב א (מא"ה א שי)].
+סוכות - יסוד חג הסוכות - פיתוח [[מילון הראי"ה:הסגולה|הסגולה]] הטבעית של [[מילון הראי"ה:קדושת|קדושת]] [[מילון הראי"ה:האמונה|האמונה]], כלומר חומר הרוחני של האמונה או צד הגבורה שבה [עפ"י א"א 117].
+ע"ע [[מילון הראי"ה:אמונה, שני צדדים בטבע האמונה|אמונה, שני צדדים בטבע האמונה]].
+◊
-חג הסוכות הוא אחד משלושת הרגלים: סוכות, פסח ושבועות. בזמן שבית המקדש קיים חלה מצוה על עם ישראל, לעלות לירושלים בשלושת הרגלים ולהקריב קרבנות בבית המקדש.
+[[קטגוריה:מילון הראי"ה:מועדים וחגים|סוכ]]
-חג הסוכות משופע במצוות רבות. את הפסוק {{מקור|(תהלים טז)}}: "שובע שמחות את פניך", דרשו חז"ל: אל תקרי שובע אלא שבע - אלו שבע המצוות, שהתורה ציוותה עלינו בחג הסוכות: א. סוכה; ב,ג,ד,ה. אתרוג, לולב, הדס וערבה {{מקור|(ארבעת המינים)}}; ו. שלמי חגיגה; ז. שלמי שמחה.
-חג הסוכות הוא "זמן שמחתנו". מצוה לשמוח ולענג את החג.
-בזמן שבית המקדש היה קיים, היו שמחים בשמחת בית השואבה. בכל יום מימי החג, היו שואבים מים ממעין השילוח הסמוך לירושלים ומנסכים אותם על גבי המזבח. במסכת סוכה מתאר התלמוד את גודל וריבוי השמחה, עד שאמרו חכמים: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו".
-בימינו, יש הנוהגים להרבות בשירות ותשבחות בלילי חול המועד סוכות ולומר את חמש עשרה פרקי שיר המעלות שבספר תהלים {{מקור|(פרקים קכ - קלד)}}. פרקים אלו היו נאמרים בבית המקדש בשמחת בית השואבה.
-== זמירות לחג הסוכות ==
-הפיוט הנפוץ לחג הסוכות הוא הפיוט "סכה ולולב לעם סגולה"; הפיוט נתפשט בעיקר בקרב יוצאי ארצות ספרד וארצות המערב. פיוטים נוספים - "ושמחת בחגך, והיית אך שמח".
-לאחר תפילת שחרית אומרים את ה"הלל". במשך כל ימי חג הסוכות אומרים "הלל שלם", ללא דילוג {{מקור|(שלא כבראש חודש שבו מדלגים על שני קטעים בהלל)}}.
-בכל ימי חג הסוכות, למעט יום השבת, בשעת אמירת ההלל אוחזים את ארבעת המינים ומנענעים אותם ב"הודו לה' כי טוב...", וב"אנא ה' הושיעה נא". ראה ערך: [[נטילת לולב]].
-בשבת של חג הסוכות נוהגים בני העדה האשכנזית לקרוא בבית הכנסת לפני קריאת התורה את מגילת קהלת.
-== הושענות ==
-בכל יום מימי חג הסוכות נאמרות בקשות מיוחדות הנקראות "הושענות". שם זה נובע מהמלים "הושע נא" שעליהן חוזרים בנוסח אמירת ההושענות, ומבקשים בהן מה' שיושיענו.
-יש שנוהגים לומר את ה"הושענות" בסוף תפילת שחרית, מיד אחרי ה"הלל", ויש שנוהגים לאומרם רק אחרי תפילת מוסף.
-בעת אמירת ההושענות מוציאים ספר תורה לבימת בית הכנסת. כל מי שיש לו ארבעה מינים, אוחזם בידיו ומקיף בהם יחד עם הציבור את הבימה. הקפה זו היא זכר למקדש. בבית המקדש היו מקיפים בימי חג הסוכות את המזבח.
-האשכנזים נוהגים לומר הושענות אף בשבת חול המועד. בשבת זו ההושענות מתחילות במילים "אום נצורה כבבת". אמנם מנהג הספרדים שלא לומר הושענות בשבת חוה"מ.
-== חול המועד ==
-מצוה לשמוח בימי חול המועד, ולכבד אותם בבגדים נאים ונקיים, בסעודות ועוד.
-יש להיזהר שלא להקל בעשיית מלאכה בחול המועד, יותר ממה שמותר על פי ההלכה. חז"ל הדגישו מאוד את חומרתו של איסור עשיית מלאכה בחול המועד. במסכת אבות קובע רבי אלעזר המודעי, כי "המבזה את המועדות, אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים - אין לו חלק לעולם הבא". דברי רבי אלעזר כוונו למי שמבזה את חולו של מועד, ונוהג בימים אלו כבימי חול רגילים.
-== הושענא רבה ==
-כ"א בתשרי, שהוא היום האחרון של חול המועד סוכות, נקרא "הושענא רבה". הוא היום שבו מסתיימות מצות הישיבה בסוכה, מצות ארבעת המינים - ובימים שבית המקדש עמד על תלו, נסתיימה גם מצות ניסוך המים.
-משמעות מיוחדת נודעת ליום זה, הנחשב כסיומם של הימים הנוראים. יום זה נודע כיום "משלוח הפתקים" בשמים, בו כלולים גזרי הדין של כל אדם ואדם לשנה הבאה. משום כך, יש מאחלים ביום זה איש לחברו: "פתקה טובה".
-רבים נוהגים ללמוד תורה במשך כל ליל הושענא רבה. יש שנוהגים לקרוא את ספר "משנה תורה", הוא ספר דברים, ומסיימים את ספר תהלים.
-בסדר תפילת שחרית בהושענא רבה, מאריכים באמירת פסוקי דזמרה. אומרים את מזמור לתודה כביום חול ומוסיפים את כל הפרקים שמתווספים בפסוקי דזמרה בשבת, למעט תפילת "נשמת כל חי".
-בזמן שבית המקדש היה קיים, היו מקיפים בהושענא רבה את המזבח בענפי ערבה ארוכים.
-בעת אמירת ההושענות בהושענא רבה, מוציאים לבימה את ספרי התורה מארון הקודש ומקיפים שבע פעמים את הבימה עם ארבעת המינים.
-בני העדה האשכנזית נוהגים לקיים את "מנהג חיבוט ערבה" כאשר מגיעים בנוסח ההושענות ל"קול מבשר...". בני עדות המזרח נוהגים לקיים מנהג זה לאחר סיום תפילת מוסף.
-==ראה גם==
-*[[סוכה]]
-*[[שמחת תורה]]
-==קישורים חיצוניים==
-*[http://www.xn--8dbbsw.net/ סוכות] באתר סוכות
-[[קטגוריה:סוכות|*]]
-[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

סוכות: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־13:42, 26 באוגוסט 2012

תפריט ניווט

חיפוש