קללה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
מ (שוחזר מעריכות של יוסף שמח בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של Yeshivaorgil bot) |
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |
(אין הבדלים)
| |
גרסה אחרונה מ־08:16, 27 באוגוסט 2012
|
|
האיסור לגדף ולחרף את הזולת או את עצמו.
המקלל את חברו או את עצמו בשם ה' או באחד מכינויו של שם ה' בכל שפה שהיא, עובר על לאו מן התורה, שנאמר: "לא תקלל חרש". כוונת הפסוק היא, שאפילו חרש שאינו שומע ואינו מצטער - אסור לקלל אותו. אסור לקלל גם ללא הזכרת שם ה' או כינוי של שם ה'. גם ברמז אסור לקלל אם משתמעת מהדברים קללה.
בספר חסידים מובא, כי המקלל את חברו, הקללה חוזרת למקלל, "שכל הקללות שקילל דוד את יואב נתקיימו בזרעו של דוד".