בית שמאי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה)
מ (שוחזר מעריכות של יוסף שמח בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של טישיו)
שורה 1: שורה 1:
#הפניה [[מילון הראי"ה:דין]]
'''בית שמאי''' הוא כינוי לתלמידיו של [[שמאי הזקן]] החולקים תמיד עם [[בית הלל]].
 
בית שמאי פוסקים ע"פ הסברא. לכן הולכים לפי עיקר הדין, סוברים שהרוחניות היא העיקר, ופוסקים לפי הבכח.
 
;פוסקים ע"פ עיקר הדין {{מקור|ממידת הגבורה - ספרי הקבלה והחסידות, הובאו בספר לאור ההלכה "לשיטות בית שמאי ובית הלל"}}
 
* מחמירים ברוב המחלוקות - מסתכלים גם על חששות שיקרו בעתיד {{מקור|בבלי יומא פ א}}.
* שמאי דחה את אלו שרצו להתגייר נגד הדין {{מקור|בבלי שבת לא א}}.
* אל ישנה אדם אלא למי שהוא חכם ועניו ובן אבות ועשיר {{מקור|משנה אבות דרבי נתן ב ט}}.
* התורה אמרה "מדבר שקר תרחק" - אסור לשקר בשביל ליפות את המקח בעיני לוקחו, וכן בשביל ליפות את האשה בעיני בעלה. הולכים ע"פ עומק הדין {{מקור|כתובות יז.}}.
* ואל יהיה קפדן כשמאי - הולך ע"פ עיקר הדין {{מקור|בבלי שבת ל ב}} .
;פוסקים ע"פ מה שהיה יכול לקרות {{מקור|"בכח"}}  {{מקור|ספר השיחות תשמ"ח ח"ב עמוד 647, הובא בלקט חידושים וביאורים שבת כא ב, לאור ההלכה "לשיטות בית שמאי ובית הלל"}}
* בנרות חנוכה פוחת והולך כנגד הימים הנכנסים, כי הולכים ע"פ הימים שעדיין אינם במציאות אלא רק בכח {{מקור|בבלי שבת כא ב}} {{מקור|ומהר"ל חידושי אגדות שם}}.
* ראש השנה לאילנות בא' בשבט, {{מקור|משנה ראש השנה א א}} שכבר אז הפרי קיים בכח  {{מקור|שביבי אורות לטו בשבט א}}.
* חושב לשלוח יד בפיקדון חייב, שחייב על הבכח - על המחשבה כמעשה {{מקור|בבלי בבא מציעא מג א}}.
* שטר העומד לגבות כגבוי דמי, שבכח יכול לגבות {{מקור|בבלי סוטה כה א}}.
* כתב גט לאשתו ונמלך {{מקור|התחרט}}, פסלה מן הכהונה, שבכח היה יכול לתיתו לה {{מקור|בבלי גיטין פא א}}.
* אשתו עימו, רש"י: דמאמר ככנוסה דמיא - דנים ע"פ העתיד, שעתיד לכונסה {{מקור|יבמות כט א}}.
* אסור לעשות מעשה בערב שבת שיגרום למלאכה בשבת, כי בכח עשה מלאכה {{מקור|בבלי שבת יז ב}}.
;הרוחניות והאיכות הן העיקר {{מקור|מפענח צפונות א-ג, ולקח טוב המובא בו בהערה ג, משנת הרוגאצ'ובי עמ' 20}}
* בית שמאי מחדדי טפי {{מקור|בבלי יבמות יד א}} - בית שמאי סברו שהעיקר היא האיכות, ולכן הלכה צריכה להיות כמותם: והללו אומרים הלכה כמותנו {{מקור|בבלי ערובין יג ב}} .
* שמיים נבראו תחילה ואחר כך נבראה הארץ - הרוחניות היא העיקר ולא הגשמיות {{מקור|חגיגה יב.}}.
* קצח {{מקור|ריחו קשה וטעמו טוב {{מקור|בבלי ברכות מ א}}}} - טהור, וכן למעשרות {{מקור|משנה עוקצין ג ו}}, כי מסתכלים על הרוחניות: הריח הוא חוש רוחני, והרי ריחו קשה.
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]][[קטגוריה:תנאים]]

גרסה מ־08:23, 27 באוגוסט 2012

בית שמאי הוא כינוי לתלמידיו של שמאי הזקן החולקים תמיד עם בית הלל.

בית שמאי פוסקים ע"פ הסברא. לכן הולכים לפי עיקר הדין, סוברים שהרוחניות היא העיקר, ופוסקים לפי הבכח.

פוסקים ע"פ עיקר הדין ממידת הגבורה - ספרי הקבלה והחסידות, הובאו בספר לאור ההלכה "לשיטות בית שמאי ובית הלל"
  • מחמירים ברוב המחלוקות - מסתכלים גם על חששות שיקרו בעתיד בבלי יומא פ א.
  • שמאי דחה את אלו שרצו להתגייר נגד הדין בבלי שבת לא א.
  • אל ישנה אדם אלא למי שהוא חכם ועניו ובן אבות ועשיר משנה אבות דרבי נתן ב ט.
  • התורה אמרה "מדבר שקר תרחק" - אסור לשקר בשביל ליפות את המקח בעיני לוקחו, וכן בשביל ליפות את האשה בעיני בעלה. הולכים ע"פ עומק הדין כתובות יז..
  • ואל יהיה קפדן כשמאי - הולך ע"פ עיקר הדין בבלי שבת ל ב .
פוסקים ע"פ מה שהיה יכול לקרות "בכח" ספר השיחות תשמ"ח ח"ב עמוד 647, הובא בלקט חידושים וביאורים שבת כא ב, לאור ההלכה "לשיטות בית שמאי ובית הלל"
  • בנרות חנוכה פוחת והולך כנגד הימים הנכנסים, כי הולכים ע"פ הימים שעדיין אינם במציאות אלא רק בכח בבלי שבת כא ב ומהר"ל חידושי אגדות שם.
  • ראש השנה לאילנות בא' בשבט, משנה ראש השנה א א שכבר אז הפרי קיים בכח שביבי אורות לטו בשבט א.
  • חושב לשלוח יד בפיקדון חייב, שחייב על הבכח - על המחשבה כמעשה בבלי בבא מציעא מג א.
  • שטר העומד לגבות כגבוי דמי, שבכח יכול לגבות בבלי סוטה כה א.
  • כתב גט לאשתו ונמלך התחרט, פסלה מן הכהונה, שבכח היה יכול לתיתו לה בבלי גיטין פא א.
  • אשתו עימו, רש"י: דמאמר ככנוסה דמיא - דנים ע"פ העתיד, שעתיד לכונסה יבמות כט א.
  • אסור לעשות מעשה בערב שבת שיגרום למלאכה בשבת, כי בכח עשה מלאכה בבלי שבת יז ב.
הרוחניות והאיכות הן העיקר מפענח צפונות א-ג, ולקח טוב המובא בו בהערה ג, משנת הרוגאצ'ובי עמ' 20
  • בית שמאי מחדדי טפי בבלי יבמות יד א - בית שמאי סברו שהעיקר היא האיכות, ולכן הלכה צריכה להיות כמותם: והללו אומרים הלכה כמותנו בבלי ערובין יג ב .
  • שמיים נבראו תחילה ואחר כך נבראה הארץ - הרוחניות היא העיקר ולא הגשמיות חגיגה יב..
  • קצח ריחו קשה וטעמו טוב בבלי ברכות מ א - טהור, וכן למעשרות משנה עוקצין ג ו, כי מסתכלים על הרוחניות: הריח הוא חוש רוחני, והרי ריחו קשה.