בית שמאי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה) |
מ (שוחזר מעריכות של יוסף שמח בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של טישיו) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בית שמאי''' הוא כינוי לתלמידיו של [[שמאי הזקן]] החולקים תמיד עם [[בית הלל]]. | |||
בית שמאי פוסקים ע"פ הסברא. לכן הולכים לפי עיקר הדין, סוברים שהרוחניות היא העיקר, ופוסקים לפי הבכח. | |||
;פוסקים ע"פ עיקר הדין {{מקור|ממידת הגבורה - ספרי הקבלה והחסידות, הובאו בספר לאור ההלכה "לשיטות בית שמאי ובית הלל"}} | |||
* מחמירים ברוב המחלוקות - מסתכלים גם על חששות שיקרו בעתיד {{מקור|בבלי יומא פ א}}. | |||
* שמאי דחה את אלו שרצו להתגייר נגד הדין {{מקור|בבלי שבת לא א}}. | |||
* אל ישנה אדם אלא למי שהוא חכם ועניו ובן אבות ועשיר {{מקור|משנה אבות דרבי נתן ב ט}}. | |||
* התורה אמרה "מדבר שקר תרחק" - אסור לשקר בשביל ליפות את המקח בעיני לוקחו, וכן בשביל ליפות את האשה בעיני בעלה. הולכים ע"פ עומק הדין {{מקור|כתובות יז.}}. | |||
* ואל יהיה קפדן כשמאי - הולך ע"פ עיקר הדין {{מקור|בבלי שבת ל ב}} . | |||
;פוסקים ע"פ מה שהיה יכול לקרות {{מקור|"בכח"}} {{מקור|ספר השיחות תשמ"ח ח"ב עמוד 647, הובא בלקט חידושים וביאורים שבת כא ב, לאור ההלכה "לשיטות בית שמאי ובית הלל"}} | |||
* בנרות חנוכה פוחת והולך כנגד הימים הנכנסים, כי הולכים ע"פ הימים שעדיין אינם במציאות אלא רק בכח {{מקור|בבלי שבת כא ב}} {{מקור|ומהר"ל חידושי אגדות שם}}. | |||
* ראש השנה לאילנות בא' בשבט, {{מקור|משנה ראש השנה א א}} שכבר אז הפרי קיים בכח {{מקור|שביבי אורות לטו בשבט א}}. | |||
* חושב לשלוח יד בפיקדון חייב, שחייב על הבכח - על המחשבה כמעשה {{מקור|בבלי בבא מציעא מג א}}. | |||
* שטר העומד לגבות כגבוי דמי, שבכח יכול לגבות {{מקור|בבלי סוטה כה א}}. | |||
* כתב גט לאשתו ונמלך {{מקור|התחרט}}, פסלה מן הכהונה, שבכח היה יכול לתיתו לה {{מקור|בבלי גיטין פא א}}. | |||
* אשתו עימו, רש"י: דמאמר ככנוסה דמיא - דנים ע"פ העתיד, שעתיד לכונסה {{מקור|יבמות כט א}}. | |||
* אסור לעשות מעשה בערב שבת שיגרום למלאכה בשבת, כי בכח עשה מלאכה {{מקור|בבלי שבת יז ב}}. | |||
;הרוחניות והאיכות הן העיקר {{מקור|מפענח צפונות א-ג, ולקח טוב המובא בו בהערה ג, משנת הרוגאצ'ובי עמ' 20}} | |||
* בית שמאי מחדדי טפי {{מקור|בבלי יבמות יד א}} - בית שמאי סברו שהעיקר היא האיכות, ולכן הלכה צריכה להיות כמותם: והללו אומרים הלכה כמותנו {{מקור|בבלי ערובין יג ב}} . | |||
* שמיים נבראו תחילה ואחר כך נבראה הארץ - הרוחניות היא העיקר ולא הגשמיות {{מקור|חגיגה יב.}}. | |||
* קצח {{מקור|ריחו קשה וטעמו טוב {{מקור|בבלי ברכות מ א}}}} - טהור, וכן למעשרות {{מקור|משנה עוקצין ג ו}}, כי מסתכלים על הרוחניות: הריח הוא חוש רוחני, והרי ריחו קשה. | |||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]][[קטגוריה:תנאים]] |
גרסה מ־08:23, 27 באוגוסט 2012
|
בית שמאי הוא כינוי לתלמידיו של שמאי הזקן החולקים תמיד עם בית הלל.
בית שמאי פוסקים ע"פ הסברא. לכן הולכים לפי עיקר הדין, סוברים שהרוחניות היא העיקר, ופוסקים לפי הבכח.
- פוסקים ע"פ עיקר הדין ממידת הגבורה - ספרי הקבלה והחסידות, הובאו בספר לאור ההלכה "לשיטות בית שמאי ובית הלל"
- מחמירים ברוב המחלוקות - מסתכלים גם על חששות שיקרו בעתיד בבלי יומא פ א.
- שמאי דחה את אלו שרצו להתגייר נגד הדין בבלי שבת לא א.
- אל ישנה אדם אלא למי שהוא חכם ועניו ובן אבות ועשיר משנה אבות דרבי נתן ב ט.
- התורה אמרה "מדבר שקר תרחק" - אסור לשקר בשביל ליפות את המקח בעיני לוקחו, וכן בשביל ליפות את האשה בעיני בעלה. הולכים ע"פ עומק הדין כתובות יז..
- ואל יהיה קפדן כשמאי - הולך ע"פ עיקר הדין בבלי שבת ל ב .
- פוסקים ע"פ מה שהיה יכול לקרות "בכח" ספר השיחות תשמ"ח ח"ב עמוד 647, הובא בלקט חידושים וביאורים שבת כא ב, לאור ההלכה "לשיטות בית שמאי ובית הלל"
- בנרות חנוכה פוחת והולך כנגד הימים הנכנסים, כי הולכים ע"פ הימים שעדיין אינם במציאות אלא רק בכח בבלי שבת כא ב ומהר"ל חידושי אגדות שם.
- ראש השנה לאילנות בא' בשבט, משנה ראש השנה א א שכבר אז הפרי קיים בכח שביבי אורות לטו בשבט א.
- חושב לשלוח יד בפיקדון חייב, שחייב על הבכח - על המחשבה כמעשה בבלי בבא מציעא מג א.
- שטר העומד לגבות כגבוי דמי, שבכח יכול לגבות בבלי סוטה כה א.
- כתב גט לאשתו ונמלך התחרט, פסלה מן הכהונה, שבכח היה יכול לתיתו לה בבלי גיטין פא א.
- אשתו עימו, רש"י: דמאמר ככנוסה דמיא - דנים ע"פ העתיד, שעתיד לכונסה יבמות כט א.
- אסור לעשות מעשה בערב שבת שיגרום למלאכה בשבת, כי בכח עשה מלאכה בבלי שבת יז ב.
- הרוחניות והאיכות הן העיקר מפענח צפונות א-ג, ולקח טוב המובא בו בהערה ג, משנת הרוגאצ'ובי עמ' 20
- בית שמאי מחדדי טפי בבלי יבמות יד א - בית שמאי סברו שהעיקר היא האיכות, ולכן הלכה צריכה להיות כמותם: והללו אומרים הלכה כמותנו בבלי ערובין יג ב .
- שמיים נבראו תחילה ואחר כך נבראה הארץ - הרוחניות היא העיקר ולא הגשמיות חגיגה יב..
- קצח ריחו קשה וטעמו טוב בבלי ברכות מ א - טהור, וכן למעשרות משנה עוקצין ג ו, כי מסתכלים על הרוחניות: הריח הוא חוש רוחני, והרי ריחו קשה.