מילון הראי"ה:שכינה (גלות השכינה): הבדלים בין גרסאות בדף
(העברת מילון הראי"ה למרחב השם המתאים) |
מ (Automatic page editing) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=שכינה (גלות השכינה)|עע=[[מילון הראי"ה:שכינה (פירושונים)|שכינה (פירושונים)]]}} | |||
כשאין החפץ [[מילון הראי"ה:העז|העז]] [[מילון הראי"ה:והטהור|והטהור]] של [[מילון הראי"ה:האידיאלים|האידיאלים]] [[מילון הראי"ה:האלהיים|האלהיים]], והוצאתם אל הפועל במהלך הסטורי חי, קיים ומתמיד, [[מילון הראי"ה:מתגלה|מתגלה]] [[מילון הראי"ה:באומה|באומה]] [ע"ה קלח]. | כשאין החפץ [[מילון הראי"ה:העז|העז]] [[מילון הראי"ה:והטהור|והטהור]] של [[מילון הראי"ה:האידיאלים|האידיאלים]] [[מילון הראי"ה:האלהיים|האלהיים]], והוצאתם אל הפועל במהלך הסטורי חי, קיים ומתמיד, [[מילון הראי"ה:מתגלה|מתגלה]] [[מילון הראי"ה:באומה|באומה]] [ע"ה קלח]. | ||
השכינה ירדה עם ישראל לגלות ושרתה בתוכם, והתענתה באשר התענו הם - האור האלהי, שהוא [[מילון הראי"ה:נשמת האומה|נשמת האומה]] השרשית, במעמדו הגלוי מחוץ לכלי המעשה המחזיקים אותו, שהאיר בתעופת [[מילון הראי"ה:נוגה|נוגה]] [[מילון הראי"ה:בכנסת ישראל|בכנסת ישראל]] כל ימי [[מילון הראי"ה:הגלות|הגלות]] בהם נשבר לגמרי הכלי '''- '''הנטיה הלאומית המעשית של כנסת ישראל, (הנטיה,) שהיא לבושה החיצון (הכלי) של הנטיה הרוחנית שלה; והאור '''- '''הנטיה הרוחנית של כנסת ישראל, אורה ונשמתה של הנטיה הלאומית, בצורתו המופשטת, ובפניה עצומה אך כלפי מעלה, שמש באומה רק לדאגה כללית איך להחזיק את הלאומיות הרוחנית הטהורה. לא הרחיבה הנשמה את מאוייה, אבל קבעה אותם במושג [[מילון הראי"ה:יראת אלהים|יראת אלהים]], [[מילון הראי"ה:אמונתו|אמונתו]], וזהירות [[מילון הראי"ה:התורה|התורה]] [[מילון הראי"ה:והמצות|והמצות]] מצד שהם פקודי ד', "כצפור נודדת מקנה" [עפ"י א' קנח]. | השכינה ירדה עם ישראל לגלות ושרתה בתוכם, והתענתה באשר התענו הם - האור האלהי, שהוא [[מילון הראי"ה:נשמת האומה|נשמת האומה]] השרשית, במעמדו הגלוי מחוץ לכלי המעשה המחזיקים אותו, שהאיר בתעופת [[מילון הראי"ה:נוגה|נוגה]] [[מילון הראי"ה:בכנסת ישראל|בכנסת ישראל]] כל ימי [[מילון הראי"ה:הגלות|הגלות]] בהם נשבר לגמרי הכלי '''- '''הנטיה הלאומית המעשית של כנסת ישראל, (הנטיה,) שהיא לבושה החיצון (הכלי) של הנטיה הרוחנית שלה; והאור '''- '''הנטיה הרוחנית של כנסת ישראל, אורה ונשמתה של הנטיה הלאומית, בצורתו המופשטת, ובפניה עצומה אך כלפי מעלה, שמש באומה רק לדאגה כללית איך להחזיק את הלאומיות הרוחנית הטהורה. לא הרחיבה הנשמה את מאוייה, אבל קבעה אותם במושג [[מילון הראי"ה:יראת אלהים|יראת אלהים]], [[מילון הראי"ה:אמונתו|אמונתו]], וזהירות [[מילון הראי"ה:התורה|התורה]] [[מילון הראי"ה:והמצות|והמצות]] מצד שהם פקודי ד', "כצפור נודדת מקנה" [עפ"י א' קנח]. | ||
גרסה אחרונה מ־15:18, 27 באוגוסט 2012
|
|
- ערך זה עוסק בשכינה (גלות השכינה). אם התכוונתם למשמעות אחרת, עיינו בערך שכינה (פירושונים).
כשאין החפץ העז והטהור של האידיאלים האלהיים, והוצאתם אל הפועל במהלך הסטורי חי, קיים ומתמיד, מתגלה באומה [ע"ה קלח]. השכינה ירדה עם ישראל לגלות ושרתה בתוכם, והתענתה באשר התענו הם - האור האלהי, שהוא נשמת האומה השרשית, במעמדו הגלוי מחוץ לכלי המעשה המחזיקים אותו, שהאיר בתעופת נוגה בכנסת ישראל כל ימי הגלות בהם נשבר לגמרי הכלי - הנטיה הלאומית המעשית של כנסת ישראל, (הנטיה,) שהיא לבושה החיצון (הכלי) של הנטיה הרוחנית שלה; והאור - הנטיה הרוחנית של כנסת ישראל, אורה ונשמתה של הנטיה הלאומית, בצורתו המופשטת, ובפניה עצומה אך כלפי מעלה, שמש באומה רק לדאגה כללית איך להחזיק את הלאומיות הרוחנית הטהורה. לא הרחיבה הנשמה את מאוייה, אבל קבעה אותם במושג יראת אלהים, אמונתו, וזהירות התורה והמצות מצד שהם פקודי ד', "כצפור נודדת מקנה" [עפ"י א' קנח]. ע' במדור זה, שכינה, (חזרת השכינה).