מילון הראי"ה:תנין עִוֵּר (כינוי) (קליפת תנין עִוֵּר): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(העברת מילון הראי"ה למרחב השם המתאים) |
מ (Automatic page editing) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''[[מילון הראי"ה:קליפת|קליפת]]'''''' תנין עִוֵּר''' <ref> ס' הפליאה יב: ד"ה בא וראה: "ס"ם ושושבינו הוא תנין ניעו"ר". ושם כד.: "והתנין שלמעלה הוא שר שנאצל מס"ם והוא כדמיון שושבין העומד בין ס"ם ולילית בת זוגו והשושבין מקבל מן ס"ם ונותן ללילית ושם השושבין תני ניעור. ודעו לכם שהתנין שבים הוא בלא עינים וכן התנין שלמעלה כדמות צורות רוחניות אין לה עינים ונקראת בריה שאין לה עינים ע"כ שמו תנ"י ניעו"ר, ופי' תנין עור והוא המחבר והמזווג ס"ם ולילית ואם היה נברא עם עינים היה מחריב את העולם ברגע אחד". ומובא בפרדס לרמ"ק, שער כה פרק ה: "והתנין של מעלה הוא שר סומא שהוא כדמיון שושבין אמצעי בין סמאל ולילית ושמו תניניעור והוא כמו תנין עור. ובעלי הקבלה אמרו כי אותו התנין שבים בלי עינים וכן התנין של מעלה כדמות צורה רוחניות בלי גוונים שהם העינים על כן שמו תניניעור וכו'".</ref>- רצון כַּעוּר, אכזרי, [[מילון הראי"ה:גס|גס]], [[מילון הראי"ה:עור|עור]] ופרוע. הכח העור הפועל כל כך במלא העולם של החושים [[מילון הראי"ה:והדמיונות|והדמיונות]], הרגשות והשאיפות, וגם [[מילון הראי"ה:המחשבות|המחשבות]] האנושיות, ובכל היקום המוחש. הכח העז של [[מילון הראי"ה:העבדות|העבדות]] הרשעה, המעמד השמרי של ההויה, בעוזו ועצמתו, התמהון והרשעה, העורון והרצון [[מילון הראי"ה:החמרני|החמרני]] [עפ"י א"ק ב תפב־ג]. | |||
רצון עִוֵּר וחרש. החרשות והאלמות שברצון שהן [[מילון הראי"ה:התגלות|התגלות]] של השדרה התחתונה של כח היצירה, בתכונה מעשית, שיש מטרה [[מילון הראי"ה:עליונה|עליונה]] להשאירה במצב מטומטם כזה. יסודו העצמי הנקודתי של הרצון, שהוא רצון לבד שאין עמו שום תאר חיובי אחר, באין כח חיים, ובאין רגש ודעה [עפ"י שם תפד]. | רצון עִוֵּר וחרש. החרשות והאלמות שברצון שהן [[מילון הראי"ה:התגלות|התגלות]] של השדרה התחתונה של כח היצירה, בתכונה מעשית, שיש מטרה [[מילון הראי"ה:עליונה|עליונה]] להשאירה במצב מטומטם כזה. יסודו העצמי הנקודתי של הרצון, שהוא רצון לבד שאין עמו שום תאר חיובי אחר, באין כח חיים, ובאין רגש ודעה [עפ"י שם תפד]. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה אחרונה מ־14:19, 27 באוגוסט 2012
|
|
'קליפת' תנין עִוֵּר [1]- רצון כַּעוּר, אכזרי, גס, עור ופרוע. הכח העור הפועל כל כך במלא העולם של החושים והדמיונות, הרגשות והשאיפות, וגם המחשבות האנושיות, ובכל היקום המוחש. הכח העז של העבדות הרשעה, המעמד השמרי של ההויה, בעוזו ועצמתו, התמהון והרשעה, העורון והרצון החמרני [עפ"י א"ק ב תפב־ג]. רצון עִוֵּר וחרש. החרשות והאלמות שברצון שהן התגלות של השדרה התחתונה של כח היצירה, בתכונה מעשית, שיש מטרה עליונה להשאירה במצב מטומטם כזה. יסודו העצמי הנקודתי של הרצון, שהוא רצון לבד שאין עמו שום תאר חיובי אחר, באין כח חיים, ובאין רגש ודעה [עפ"י שם תפד].
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ס' הפליאה יב: ד"ה בא וראה: "ס"ם ושושבינו הוא תנין ניעו"ר". ושם כד.: "והתנין שלמעלה הוא שר שנאצל מס"ם והוא כדמיון שושבין העומד בין ס"ם ולילית בת זוגו והשושבין מקבל מן ס"ם ונותן ללילית ושם השושבין תני ניעור. ודעו לכם שהתנין שבים הוא בלא עינים וכן התנין שלמעלה כדמות צורות רוחניות אין לה עינים ונקראת בריה שאין לה עינים ע"כ שמו תנ"י ניעו"ר, ופי' תנין עור והוא המחבר והמזווג ס"ם ולילית ואם היה נברא עם עינים היה מחריב את העולם ברגע אחד". ומובא בפרדס לרמ"ק, שער כה פרק ה: "והתנין של מעלה הוא שר סומא שהוא כדמיון שושבין אמצעי בין סמאל ולילית ושמו תניניעור והוא כמו תנין עור. ובעלי הקבלה אמרו כי אותו התנין שבים בלי עינים וכן התנין של מעלה כדמות צורה רוחניות בלי גוונים שהם העינים על כן שמו תניניעור וכו'".