מילון הראי"ה:אינם יודעים לעשות רע (כינוי): הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (נסיונות מבחן - הכנסת ערכי נסיון ממילון הראיה לויקישיבה) |
מ (Automatic page editing) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''' הכסילים''',''' אינם יודעים לעשות רע''' - מי שתקן מדותיו בטבע ונעשו תכונותיו [[מילון הראי"ה:ישרות|ישרות]], הוא יכיר בהכרה פנימית את גנות הרע ויקרת הטוב, וימשך אחרי דרכי התורה באהבה ונדיבת נפש. (ו)צריך שיבא האדם לתכונה כזאת, שידע בהכרה פנימית שהאסור הוא רע ומגונה. אמנם'''[[מילון הראי"ה:הכסילים|הכסילים]]''', שאינם מכירים בהכרה פנימית מהו רע ומהו טוב, וכ"כ הם רחוקים מטבע הטוב והישר עד שיוכלו לצייר בעצמם כי האסור הוא טוב, אלא שהם כפופים לזה רק מצד גזירת התורה. א"כ מדותיהם הקבועות מיוסדות על אדני החטא. שאצלם יוכל להצטייר שהחטא והתאוה הוא טוב. המעולה, מי שזיכך טבעיו כראוי, זהו שלימותו, שיוכל להשתמש כראוי גם בכוחות הרעים, ככעס וגאוה וקנאה וכיו"ב. אמנם מי שהוא נאסר ביד יצרו ומדותיו רעות ולא זזה תכונתו הרעה ממקומה כלל, הוא אם יוכל לפעמים ע"י טורח רב לעשות דבר טוב מצד גזירת התורה [[מילון הראי"ה:ויראת העונש|ויראת העונש]], אבל לעשות עם הכוחות הרעים דברים טובים, זה אינו יודע כלל. ובאמת כ"ז שלא יוכל האדם להשתמש גם בכוחות הרעים לטובה, איננו מתוקן בטבעו והחטא יהי' בו טבעי לא מקרי. על זה אמר''' כי אינם יודעים לעשות רע''', כי אינם מכירים הכרה שלימה בפנימיות ההדרכה השלימה, ע"כ יפלו ויכשלו. כי האדם מוכרח להשתמש בכוחותיו הרעים ג"כ, כמו כוחות התאוה והחמדה, הרוגז וכאלה. אמנם זאת היא תורת אדם המעלה, שיהי' לבו ברשותו לעשות מכל אלה דרך ישרה ומשלמת [עפ"י ע"א א ג מה]. | |||
ע' במדור מדרגות והערכות אישיותיות, כובש. ע' במדור זה, לא יהוי אמר איניש רחמנא ירחק יתנא מן חטא אלא ירחק חטא מינן. | ע' במדור מדרגות והערכות אישיותיות, כובש. ע' במדור זה, לא יהוי אמר איניש רחמנא ירחק יתנא מן חטא אלא ירחק חטא מינן. | ||
[[קטגוריה:מילון הראי"ה:פסוקים ובטויי חזל| | [[קטגוריה:מילון הראי"ה:פסוקים ובטויי חזל|אינם]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:37, 27 באוגוסט 2012
|
|
הכסילים, אינם יודעים לעשות רע - מי שתקן מדותיו בטבע ונעשו תכונותיו ישרות, הוא יכיר בהכרה פנימית את גנות הרע ויקרת הטוב, וימשך אחרי דרכי התורה באהבה ונדיבת נפש. (ו)צריך שיבא האדם לתכונה כזאת, שידע בהכרה פנימית שהאסור הוא רע ומגונה. אמנםהכסילים, שאינם מכירים בהכרה פנימית מהו רע ומהו טוב, וכ"כ הם רחוקים מטבע הטוב והישר עד שיוכלו לצייר בעצמם כי האסור הוא טוב, אלא שהם כפופים לזה רק מצד גזירת התורה. א"כ מדותיהם הקבועות מיוסדות על אדני החטא. שאצלם יוכל להצטייר שהחטא והתאוה הוא טוב. המעולה, מי שזיכך טבעיו כראוי, זהו שלימותו, שיוכל להשתמש כראוי גם בכוחות הרעים, ככעס וגאוה וקנאה וכיו"ב. אמנם מי שהוא נאסר ביד יצרו ומדותיו רעות ולא זזה תכונתו הרעה ממקומה כלל, הוא אם יוכל לפעמים ע"י טורח רב לעשות דבר טוב מצד גזירת התורה ויראת העונש, אבל לעשות עם הכוחות הרעים דברים טובים, זה אינו יודע כלל. ובאמת כ"ז שלא יוכל האדם להשתמש גם בכוחות הרעים לטובה, איננו מתוקן בטבעו והחטא יהי' בו טבעי לא מקרי. על זה אמר כי אינם יודעים לעשות רע, כי אינם מכירים הכרה שלימה בפנימיות ההדרכה השלימה, ע"כ יפלו ויכשלו. כי האדם מוכרח להשתמש בכוחותיו הרעים ג"כ, כמו כוחות התאוה והחמדה, הרוגז וכאלה. אמנם זאת היא תורת אדם המעלה, שיהי' לבו ברשותו לעשות מכל אלה דרך ישרה ומשלמת [עפ"י ע"א א ג מה]. ע' במדור מדרגות והערכות אישיותיות, כובש. ע' במדור זה, לא יהוי אמר איניש רחמנא ירחק יתנא מן חטא אלא ירחק חטא מינן.