מילון הראי"ה:דבר ד' (כינוי) (לעומת תורה): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(העברת מילון הראי"ה למרחב השם המתאים) |
מ (Automatic page editing) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=דבר ד' (כינוי) (לעומת תורה)|עע=[[מילון הראי"ה:דבר ד' (פירושונים)|דבר ד' (פירושונים)]]}} | |||
התורה [[מילון הראי"ה:המוסרית|המוסרית]] העליונה שהאנושיות עומדת על ידה בתור חלק אחוז, המותאם להויה כולה בכללה. [[מילון הראי"ה:<התורה|<התורה]] הבאה בהתגלות [[מילון הראי"ה:אלהית|אלהית]] [[מילון הראי"ה:לאומה|לאומה]] בתוך ארחות המוסר והחכמה שלה ובתוך [[מילון הראי"ה:מצוותיה|מצוותיה]] שנתנו [[מילון הראי"ה:לצרף את הבריות|לצרף את הבריות]]; לא רק במוסר החיצוני, כ"א במובן [[מילון הראי"ה:ההזרחה|ההזרחה]] של [[מילון הראי"ה:הרוחניות|הרוחניות]] המקורית בעצם [[מילון הראי"ה:הטוב|הטוב]] האלהי, הנמצאת בההויה הכללית ומגעת עד החטיבה הפרטי פרטית> [עפ"י מ"ר 101, 4־3]. | התורה [[מילון הראי"ה:המוסרית|המוסרית]] העליונה שהאנושיות עומדת על ידה בתור חלק אחוז, המותאם להויה כולה בכללה. [[מילון הראי"ה:<התורה|<התורה]] הבאה בהתגלות [[מילון הראי"ה:אלהית|אלהית]] [[מילון הראי"ה:לאומה|לאומה]] בתוך ארחות המוסר והחכמה שלה ובתוך [[מילון הראי"ה:מצוותיה|מצוותיה]] שנתנו [[מילון הראי"ה:לצרף את הבריות|לצרף את הבריות]]; לא רק במוסר החיצוני, כ"א במובן [[מילון הראי"ה:ההזרחה|ההזרחה]] של [[מילון הראי"ה:הרוחניות|הרוחניות]] המקורית בעצם [[מילון הראי"ה:הטוב|הטוב]] האלהי, הנמצאת בההויה הכללית ומגעת עד החטיבה הפרטי פרטית> [עפ"י מ"ר 101, 4־3]. | ||
=== דבר ד' אשר בתורה=== | === דבר ד' אשר בתורה=== |
גרסה אחרונה מ־15:06, 27 באוגוסט 2012
|
- ערך זה עוסק בדבר ד' (כינוי) (לעומת תורה). אם התכוונתם למשמעות אחרת, עיינו בערך דבר ד' (פירושונים).
התורה המוסרית העליונה שהאנושיות עומדת על ידה בתור חלק אחוז, המותאם להויה כולה בכללה. [[מילון הראי"ה:<התורה|<התורה]] הבאה בהתגלות אלהית לאומה בתוך ארחות המוסר והחכמה שלה ובתוך מצוותיה שנתנו לצרף את הבריות; לא רק במוסר החיצוני, כ"א במובן ההזרחה של הרוחניות המקורית בעצם הטוב האלהי, הנמצאת בההויה הכללית ומגעת עד החטיבה הפרטי פרטית> [עפ"י מ"ר 101, 4־3].
דבר ד' אשר בתורה[עריכה]
מקור כל ערכי הקודש בעולם ובחיים [ח"ה קע]. דבר ד' ותורתו - קול תודעתנו הפנימית של הכרת מהותנו העצמית, הקובעת את אמתת אחדותנו המוחלטת מתוך קדושת הויתנו היסודית וגבורת נצחיותנו [ל"י א קד].