מנהג: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←פרטי הדין) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''מצווה או איסור שאינם מדאורייתא ואינם מדרבנן אלא נהגו בהם ישראל''' {{מקור| | '''מצווה או איסור שאינם מדאורייתא ואינם מדרבנן אלא נהגו בהם ישראל''' {{מקור|הסוגיא בפסחים נ. והלאה. האריך בזה קונטרסי שיעורים קידושין כד-יד והלאה|כן}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', איסור עשיית מלאכה בערב פסח{{מקור| | '''לדוגמא''', איסור עשיית מלאכה בערב פסח{{מקור|פסחים נ. במשנה|כן}}, הלל בימים שקוראים אותו בדילוג {{מקור|תוס' ברכות יד. ד"ה ימים|כן}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''במקורו''' של החיוב ללכת אחר המנהג יש שלושה פסוקים: | '''במקורו''' של החיוב ללכת אחר המנהג יש שלושה פסוקים: | ||
@ "לא יחל דברו" {{מקור| | @ "לא יחל דברו" {{מקור|במדבר ל-ג|כן}} {{מקור|בבלי:נדרים פא:|כן}}. אך אין זה לימוד גמור אלא אסמכתא בעלמא וכמו שהגמרא אומרת בנדרים טו. שזה "בל יחל" מדרבנן. איסור דרבנן זה שייך רק לגבי מקום שקבלו עליהם להחמיר על עצמם אך אם עשו כן בגלל שחשבו שכך הדין אין הדבר בכלל האיסור הזה. (טור ושו"ע יורה דעה ריד) | ||
@ "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך" {{מקור| | @ "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך" {{מקור|משלי א-ח|כן}} {{מקור|בבלי:פסחים נ:, חולין צג:|כן}}. | ||
@ לא תסור ("לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" {{מקור| | @ לא תסור ("לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" {{מקור|דברים יז-יא|כן}}) {{מקור|(קונטרסי שיעורים קידושין כד-יד (ד"ה והנה מדייק) מהרמב"ם ממרים א-ב)}}. אך זה חידוש גדול לומר שהאיסור לעבור על מנהגים הוא איסור תורה ואין מקורו מוסכם אלא הוא חידוש של אחד מאחרוני דורנו מדיוק בדברי הרמב"ם. ויש שהבינו ברמב"ם שמדובר דווקא על דברים שחכמי הסנהדרין הגדולה הנהיגו בהם את הציבור. (הרב קוק בדעת כהן פד) | ||
ונחלקו האחרונים האם הוא דאורייתא, ככל נדר {{מקור| | ונחלקו האחרונים האם הוא דאורייתא, ככל נדר {{מקור|חתם סופר יו"ד קז ד"ה ומה שכתבתי|כן}} או מדרבנן או שקל מאיסור דרבנן. ונפקא מינה לספק האם יש מנהג - האם מחמירים בו כספיקא דאורייתא או שמקילים כספיקא דרבנן<ref>הבאנו מחלוקת בזה לקמן בסעיף "ספק" ד"ה בספק האם יש מנהג.</ref>. הרב קוק בשו"ת דעת כהן (פד) כותב שאיסור מנהג הוא קל מאיסור דרבנן. ובתשובה אחרת שם (יח) מביא את דברי החתם סופר שכל מנהג יש בו איסור תורה ולא מקבל דבריו להלכה כיון שהמהרש"ל (בים של שלמה חולין) כתב שיש איסור תורה רק במנהג שנאסר על ידי חרם, וכתב שם שעוד הרבה אחרונים חולקים על דברי החתם סופר בזה. | ||
'''במהותו''' חקר הקונטרסי שיעורים {{מקור| | '''במהותו''' חקר הקונטרסי שיעורים {{מקור|כד-יד ד"ה ביארנו|כן}} האם הוא מעשה מצווה ומעשה עבירה, או שהוא רק מידת חסידות. ונפק"מ למחלוקת הגדולה בראשונים האם מברכים על מנהג: אם הוא מעשה מצווה שייך לברך "וציוונו", אך אם הוא מידת חסידות בעלמא - אי אפשר לברך {{מקור|הביאה שם בד"ה אמנם|כן}}. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''מנהג שנהגו במקרה או מסיבה מסוימת''' - אין לו דין מנהג, ולא חייבים לקיימו, אלא רק מנהג שקיבלו עליהם ודעתם היתה לקיימו לעולם {{מקור| | '''מנהג שנהגו במקרה או מסיבה מסוימת''' - אין לו דין מנהג, ולא חייבים לקיימו, אלא רק מנהג שקיבלו עליהם ודעתם היתה לקיימו לעולם {{מקור|שו"ת מהרשד"ם יו"ד מ ד"ה מכאן|כן}}. | ||
דבר שנעשה לעיתים רחוקות או פעמים בודדות ולא באופן תדירי אין לו דין מנהג. {{מקור| | דבר שנעשה לעיתים רחוקות או פעמים בודדות ולא באופן תדירי אין לו דין מנהג. {{מקור|שדי חמד ח"ד מ-לז|כן}}, בשם הריב"ש בתשובה תעה והרבה אחרונים. | ||
'''מנהג נגד הדין''' - יש בזה חמש שיטות בפוסקים {{מקור| | '''מנהג נגד הדין''' - יש בזה חמש שיטות בפוסקים {{מקור|שדי חמד ח"ד מ-לח עמוד 80 והלאה|כן}}: | ||
@ אין מבטל אפילו איסור דרבנן. | @ אין מבטל אפילו איסור דרבנן. | ||
@ אין מבטל איסור תורה. | @ אין מבטל איסור תורה. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
'''יש חילוק''' בין שני סוגי מנהגים: מנהג שהנהיגו חכמים על ישראל, ובזה יש את החיוב לנהוג כמותו, ומנהג שהנהיגו ישראל על עצמם, ובזה אין חיוב לנהוג {{מקור| | '''יש חילוק''' בין שני סוגי מנהגים: מנהג שהנהיגו חכמים על ישראל, ובזה יש את החיוב לנהוג כמותו, ומנהג שהנהיגו ישראל על עצמם, ובזה אין חיוב לנהוג {{מקור|קונטרסי שיעורים קידושין כד-טו ד"ה והנה|כן}}. אך מדברי הרב קוק באדר היקר עולה שאין הדבר כן. | ||
===ברכה על מנהג=== | ===ברכה על מנהג=== | ||
ברכה על מנהג כגון על הלל בימים שקוראים אותו בדילוג - לר"ת מברכים, ולמחזור ויטרי לא{{מקור| | ברכה על מנהג כגון על הלל בימים שקוראים אותו בדילוג - לר"ת מברכים, ולמחזור ויטרי לא{{מקור|תוס' ברכות יד. ד"ה ימים|כן}}. ונהגו אשכנזים כדעת רבינו תם וספרדים נהגו כדעת המחזור ויטרי. | ||
הריטב"א (קידושין לא) ורבו הרא"ה (בחידושיו לברכות יד) פוסקים שביחיד לא יברך וברבים כן יברך וביאר הרב עובדיה יוסף (שו"ת יביע אומר חלק א - או"ח סימן לט ד"ה (ט) ולכאורה) שסוברים שמברכים על מנהג אך ביחיד אין מנהג לומר הלל בראש חודש. | הריטב"א (קידושין לא) ורבו הרא"ה (בחידושיו לברכות יד) פוסקים שביחיד לא יברך וברבים כן יברך וביאר הרב עובדיה יוסף (שו"ת יביע אומר חלק א - או"ח סימן לט ד"ה (ט) ולכאורה) שסוברים שמברכים על מנהג אך ביחיד אין מנהג לומר הלל בראש חודש. | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
'''בספק האם יש מנהג''' לחיד"א מקילים כספיקא דרבנן, ויש מחמירים כספיקא דאורייתא מדין נדר {{מקור|(שדי חמד ח"ד מ-לז עמוד 77 ד"ה ואם, ע"פ החתם סופר (יו"ד קז ד"ה ומה שכתבתי) שסובר שיש במנהג דין נדר דאורייתא. והביא גם את החיד"א)}}. | '''בספק האם יש מנהג''' לחיד"א מקילים כספיקא דרבנן, ויש מחמירים כספיקא דאורייתא מדין נדר {{מקור|(שדי חמד ח"ד מ-לז עמוד 77 ד"ה ואם, ע"פ החתם סופר (יו"ד קז ד"ה ומה שכתבתי) שסובר שיש במנהג דין נדר דאורייתא. והביא גם את החיד"א)}}. | ||
'''בספק מה המנהג''' מחמירים {{מקור| | '''בספק מה המנהג''' מחמירים {{מקור|שדי חמד ח"ד מ-לז עמוד 76 ד"ה ואם|כן}}. | ||
== שורשם == | == שורשם == | ||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
* [[מצוות]] | * [[מצוות]] | ||
[[סיטומתא]] {{מקור| | [[סיטומתא]] {{מקור|בקניינים|כן}} | ||
גרסה מ־09:23, 5 בספטמבר 2012
|
|
==הגדרה== מצווה או איסור שאינם מדאורייתא ואינם מדרבנן אלא נהגו בהם ישראל (הסוגיא בפסחים נ. והלאה. האריך בזה קונטרסי שיעורים קידושין כד-יד והלאה).
לדוגמא, איסור עשיית מלאכה בערב פסח(פסחים נ. במשנה), הלל בימים שקוראים אותו בדילוג (תוס' ברכות יד. ד"ה ימים).
מקור וטעם
במקורו של החיוב ללכת אחר המנהג יש שלושה פסוקים:
- "לא יחל דברו" (במדבר ל-ג) (נדרים פא:). אך אין זה לימוד גמור אלא אסמכתא בעלמא וכמו שהגמרא אומרת בנדרים טו. שזה "בל יחל" מדרבנן. איסור דרבנן זה שייך רק לגבי מקום שקבלו עליהם להחמיר על עצמם אך אם עשו כן בגלל שחשבו שכך הדין אין הדבר בכלל האיסור הזה. (טור ושו"ע יורה דעה ריד)
- "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך" (משלי א-ח) (בבלי:פסחים נ:, חולין צג:).
- לא תסור ("לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" (דברים יז-יא)) (קונטרסי שיעורים קידושין כד-יד (ד"ה והנה מדייק) מהרמב"ם ממרים א-ב). אך זה חידוש גדול לומר שהאיסור לעבור על מנהגים הוא איסור תורה ואין מקורו מוסכם אלא הוא חידוש של אחד מאחרוני דורנו מדיוק בדברי הרמב"ם. ויש שהבינו ברמב"ם שמדובר דווקא על דברים שחכמי הסנהדרין הגדולה הנהיגו בהם את הציבור. (הרב קוק בדעת כהן פד)
ונחלקו האחרונים האם הוא דאורייתא, ככל נדר (חתם סופר יו"ד קז ד"ה ומה שכתבתי) או מדרבנן או שקל מאיסור דרבנן. ונפקא מינה לספק האם יש מנהג - האם מחמירים בו כספיקא דאורייתא או שמקילים כספיקא דרבנן[1]. הרב קוק בשו"ת דעת כהן (פד) כותב שאיסור מנהג הוא קל מאיסור דרבנן. ובתשובה אחרת שם (יח) מביא את דברי החתם סופר שכל מנהג יש בו איסור תורה ולא מקבל דבריו להלכה כיון שהמהרש"ל (בים של שלמה חולין) כתב שיש איסור תורה רק במנהג שנאסר על ידי חרם, וכתב שם שעוד הרבה אחרונים חולקים על דברי החתם סופר בזה.
במהותו חקר הקונטרסי שיעורים (כד-יד ד"ה ביארנו) האם הוא מעשה מצווה ומעשה עבירה, או שהוא רק מידת חסידות. ונפק"מ למחלוקת הגדולה בראשונים האם מברכים על מנהג: אם הוא מעשה מצווה שייך לברך "וציוונו", אך אם הוא מידת חסידות בעלמא - אי אפשר לברך (הביאה שם בד"ה אמנם).
פרטי הדין
מנהג שנהגו במקרה או מסיבה מסוימת - אין לו דין מנהג, ולא חייבים לקיימו, אלא רק מנהג שקיבלו עליהם ודעתם היתה לקיימו לעולם (שו"ת מהרשד"ם יו"ד מ ד"ה מכאן).
דבר שנעשה לעיתים רחוקות או פעמים בודדות ולא באופן תדירי אין לו דין מנהג. (שדי חמד ח"ד מ-לז), בשם הריב"ש בתשובה תעה והרבה אחרונים.
מנהג נגד הדין - יש בזה חמש שיטות בפוסקים (שדי חמד ח"ד מ-לח עמוד 80 והלאה):
- אין מבטל אפילו איסור דרבנן.
- אין מבטל איסור תורה.
- מבטל מצוות עשה בשב ואל תעשה.
- מבטל מצוות לא תעשה בשב ואל תעשה (כגון נותר).
- מבטל איסור תורה.
(ור' במקורות שצויינו בפורום אוצר החכמה)
יש חילוק בין שני סוגי מנהגים: מנהג שהנהיגו חכמים על ישראל, ובזה יש את החיוב לנהוג כמותו, ומנהג שהנהיגו ישראל על עצמם, ובזה אין חיוב לנהוג (קונטרסי שיעורים קידושין כד-טו ד"ה והנה). אך מדברי הרב קוק באדר היקר עולה שאין הדבר כן.
ברכה על מנהג
ברכה על מנהג כגון על הלל בימים שקוראים אותו בדילוג - לר"ת מברכים, ולמחזור ויטרי לא(תוס' ברכות יד. ד"ה ימים). ונהגו אשכנזים כדעת רבינו תם וספרדים נהגו כדעת המחזור ויטרי.
הריטב"א (קידושין לא) ורבו הרא"ה (בחידושיו לברכות יד) פוסקים שביחיד לא יברך וברבים כן יברך וביאר הרב עובדיה יוסף (שו"ת יביע אומר חלק א - או"ח סימן לט ד"ה (ט) ולכאורה) שסוברים שמברכים על מנהג אך ביחיד אין מנהג לומר הלל בראש חודש.
כשיטת ר"ת סוברים גם רבינו מנוח (פ"ד מה' סוכה הכ"ב), האור זרוע (בסימן תנה), רמ"א (או"ח תכב).
כשיטת המחזור ויטרי סוברים גם רש"י (סוכה מד:), הרמב"ם, רבינו ישעיה הראשון (בפסקיו לתענית כח:).
בספק
בספק האם יש מנהג לחיד"א מקילים כספיקא דרבנן, ויש מחמירים כספיקא דאורייתא מדין נדר (שדי חמד ח"ד מ-לז עמוד 77 ד"ה ואם, ע"פ החתם סופר (יו"ד קז ד"ה ומה שכתבתי) שסובר שיש במנהג דין נדר דאורייתא. והביא גם את החיד"א).
בספק מה המנהג מחמירים (שדי חמד ח"ד מ-לז עמוד 76 ד"ה ואם).
שורשם
ר' תבנית:הידעת?/י"ד חשוון ה'תשס"ט
ראה גם
סיטומתא (בקניינים)
הערות שוליים
- ↑ הבאנו מחלוקת בזה לקמן בסעיף "ספק" ד"ה בספק האם יש מנהג.