מהפכת סדום ועמורה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הוספת קטגוריות) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:John Martin - Sodom and Gomorrah.jpg|left|thumb|250px|מהפכת סדום ועמורה - ציור של ג'ון מרתין - מקור:ויקישיתוף]] | [[תמונה:John Martin - Sodom and Gomorrah.jpg|left|thumb|250px|מהפכת סדום ועמורה - ציור של ג'ון מרתין - מקור:ויקישיתוף]] | ||
'''מהפכת סדום ועמורה''' הוא אירוע מרשים, המתואר במקרא - ב[[פרשת וירא]], מוזכר בדברי הימים וניתן להווכח בתוצאות שלו עד היום הזה באזור [[ים המלח]]. וכך הוא מתואר: "וה' הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ: מֵאֵת ה', מִן-הַשָּׁמָיִם. וַיַּהֲפֹךְ אֶת-הֶעָרִים הָאֵל, וְאֵת כָּל-הַכִּכָּר, וְאֵת כָּל יֹשְׁבֵי הֶעָרִים, וְצֶמַח הָאֲדָמָה... וַיַּשְׁקֵף, עַל-פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה, וְעַל-כָּל-פְּנֵי, אֶרֶץ הַכִּכָּר; וַיַּרְא, וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ, כְּקִיטֹר, הַכִּבְשָׁן" {{מקור| | '''מהפכת סדום ועמורה''' הוא אירוע מרשים, המתואר במקרא - ב[[פרשת וירא]], מוזכר בדברי הימים וניתן להווכח בתוצאות שלו עד היום הזה באזור [[ים המלח]]. וכך הוא מתואר: "וה' הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ: מֵאֵת ה', מִן-הַשָּׁמָיִם. וַיַּהֲפֹךְ אֶת-הֶעָרִים הָאֵל, וְאֵת כָּל-הַכִּכָּר, וְאֵת כָּל יֹשְׁבֵי הֶעָרִים, וְצֶמַח הָאֲדָמָה... וַיַּשְׁקֵף, עַל-פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה, וְעַל-כָּל-פְּנֵי, אֶרֶץ הַכִּכָּר; וַיַּרְא, וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ, כְּקִיטֹר, הַכִּבְשָׁן" {{מקור|[[ספר בראשית]], פרק י"ט, כ"ה - כ"ח|כן}}. | ||
נוסעים וחוקרים ניסו למצוא עדויות ארכיאולוגיות ל"מהפכה". מצפון לים המלח, בערבות מואב, במקום המשוער של [[שטים]] נמצאו תילים והיו ששיערו כי אלו ערי סדום. הצורות המיוחדות של גבעות חוואר הלשון, בייחוד בין עין גדי לבין מצדה הלהיבו את הדמיון והועלתה הסברה כי אלו המבנים של ערי סדום. מה שנותר מהאמור במקרא היא העיר [[צוער]] בדרום ים המלח - מקום מקלטו של סדום ונציב המלח ליד הר סדום המכונה בשם "אשת לוט". | נוסעים וחוקרים ניסו למצוא עדויות ארכיאולוגיות ל"מהפכה". מצפון לים המלח, בערבות מואב, במקום המשוער של [[שטים]] נמצאו תילים והיו ששיערו כי אלו ערי סדום. הצורות המיוחדות של גבעות חוואר הלשון, בייחוד בין עין גדי לבין מצדה הלהיבו את הדמיון והועלתה הסברה כי אלו המבנים של ערי סדום. מה שנותר מהאמור במקרא היא העיר [[צוער]] בדרום ים המלח - מקום מקלטו של סדום ונציב המלח ליד הר סדום המכונה בשם "אשת לוט". | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
[[תמונה:Sodoma_1.jpg|left|thumb|250px|הבריחה מסדום - המקור:ןיקישיתוף - ציורו של גוסט דורא]] | [[תמונה:Sodoma_1.jpg|left|thumb|250px|הבריחה מסדום - המקור:ןיקישיתוף - ציורו של גוסט דורא]] | ||
ספר בראשית מתאר את סדום ועמורה בתור מקום מבורך, כמו ארץ מצרים, וכך נאמר:"וַיִּשָּׂא-לוֹט אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, כִּי כֻלָּהּ, מַשְׁקֶה לִפְנֵי שַׁחֵת ה', אֶת-סְדֹם וְאֶת-עֲמֹרָה, '''כְּגַן ה'''{{מקור| | ספר בראשית מתאר את סדום ועמורה בתור מקום מבורך, כמו ארץ מצרים, וכך נאמר:"וַיִּשָּׂא-לוֹט אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, כִּי כֻלָּהּ, מַשְׁקֶה לִפְנֵי שַׁחֵת ה', אֶת-סְדֹם וְאֶת-עֲמֹרָה, '''כְּגַן ה'''{{מקור|י"ג,י'|כן}}. אבל כבר שני פסוקים לאחר זה מסתבר כי המקום לא היטיב עם תושביו:" וְאַנְשֵׁי סְדֹם, רָעִים וְחַטָּאִים, לַיהוָה, מְאֹד". (י"ג) | ||
חז"ל מפרטים את הסיבות אשר הביאו לידי הפיכת סדום ועמורה עד אשר המושג [[מידת סדום]] הפכה למונח מקובל. [[ילקוט שמעוני]] מביא סיפורים אחדים להמחשת טבעם של אנשי סדום:{{מקור| | חז"ל מפרטים את הסיבות אשר הביאו לידי הפיכת סדום ועמורה עד אשר המושג [[מידת סדום]] הפכה למונח מקובל. [[ילקוט שמעוני]] מביא סיפורים אחדים להמחשת טבעם של אנשי סדום:{{מקור|בראשית - פרק י"ח - רמז פ"ג|כן}} | ||
* רבי יהודה אומר הכריזו בסדום כל מי שהוא מחזיק בפת לחם לעני ואביון ישרף באש. פלוטית, בתו של לוט, היתה נשואה לאחד מגדולי סדום. ראתה עני אחד מדוקר ברחוב העיר, ועגמה עליה נפשה. מה היתה עושה ? בכל יום, כשהיתה יוצאה לשאוב מים, היתה נותנת בכד שלה מכל מה שבביתה ומאכלת לאותו עני. אמרו: מאין חי העני הזה ? וכשידעו בדבר, הוציאוה לישרף. אמרה: רבון העולמים עשה משפטי ודיני, ועלתה צעקתה לפני כסא הכבוד. באותה שעה אמר הקב"ה :ארדה נא [ואראה] אם צעקת הנערה הזאת עשו אנשי סדום אהפוך יסודותיה למעלה הכצעקתם אינו אומר אלא הכצעקתה:" | * רבי יהודה אומר הכריזו בסדום כל מי שהוא מחזיק בפת לחם לעני ואביון ישרף באש. פלוטית, בתו של לוט, היתה נשואה לאחד מגדולי סדום. ראתה עני אחד מדוקר ברחוב העיר, ועגמה עליה נפשה. מה היתה עושה ? בכל יום, כשהיתה יוצאה לשאוב מים, היתה נותנת בכד שלה מכל מה שבביתה ומאכלת לאותו עני. אמרו: מאין חי העני הזה ? וכשידעו בדבר, הוציאוה לישרף. אמרה: רבון העולמים עשה משפטי ודיני, ועלתה צעקתה לפני כסא הכבוד. באותה שעה אמר הקב"ה :ארדה נא [ואראה] אם צעקת הנערה הזאת עשו אנשי סדום אהפוך יסודותיה למעלה הכצעקתם אינו אומר אלא הכצעקתה:" | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
* מעשה בשתי נערות שירדו למלאות מים מן המעין אמרה אחת לחברתה למה פניך חולניות א"ל כלו מזונותינו וכבר אנו הולכין למות. מה עשתה מלאה הכד קמח והחליפו נטלה זו מה שביד זו וזו מה שביד זו וכיון שהרגישו בדבר שרפוה. | * מעשה בשתי נערות שירדו למלאות מים מן המעין אמרה אחת לחברתה למה פניך חולניות א"ל כלו מזונותינו וכבר אנו הולכין למות. מה עשתה מלאה הכד קמח והחליפו נטלה זו מה שביד זו וזו מה שביד זו וכיון שהרגישו בדבר שרפוה. | ||
המחשה קשה למצב באה לידי ביטוי בהתנכלות למלאכים שהגיעו לסדום על להציל את לוט. וכך נאמר המקרא:"טֶרֶם, יִשְׁכָּבוּ, וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל-הַבַּיִת, מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן: כָּל-הָעָם, מִקָּצֶה. ה וַיִּקְרְאוּ אֶל-לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ, אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-בָּאוּ אֵלֶיךָ הַלָּיְלָה; הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ, וְנֵדְעָה אֹתָם.{{מקור| | המחשה קשה למצב באה לידי ביטוי בהתנכלות למלאכים שהגיעו לסדום על להציל את לוט. וכך נאמר המקרא:"טֶרֶם, יִשְׁכָּבוּ, וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל-הַבַּיִת, מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן: כָּל-הָעָם, מִקָּצֶה. ה וַיִּקְרְאוּ אֶל-לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ, אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-בָּאוּ אֵלֶיךָ הַלָּיְלָה; הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ, וְנֵדְעָה אֹתָם.{{מקור|י"ט,ד'|כן}}. | ||
[[מדרש רבא]] מתאר נסיון אחרון של לוט להציל את עירו:"טרם ישכבו, התחילו שואלים אותו, אמרו לו אנשי העיר מה הם. אמר להון כל אתר אית טבין ובישין ברם הכא סוגייא בישין. ואנשי העיר אנשי סדום נסבו על הבית. אין אחד מהם מעכב ויקראו אל לוט ויאמרו לו רבי יהושע בן לוי בשם ר' פדייה אמר '''כל אותו הלילה היה לוט מבקש עליהם רחמים''' והיו מקבלין ממנו כיון שאמרו לו הוציאם אלינו ונדעה אותם לתשמיש אמרו לו עד מי לך פה קרי ביה עוד מי לך פה ע"כ היה לך רשות ללמד סניגוריא עליהם מכאן ואילך אין לך רשות ללמד סניגוריא עליהם: | [[מדרש רבא]] מתאר נסיון אחרון של לוט להציל את עירו:"טרם ישכבו, התחילו שואלים אותו, אמרו לו אנשי העיר מה הם. אמר להון כל אתר אית טבין ובישין ברם הכא סוגייא בישין. ואנשי העיר אנשי סדום נסבו על הבית. אין אחד מהם מעכב ויקראו אל לוט ויאמרו לו רבי יהושע בן לוי בשם ר' פדייה אמר '''כל אותו הלילה היה לוט מבקש עליהם רחמים''' והיו מקבלין ממנו כיון שאמרו לו הוציאם אלינו ונדעה אותם לתשמיש אמרו לו עד מי לך פה קרי ביה עוד מי לך פה ע"כ היה לך רשות ללמד סניגוריא עליהם מכאן ואילך אין לך רשות ללמד סניגוריא עליהם: | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
==לקחים מהמהפכה - אף בימינו== | ==לקחים מהמהפכה - אף בימינו== | ||
במקרא אנו קוראים על מהפכת סדום ועמורה המטרה למנוע הפקת הלקחים. ב[[פרשת ניצבים]] אומר [[משה רבינו]]: "וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן, בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר יָקוּמוּ מֵאַחֲרֵיכֶם, וְהַנָּכְרִי, אֲשֶׁר יָבֹא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה; וְרָאוּ אֶת-מַכּוֹת הָאָרֶץ הַהִוא, וְאֶת-תַּחֲלֻאֶיהָ, אֲשֶׁר-חִלָּה ה', בָּהּ. גָּפְרִית וָמֶלַח, שְׂרֵפָה כָל-אַרְצָהּ לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ, וְלֹא-יַעֲלֶה בָהּ כָּל-עֵשֶׂב: כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה, אַדְמָה וּצְבֹיִים, אֲשֶׁר הָפַךְ ה', בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתוֹ. וְאָמְרוּ, כָּל-הַגּוֹיִם, עַל-מֶה עָשָׂה יְהוָה כָּכָה, לָאָרֶץ הַזֹּאת; מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל, הַזֶּה" {{מקור| | במקרא אנו קוראים על מהפכת סדום ועמורה המטרה למנוע הפקת הלקחים. ב[[פרשת ניצבים]] אומר [[משה רבינו]]: "וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן, בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר יָקוּמוּ מֵאַחֲרֵיכֶם, וְהַנָּכְרִי, אֲשֶׁר יָבֹא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה; וְרָאוּ אֶת-מַכּוֹת הָאָרֶץ הַהִוא, וְאֶת-תַּחֲלֻאֶיהָ, אֲשֶׁר-חִלָּה ה', בָּהּ. גָּפְרִית וָמֶלַח, שְׂרֵפָה כָל-אַרְצָהּ לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ, וְלֹא-יַעֲלֶה בָהּ כָּל-עֵשֶׂב: כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה, אַדְמָה וּצְבֹיִים, אֲשֶׁר הָפַךְ ה', בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתוֹ. וְאָמְרוּ, כָּל-הַגּוֹיִם, עַל-מֶה עָשָׂה יְהוָה כָּכָה, לָאָרֶץ הַזֹּאת; מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל, הַזֶּה" {{מקור|[[ספר דברים]], כ"ט, כ"א-כ"ג|כן}} | ||
==ממצאים גיאולוגים וארכיאולוגים== | ==ממצאים גיאולוגים וארכיאולוגים== | ||
גרסה מ־09:33, 5 בספטמבר 2012
|
|
מהפכת סדום ועמורה הוא אירוע מרשים, המתואר במקרא - בפרשת וירא, מוזכר בדברי הימים וניתן להווכח בתוצאות שלו עד היום הזה באזור ים המלח. וכך הוא מתואר: "וה' הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ: מֵאֵת ה', מִן-הַשָּׁמָיִם. וַיַּהֲפֹךְ אֶת-הֶעָרִים הָאֵל, וְאֵת כָּל-הַכִּכָּר, וְאֵת כָּל יֹשְׁבֵי הֶעָרִים, וְצֶמַח הָאֲדָמָה... וַיַּשְׁקֵף, עַל-פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה, וְעַל-כָּל-פְּנֵי, אֶרֶץ הַכִּכָּר; וַיַּרְא, וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ, כְּקִיטֹר, הַכִּבְשָׁן" ([[ספר בראשית]], פרק י"ט, כ"ה - כ"ח).
נוסעים וחוקרים ניסו למצוא עדויות ארכיאולוגיות ל"מהפכה". מצפון לים המלח, בערבות מואב, במקום המשוער של שטים נמצאו תילים והיו ששיערו כי אלו ערי סדום. הצורות המיוחדות של גבעות חוואר הלשון, בייחוד בין עין גדי לבין מצדה הלהיבו את הדמיון והועלתה הסברה כי אלו המבנים של ערי סדום. מה שנותר מהאמור במקרא היא העיר צוער בדרום ים המלח - מקום מקלטו של סדום ונציב המלח ליד הר סדום המכונה בשם "אשת לוט".
הרקע
ספר בראשית מתאר את סדום ועמורה בתור מקום מבורך, כמו ארץ מצרים, וכך נאמר:"וַיִּשָּׂא-לוֹט אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, כִּי כֻלָּהּ, מַשְׁקֶה לִפְנֵי שַׁחֵת ה', אֶת-סְדֹם וְאֶת-עֲמֹרָה, כְּגַן ה(י"ג,י'). אבל כבר שני פסוקים לאחר זה מסתבר כי המקום לא היטיב עם תושביו:" וְאַנְשֵׁי סְדֹם, רָעִים וְחַטָּאִים, לַיהוָה, מְאֹד". (י"ג)
חז"ל מפרטים את הסיבות אשר הביאו לידי הפיכת סדום ועמורה עד אשר המושג מידת סדום הפכה למונח מקובל. ילקוט שמעוני מביא סיפורים אחדים להמחשת טבעם של אנשי סדום:(בראשית - פרק י"ח - רמז פ"ג)
- רבי יהודה אומר הכריזו בסדום כל מי שהוא מחזיק בפת לחם לעני ואביון ישרף באש. פלוטית, בתו של לוט, היתה נשואה לאחד מגדולי סדום. ראתה עני אחד מדוקר ברחוב העיר, ועגמה עליה נפשה. מה היתה עושה ? בכל יום, כשהיתה יוצאה לשאוב מים, היתה נותנת בכד שלה מכל מה שבביתה ומאכלת לאותו עני. אמרו: מאין חי העני הזה ? וכשידעו בדבר, הוציאוה לישרף. אמרה: רבון העולמים עשה משפטי ודיני, ועלתה צעקתה לפני כסא הכבוד. באותה שעה אמר הקב"ה :ארדה נא [ואראה] אם צעקת הנערה הזאת עשו אנשי סדום אהפוך יסודותיה למעלה הכצעקתם אינו אומר אלא הכצעקתה:"
- מעשה בשתי נערות שירדו למלאות מים מן המעין אמרה אחת לחברתה למה פניך חולניות א"ל כלו מזונותינו וכבר אנו הולכין למות. מה עשתה מלאה הכד קמח והחליפו נטלה זו מה שביד זו וזו מה שביד זו וכיון שהרגישו בדבר שרפוה.
המחשה קשה למצב באה לידי ביטוי בהתנכלות למלאכים שהגיעו לסדום על להציל את לוט. וכך נאמר המקרא:"טֶרֶם, יִשְׁכָּבוּ, וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל-הַבַּיִת, מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן: כָּל-הָעָם, מִקָּצֶה. ה וַיִּקְרְאוּ אֶל-לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ, אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-בָּאוּ אֵלֶיךָ הַלָּיְלָה; הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ, וְנֵדְעָה אֹתָם.(י"ט,ד').
מדרש רבא מתאר נסיון אחרון של לוט להציל את עירו:"טרם ישכבו, התחילו שואלים אותו, אמרו לו אנשי העיר מה הם. אמר להון כל אתר אית טבין ובישין ברם הכא סוגייא בישין. ואנשי העיר אנשי סדום נסבו על הבית. אין אחד מהם מעכב ויקראו אל לוט ויאמרו לו רבי יהושע בן לוי בשם ר' פדייה אמר כל אותו הלילה היה לוט מבקש עליהם רחמים והיו מקבלין ממנו כיון שאמרו לו הוציאם אלינו ונדעה אותם לתשמיש אמרו לו עד מי לך פה קרי ביה עוד מי לך פה ע"כ היה לך רשות ללמד סניגוריא עליהם מכאן ואילך אין לך רשות ללמד סניגוריא עליהם:
והתוצאה:"ויהפוך את הערים האל רבי לוי בשם רבי שמואל בר נחמן חמשת הכרכים הללו היו יושבות על צור אחד שלח מלאך את ידו והפכן הה"ד (איוב כח) בחלמיש שלח ידו הפך משרש הרים תרין אמוראי פליגי חד אמר בחלמיש של יד וחד אמר בחלמיש של אצבע קטנה אמר רבי יהושע וצמח האדמה אפילו צמחי האדמה לקו א"ר יהושע בן לוי עד עכשיו אם יקלוט אדם מטר מאוירו של סדום ויתן בערוגה אינה מצמחת:"
לקחים מהמהפכה - אף בימינו
במקרא אנו קוראים על מהפכת סדום ועמורה המטרה למנוע הפקת הלקחים. בפרשת ניצבים אומר משה רבינו: "וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן, בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר יָקוּמוּ מֵאַחֲרֵיכֶם, וְהַנָּכְרִי, אֲשֶׁר יָבֹא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה; וְרָאוּ אֶת-מַכּוֹת הָאָרֶץ הַהִוא, וְאֶת-תַּחֲלֻאֶיהָ, אֲשֶׁר-חִלָּה ה', בָּהּ. גָּפְרִית וָמֶלַח, שְׂרֵפָה כָל-אַרְצָהּ לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ, וְלֹא-יַעֲלֶה בָהּ כָּל-עֵשֶׂב: כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה, אַדְמָה וּצְבֹיִים, אֲשֶׁר הָפַךְ ה', בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתוֹ. וְאָמְרוּ, כָּל-הַגּוֹיִם, עַל-מֶה עָשָׂה יְהוָה כָּכָה, לָאָרֶץ הַזֹּאת; מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל, הַזֶּה" ([[ספר דברים]], כ"ט, כ"א-כ"ג)
ממצאים גיאולוגים וארכיאולוגים
החוקר ז'אק פיניגאן [1] מציין שבדיקת התעודות הספרותיות הגיאולוגיות והארכיאולוגיות, מצביעה על כך שבערך בשנת 1900 לפנה"ס (זמן התואם לזמנו של אברהם אבינו המקראי), אירע קטסטרופה גאולוגית באיזור ים המלח: רעידת אדמה גדולה, וככל הנראה גם התפוצצויות, ברקים, פריצת גזים והתלקחות אש כללית.
וכמו כן בלנקנהורן אבי הגיאולוגיה הארצישראלית, מציין שדרום ים המלח הוא יצירה אלוביאלית מיוחדת, ע"י התבקעות האדמה, ולאחר מכן הצפת החלק הדרומי במימי ים המלח[2]. והדברים תואמים בדקדוק לתיאור של חז"ל, שמתארים שהיתה היבקעות האדמה [3] ואח"כ הצפת המים [4], והוא כמשמעות הפסוקים: "עמק השידים הוא ים המלח"[5] כלומר שבזמן אברהם היה שם עמק, ובזמן כתיבת התורה בימי משה כבר היה שם ים.
(המקורות מתוך המאמרבחזרה אל העבר).