חברה קדישא: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
חבורת אנשים העוסקת בצרכי קבורת המת. | |||
הם נקראים גם בשם "מתעסקים", "גומלי חסדים", "חברת גמילות חסדים", "חברת גומלי חסד ואמת" או "חברת גומלי חסד של אמת" {{מקור| | הם נקראים גם בשם "מתעסקים", "גומלי חסדים", "חברת גמילות חסדים", "חברת גומלי חסד ואמת" או "חברת גומלי חסד של אמת" {{מקור|גחש"א|כן}}, שכן החסד שעושים עם המתים הוא חסד של אמת, הואיל ואין מצפים מהם לגמול. | ||
גרסה מ־10:36, 5 בספטמבר 2012
|
|
חבורת אנשים העוסקת בצרכי קבורת המת.
הם נקראים גם בשם "מתעסקים", "גומלי חסדים", "חברת גמילות חסדים", "חברת גומלי חסד ואמת" או "חברת גומלי חסד של אמת" (גחש"א), שכן החסד שעושים עם המתים הוא חסד של אמת, הואיל ואין מצפים מהם לגמול.
בכל קהילה וקהילה, בכל תפוצות ישראל, קיימת "חברה קדישא" ולה תקנות ונוהלים משלה, הכל לפי מנהג המקום והתקופה.
מקופת החברה, היו נוהגים לפנים, להאכיל את האבל סעודת הבראה כדי לזכות במצוה זו את כל בני העיר. כמו כן, היו מבקרים את החולים ודואגים לשלוח רופא לזקוקים לכך ולתת להם סמי רפואה, לנחם אבלים ולהשגיח על היתומים.
ביום ז' באדר, יום פטירתו של משה רבינו, נוהגים אנשי ה"חברה קדישא" להתענות ולרדת לבית הקברות. במקומות אחרים מתענים בט"ו כסלו. בבית הקברות מבקשים מחילה מהמתים, שמא לא נהגו בהם כבוד כראוי. בתום התענית אחרי תפילת ערבית, עושים בצוותא סעודה גדולה בחגיגיות רבה. סעודה זו יצאו לה מוניטין בכל תפוצות ישראל בריבוי המאכל והמשתה שבה וברוב שמחתה.