לילה: הבדלים בין גרסאות בדף

{{פירוש נוסף|נוכחי=זמן שאין השמש זורחת בו|אחר=שם מלאך|עע=[[לילה (מלאך)]]}}

פרק הזמן מצאת הכוכבים ועד עמוד השחר {{מקור|(ולגבי דינים מסויימים - עד נץ החמה)}}.לגבי מצוות התורה מתחילה היממה מתחילת הלילה ונגמרת בסוף היום, עם תחילת הלילה הבא, כמו שנאמר לגבי יום הכיפורים {{מקור|(ויקרא כג, לב)}}: "מערב עד ערב תשבתו שבתכם". וכן מצינו בבריאת העולם שהערב קודם לבוקר, שנאמר {{מקור|(בראשית א, ה)}}: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד".מתוך דברי נחמיה בן חכליה {{מקור|(נחמיה ד, טו - טז)}} עולה, כי הלילה מתחיל מצאת הכוכבים: "ואנחנו עושים במלאכה, וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים... והיו לנו הלילה משמר והיום למלאכה". ומבואר כי צאת הכוכבים, זמן הפסקתם ממלאכה, הוא תחילת הלילה המיועד למשמר. וקיבלו חכמים שצאת הכוכבים הנזכר בכתוב "לא לכוכבים גדולים הנראים ביום ולא לכוכבים קטנים שאין נראים אלא בלילה, אלא לבינוניים".אמנם כבר בימי התנאים נסתפקו בזמן המדוקדק של תחילת הלילה, כי גם בין הכוכבים המוגדרים כבינוניים יש בעלי גדלים שונים, ולא נתברר לחכמים אלו הם הכוכבים הבינוניים שלהם התכוון הכתוב. על כן קבעו, כי פרק הזמן שמרגע שקיעת השמש, כלומר, מרגע העלם עיגול השמש תחת האופק, כשמופיעים הכוכבים הבינוניים הראשונים, עד סוף שיעור זמן של הילוך שלושה רבעי מיל<ref>. בשיעור זמן הילוך מיל ישנן שיטות שונות. יש אומרים: שמונה עשרה דקות, יש אומרים: עשרים ושתים וחצי דקות ויש אומרים: עשרים וארבע דקות. [שיעור זה מתאים רק לאופק (רוחב גאוגרפי) ארץ ישראל ובבל, אבל צפונה מכאן מתארך זמן בין השמשות, ודרומה עד קו המשווה - מתקצר, וגם במקומות שהוא מתאים - מתאים רק בימים הבינוניים באביב ובסתו].</ref>, שהוא זמן הופעת הכוכבים הבינוניים האחרונים, הינו ספק לילה; כי במשך פרק זמן זה יוצאים כל הכוכבים הבינוניים, בתחילה הגדולים שבהם ואחר כך הקטנים יותר, בהדרגה. לגבי כל רגע ורגע שבפרק זמן זה יש להסתפק שמא הוא זמן צאת הכוכבים שבו מתחיל הלילה. פרק זמן זה נקרא "בין השמשות"<ref>. יש מן הראשונים שסוברים שבין השמשות מתחיל כשיעור הילוך שלושה רבעי מיל לפני שקיעת השמש, וכן יש ראשונים שסוברים, כי בין השמשות מתחיל הרבה אחר השקיעה, ונגמר אחר שיעור הילוך ארבעה מיל לאחר השקיעה.</ref>, הזמן שלפניו - וודאי יום, ושלאחריו - וודאי לילה.