קם ליה בדרבא מיניה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור)
 
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
שורה 1: שורה 1:
אדם שעשה מעשה אחד שחייבים עליו שני עונשים, מענישים אותו בעונש החמור בלבד.
אדם שעשה מעשה אחד שחייבים עליו שני עונשים, מענישים אותו בעונש החמור בלבד.




שורה 7: שורה 7:




כלל זה נלמד ממה שנאמר {{מקור|(שמות כא, כב)}}: "וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש", ומכאן שאין אדם נענש בתשלומי הנזק אלא כאשר לא היה אסון בנפש, שלא הרג אדם, אבל אם הרג אדם, שאז נענש הוא במיתת בית דין, אין להענישו בתשלומי הנזק.
כלל זה נלמד ממה שנאמר {{מקור|שמות כא, כב|כן}}: "וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש", ומכאן שאין אדם נענש בתשלומי הנזק אלא כאשר לא היה אסון בנפש, שלא הרג אדם, אבל אם הרג אדם, שאז נענש הוא במיתת בית דין, אין להענישו בתשלומי הנזק.






מקור נוסף לכלל זה מצינו בפסוק {{מקור|(דברים כה, ב)}}: "והפילו השופט והכהו לפניו כדי רשעתו", ודרשו חכמים: "משום רשעה אחת אתה מחייבו, ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות".
מקור נוסף לכלל זה מצינו בפסוק {{מקור|דברים כה, ב|כן}}: "והפילו השופט והכהו לפניו כדי רשעתו", ודרשו חכמים: "משום רשעה אחת אתה מחייבו, ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות".





גרסה מ־11:30, 5 בספטמבר 2012

אדם שעשה מעשה אחד שחייבים עליו שני עונשים, מענישים אותו בעונש החמור בלבד.


לדוגמא: מי שחבל באביו או באמו, הרי זה נהרג ופטור מתשלומי הנזק. וכן: מי שקרע את בגדי חברו בשבת, הרי זה נהרג ופטור מתשלומי הנזק.


כלל זה נלמד ממה שנאמר (שמות כא, כב): "וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש", ומכאן שאין אדם נענש בתשלומי הנזק אלא כאשר לא היה אסון בנפש, שלא הרג אדם, אבל אם הרג אדם, שאז נענש הוא במיתת בית דין, אין להענישו בתשלומי הנזק.


מקור נוסף לכלל זה מצינו בפסוק (דברים כה, ב): "והפילו השופט והכהו לפניו כדי רשעתו", ודרשו חכמים: "משום רשעה אחת אתה מחייבו, ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות".


יתר על כן מובא בגמרא, שכל עבירה שחייבים עליה מיתת בית דין, אף אם עשאה בשוגג ואינו חייב מיתה, הרי זה פטור מן העונש הקל.