ויקישיבה:מיזמים/תורנית/רשות היחיד: הבדלים בין גרסאות בדף

"רשות היחיד" - מקום ששטחו לפחות ארבעה טפחים על ארבעה טפחים והוא מוקף מחיצות שגובהן לפחות עשרה טפחים.

גם מקום שהוא גבוה או נמוך מסביבתו עשרה טפחים ושטחו לפחות ארבעה טפחים על ארבעה טפחים נחשב כרשות היחיד.

"רשות הרבים" - מקום שרוחבו לפחות שש עשרה אמות, פתוח משני צדדיו, בלתי מקורה ורבים מצויים בו.

ישנן דעות, שרק המקומות שעוברים בהם שישים ריבוא (שש מאות אלף בני אדם) נחשבים כרשות הרבים.

אסור להוציא חפצים בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים, או להכניס מרשות הרבים לרשות היחיד, ואם הוציא או הכניס בשוגג - חייב חטאת, במזיד - חייב כרת (אם לא התרו בו) וסקילה (אם התרו בו). כמו כן, אסור בשבת לטלטל חפצים ד' אמות בתוך רשות הרבים.

"כרמלית" - מקום ששטחו לפחות ארבעה טפחים על ארבעה טפחים והוא מוקף מחיצות שגובהן יותר משלושה טפחים ופחות מעשרה.

גם מקום שהוא גבוה או נמוך מסביבתו שלושה עד פחות מעשרה טפחים ושטחו לפחות ארבעה טפחים על ארבעה טפחים, נחשב ככרמלית.

וכן, מקום שאינו מוקף מחיצות, ששטחו לפחות ארבעה טפחים על ארבעה טפחים, אך אין ברוחבו שש עשרה אמה, או שהוא מקורה, או שאין הרבים מצויים בו, כגון: שדה, ים, נהר ומדבר - כל אלו וכיוצא בהם נחשבים ככרמלית.

הכרמלית אין דינה לא כרשות היחיד ולא כרשות הרבים, וחכמים אסרו להוציא חפצים מתוכה לרשות הרבים או לרשות היחיד, או להכניס לתוכה מרשות הרבים או מרשות היחיד. כמו כן, אסרו לטלטל בתוכה ארבע אמות כמו ברשות הרבים.

השם "כרמלית", יש מפרשים שהוא לשון כארמלית (כאלמנה), שאינה לא בתולה ולא נשואה; ויש מפרשים מלשון "כרמל" (ויקרא כג, יד), שפירשוהו בדרך הנוטריקון: רך ומלא, היינו לא לח ולא יבש, וכן מקום זה אינו לא רשות היחיד ולא רשות הרבים.

"מקום פטור" - מקום ברשות הרבים ששטחו פחות מארבעה טפחים על ארבעה טפחים, ויש לפחות שלושה טפחים בגובהו או בעומקו או במחיצות המקיפות אותו.

מותר להוציא חפצים ממקום פטור לרשות הרבים ולרשות היחיד וכן להכניס משם לתוכו. גם אויר רשות הרבים למעלה מעשרה טפחים נחשב כמקום פטור.