גלות: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''רוצח בשגגה חייב לשבת בעיר מקלט''' {{מקור| | '''רוצח בשגגה חייב לשבת בעיר מקלט''' {{מקור|הסוגיות במכות פרק ב|כן}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', היה יורד בסולם ונפל עליו והרגו {{מקור| | '''לדוגמא''', היה יורד בסולם ונפל עליו והרגו {{מקור|מכות ז. במשנה|כן}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''מקורה''' מפורש בתורה - "והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו וגו' וישב בה עד מות הכהן הגדול" {{מקור| | '''מקורה''' מפורש בתורה - "והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו וגו' וישב בה עד מות הכהן הגדול" {{מקור|במדבר לה-כה|כן}}. | ||
'''בטעמה''' חקרו האם היא כדי שלא יהרגנו גואל הדם, או דין בפני עצמו {{מקור| | '''בטעמה''' חקרו האם היא כדי שלא יהרגנו גואל הדם, או דין בפני עצמו {{מקור|אור שמח רוצח ו-יב. מהרש"א מכות י: חידושי אגדות סוף ד"ה אחד הרג שוגג: כדי שלא יהרגנו גואל הדם. שרידי אש ח"א עמוד שמ "גלות ע"פ הודאת עצמו" א ד"ה ומשמע|כן}}. ונפק"מ למקרה שאין חשש שגואל הדם יהרגו, כגון כשאין עדים, או כשהנרצח הוא גר שאין לו קרובים. | ||
'''במהותה''' חקר ר' שמואל האם היא עונש ככל עונשי בית דין או כפרה {{מקור| | '''במהותה''' חקר ר' שמואל האם היא עונש ככל עונשי בית דין או כפרה {{מקור|שיעורי ר' שמואל מכות עמוד עז|כן}}. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''הודאת בעל דין''' שמודה שרצח בשוגג, הריטב"א {{מקור| | '''הודאת בעל דין''' שמודה שרצח בשוגג, הריטב"א {{מקור|מכות ב. ד"ה מעידין|כן}} והמהרש"א {{מקור|מכות י: חידושי אגדות סוף ד"ה אחד הרג שוגג|כן}} סוברים שההודאה מועילה וגולה, אמנם בעל האור שמח סובר שאינו גולה {{מקור|הביאם והאריך בזה שרידי אש ח"א עמוד שמ "גלות ע"פ הודאת עצמו" א|כן}}. | ||
'''רוצח שיצא מהעיר מקלט''' מותר להורגו. וחקר הרוגאצ'ובר האם הוא משום שאינו בעיר מקלט, או משום שיצא ממנה {{מקור| | '''רוצח שיצא מהעיר מקלט''' מותר להורגו. וחקר הרוגאצ'ובר האם הוא משום שאינו בעיר מקלט, או משום שיצא ממנה {{מקור|מפענח צפונות ו-יח|כן}}. | ||
'''גם רוצח במזיד''' מקדים לעיר מקלט עד שייפסק דינו (לרבי יוסי ברבי יהודה). וחקר ר' שמואל האם העיר קולטת אותו (ואם הרגו גואל הדם נהרג עליו), או רק חיוב להקדים לעיר, אך לא קולטתו {{מקור| | '''גם רוצח במזיד''' מקדים לעיר מקלט עד שייפסק דינו (לרבי יוסי ברבי יהודה). וחקר ר' שמואל האם העיר קולטת אותו (ואם הרגו גואל הדם נהרג עליו), או רק חיוב להקדים לעיר, אך לא קולטתו {{מקור|שיעורי ר' שמואל מכות עמוד שעה|כן}}. | ||
'''אפילו שר צבא שצריכים לו כל ישראל''' אינו יוצא מעיר מקלטו. וחקרו האם אסור לו לצאת, או שמותר (מדין הצלת נפשות), ורק אינו חייב לצאת משום שמכניס עצמו לסכנה שגואל הדם יהרגנו {{מקור| | '''אפילו שר צבא שצריכים לו כל ישראל''' אינו יוצא מעיר מקלטו. וחקרו האם אסור לו לצאת, או שמותר (מדין הצלת נפשות), ורק אינו חייב לצאת משום שמכניס עצמו לסכנה שגואל הדם יהרגנו {{מקור|שיעורי ר' שמואל מכות עמוד שפו|כן}}. | ||
'''נכנס הנהרג לחצר ההורג והרגו''' פטור מגלות. וחקרו האם הוא מפני שלא נחשב לרוצח (כמו בנזיקין שאינו נחשב למזיק), או מגזירת הכתוב שאינו דומה ליער {{מקור| | '''נכנס הנהרג לחצר ההורג והרגו''' פטור מגלות. וחקרו האם הוא מפני שלא נחשב לרוצח (כמו בנזיקין שאינו נחשב למזיק), או מגזירת הכתוב שאינו דומה ליער {{מקור|שיעורי ר' שמואל מכות עמוד שמא|כן}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
גרסה אחרונה מ־11:44, 5 בספטמבר 2012
|
|
הגדרה[עריכה]
רוצח בשגגה חייב לשבת בעיר מקלט (הסוגיות במכות פרק ב).
לדוגמא, היה יורד בסולם ונפל עליו והרגו (מכות ז. במשנה).
מקור וטעם[עריכה]
מקורה מפורש בתורה - "והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו וגו' וישב בה עד מות הכהן הגדול" (במדבר לה-כה).
בטעמה חקרו האם היא כדי שלא יהרגנו גואל הדם, או דין בפני עצמו (אור שמח רוצח ו-יב. מהרש"א מכות י: חידושי אגדות סוף ד"ה אחד הרג שוגג: כדי שלא יהרגנו גואל הדם. שרידי אש ח"א עמוד שמ "גלות ע"פ הודאת עצמו" א ד"ה ומשמע). ונפק"מ למקרה שאין חשש שגואל הדם יהרגו, כגון כשאין עדים, או כשהנרצח הוא גר שאין לו קרובים.
במהותה חקר ר' שמואל האם היא עונש ככל עונשי בית דין או כפרה (שיעורי ר' שמואל מכות עמוד עז).
פרטי הדין[עריכה]
הודאת בעל דין שמודה שרצח בשוגג, הריטב"א (מכות ב. ד"ה מעידין) והמהרש"א (מכות י: חידושי אגדות סוף ד"ה אחד הרג שוגג) סוברים שההודאה מועילה וגולה, אמנם בעל האור שמח סובר שאינו גולה (הביאם והאריך בזה שרידי אש ח"א עמוד שמ "גלות ע"פ הודאת עצמו" א).
רוצח שיצא מהעיר מקלט מותר להורגו. וחקר הרוגאצ'ובר האם הוא משום שאינו בעיר מקלט, או משום שיצא ממנה (מפענח צפונות ו-יח).
גם רוצח במזיד מקדים לעיר מקלט עד שייפסק דינו (לרבי יוסי ברבי יהודה). וחקר ר' שמואל האם העיר קולטת אותו (ואם הרגו גואל הדם נהרג עליו), או רק חיוב להקדים לעיר, אך לא קולטתו (שיעורי ר' שמואל מכות עמוד שעה).
אפילו שר צבא שצריכים לו כל ישראל אינו יוצא מעיר מקלטו. וחקרו האם אסור לו לצאת, או שמותר (מדין הצלת נפשות), ורק אינו חייב לצאת משום שמכניס עצמו לסכנה שגואל הדם יהרגנו (שיעורי ר' שמואל מכות עמוד שפו).
נכנס הנהרג לחצר ההורג והרגו פטור מגלות. וחקרו האם הוא מפני שלא נחשב לרוצח (כמו בנזיקין שאינו נחשב למזיק), או מגזירת הכתוב שאינו דומה ליער (שיעורי ר' שמואל מכות עמוד שמא).