דאורייתא: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | |||
'''דינים שמקורם מהתורה.''' | '''דינים שמקורם מהתורה.''' | ||
גרסה מ־11:45, 5 בספטמבר 2012
|
|
הגדרה
דינים שמקורם מהתורה.
בערך זה נדון בעניינים המיוחדים לדיני דאורייתא. בערך דרבנן דנו במושג ההפוך - דיני דרבנן (ובחילוק בינם לבין דיני דאורייתא). במהות הדינים דנו בערך מצוות ובערך איסורים.
לדוגמא, חילול שבת, שחיטה, נטילת לולב.
חלות של פעולה האסורה מן התורה
דינם של איסורי דאורייתא הוא שאינם מועילים אפילו בדיעבד, למשל גט שפסול מדאורייתא - פסול אפילו בדיעבד (תוס' גיטין ג: ד"ה וכי). אמנם הלקח טוב (ה) הביא דיני דאורייתא רבים שמועילים בדיעבד, כגון הקדש שווה מנה שלכתחילה אסור לחללו על פחות משוויו, ואם חיללו מחולל (תוס' בבא מציעא נז. ד"ה ומר. אמנם פסקי התוס' חולין תחילת פרק ראשית הגז כתבו שמותר לחללו אפילו לכתחילה).
סייג
הלקח טוב (ח) כתב שטעמם של חלק מאיסורי דאורייתא הוא סייג, ונביא לכך כמה דוגמאות:
- בל יראה ובל ימצא הוא סייג לאיסור אכילת חמץ.
- איסור חומץ ומשרת ענבים בנזיר הוא סייג ליין.
- איסור בישול בשר בחלב הוא סייג לאיסור האכילה.
- תוספת שבת היא סייג לאיסור מלאכה בשבת.
- איסור חצי שיעור הוא סייג לשיעור שלם[1].
מנהג נגד איסור תורה
נחלקו הפוסקים האם המנהג מבטל איסור תורה, רוב הפוסקים סוברים שמנהג אינו מבטל איסור תורה. (שדי חמד ח"ד מ-לח עמוד 80 והלאה)[2].
ראה גם