דברים הנקנים באמירה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (8 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''אביו של החתן ואביה של הכלה אומרים זה לזה כמה יתנו לבניהם''' {{מקור| | '''אביו של החתן ואביה של הכלה אומרים זה לזה כמה יתנו לבניהם''' {{מקור|הסוגיא בקידושין ט:|כן}}'''.''' | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''במקורו''' נחלקו האם הוא מדאורייתא או מדרבנן {{מקור| | '''במקורו''' נחלקו האם הוא מדאורייתא או מדרבנן {{מקור|תורת הקניינים ח"א עמוד א|כן}}. | ||
'''בטעמו''' נחלקו הראשונים {{מקור| | '''בטעמו''' נחלקו הראשונים {{מקור|מאירי קידושין ט: ד"ה זה|כן}}: | ||
@ קניין בההיא הנאה שמתחתנים. | @ קניין בההיא הנאה שמתחתנים. | ||
@ תקנת חכמים {{מקור| | @ תקנת חכמים {{מקור|וכן כתב נודע ביהודה מהדורא קמא חו"מ כח|כן}}. | ||
==הנכס== | ==הנכס== | ||
'''הנכסים הנקנים הם''': | '''הנכסים הנקנים הם''': | ||
'''מטבע''' נקנה באמירה {{מקור| | '''מטבע''' נקנה באמירה {{מקור|ספר המקנה קונטרס אחרון לשו"ע נא-א|כן}}. | ||
'''דבר שאינו ברשותו ודבר שלא בא לעולם''' נחלקו בהם הראשונים: לרמב"ם {{מקור| | '''דבר שאינו ברשותו ודבר שלא בא לעולם''' נחלקו בהם הראשונים: לרמב"ם {{מקור|זכייה ו-יז, וכן שו"ע חו"מ נא-א|כן}} לא נקנים באמירה, ולשיטה מקובצת {{מקור|בבלי:כתובות נה.|כן}} כן. | ||
גרסה אחרונה מ־11:45, 5 בספטמבר 2012
|
|
הגדרה[עריכה]
אביו של החתן ואביה של הכלה אומרים זה לזה כמה יתנו לבניהם (הסוגיא בקידושין ט:).
מקור וטעם[עריכה]
במקורו נחלקו האם הוא מדאורייתא או מדרבנן (תורת הקניינים ח"א עמוד א).
בטעמו נחלקו הראשונים (מאירי קידושין ט: ד"ה זה):
- קניין בההיא הנאה שמתחתנים.
- תקנת חכמים (וכן כתב נודע ביהודה מהדורא קמא חו"מ כח).
הנכס[עריכה]
הנכסים הנקנים הם:
מטבע נקנה באמירה (ספר המקנה קונטרס אחרון לשו"ע נא-א).
דבר שאינו ברשותו ודבר שלא בא לעולם נחלקו בהם הראשונים: לרמב"ם (זכייה ו-יז, וכן שו"ע חו"מ נא-א) לא נקנים באמירה, ולשיטה מקובצת (כתובות נה.) כן.