הכרעה מסופקת: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
כאשר יש ספק בהכרעה עצמה, שאנו מסופקים האם ההכרעה שייכת, ההכרעה לא מועילה, ונשאר ספק. | |||
לדוגמא, ספק האם ראובן קנה משמעון, ושמעון מוחזק - ההכרעה עצמה (המוחזק) ברורה, שהרי ודאי שהוא מוחזק, והספק רק האם הממון שייך לו, ובזה המוחזק מועיל. אך כשיש ספק האם הוא בכלל נחשב מוחזק, כגון שהממון נמצא בקרקע שאנו מסופקים האם היא של שמעון, הספק-מוחזק לא מועיל, וראובן יכול לזכות בממון. | |||
דוגמא נוספת: אדם שאומר על בשר שהוא נבילה, ואנו איננו יודעים האם הבשר נבילה - הבשר נאסר עליו מדין שוויה אנפשיה. אך אם אנו מסופקים האם בכלל הוא אמר שהבשר הוא נבילה - אין דין שוויה אנפשיה. | דוגמא נוספת: אדם שאומר על בשר שהוא נבילה, ואנו איננו יודעים האם הבשר נבילה - הבשר נאסר עליו מדין שוויה אנפשיה. אך אם אנו מסופקים האם בכלל הוא אמר שהבשר הוא נבילה - אין דין שוויה אנפשיה. | ||
==בהכרעות שונות== | ==בהכרעות שונות== | ||
בסעיף זה נפרט מה הדין בכל הכרעה כאשר היא מסופקת - מתי ההכרעה מועילה ומתי נשאר ספק: | |||
'''שוויה אנפשיה''' לא מועיל כשיש בו ספק {{מקור| | '''שוויה אנפשיה''' לא מועיל כשיש בו ספק {{מקור|מהרי"ק המובא ברש"ש כתובות ריש ט.|כן}}. | ||
'''רובא דליתא קמן''' לא מועיל כשיש בו ספק {{מקור|(שלטי הגיבורים בפרק לא יחפור (הובא בכללי התלמוד מספר כנסת הגדולה (בסוף מסכת ברכות) כללי רובא וחזקה ומיגו וחזקה ו), שערי יושר בראשו סוף ד"ה והנה)}}. | '''רובא דליתא קמן''' לא מועיל כשיש בו ספק {{מקור|(שלטי הגיבורים בפרק לא יחפור (הובא בכללי התלמוד מספר כנסת הגדולה (בסוף מסכת ברכות) כללי רובא וחזקה ומיגו וחזקה ו), שערי יושר בראשו סוף ד"ה והנה)}}. | ||
'''מוחזק''' לא מועיל כשיש בו ספק {{מקור| | '''מוחזק''' לא מועיל כשיש בו ספק {{מקור|קצוה"ח פח-ט|כן}}. | ||
[[קטגוריה:סדרי הדיון]] | [[קטגוריה:סדרי הדיון]] | ||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:45, 5 בספטמבר 2012
|
|
כאשר יש ספק בהכרעה עצמה, שאנו מסופקים האם ההכרעה שייכת, ההכרעה לא מועילה, ונשאר ספק.
לדוגמא, ספק האם ראובן קנה משמעון, ושמעון מוחזק - ההכרעה עצמה (המוחזק) ברורה, שהרי ודאי שהוא מוחזק, והספק רק האם הממון שייך לו, ובזה המוחזק מועיל. אך כשיש ספק האם הוא בכלל נחשב מוחזק, כגון שהממון נמצא בקרקע שאנו מסופקים האם היא של שמעון, הספק-מוחזק לא מועיל, וראובן יכול לזכות בממון.
דוגמא נוספת: אדם שאומר על בשר שהוא נבילה, ואנו איננו יודעים האם הבשר נבילה - הבשר נאסר עליו מדין שוויה אנפשיה. אך אם אנו מסופקים האם בכלל הוא אמר שהבשר הוא נבילה - אין דין שוויה אנפשיה.
בהכרעות שונות[עריכה]
בסעיף זה נפרט מה הדין בכל הכרעה כאשר היא מסופקת - מתי ההכרעה מועילה ומתי נשאר ספק:
שוויה אנפשיה לא מועיל כשיש בו ספק (מהרי"ק המובא ברש"ש כתובות ריש ט.).
רובא דליתא קמן לא מועיל כשיש בו ספק (שלטי הגיבורים בפרק לא יחפור (הובא בכללי התלמוד מספר כנסת הגדולה (בסוף מסכת ברכות) כללי רובא וחזקה ומיגו וחזקה ו), שערי יושר בראשו סוף ד"ה והנה).
מוחזק לא מועיל כשיש בו ספק (קצוה"ח פח-ט).