כהן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''בטעם שמצוות כהונה נאמרו רק לכהנים''' ולא לישראלים כתב הנר אהרון שהוא מפני הקדושה היתירה שיש רק בכהנים, ולא מפני שמצוות אלו קלות {{מקור| | '''בטעם שמצוות כהונה נאמרו רק לכהנים''' ולא לישראלים כתב הנר אהרון שהוא מפני הקדושה היתירה שיש רק בכהנים, ולא מפני שמצוות אלו קלות {{מקור|נר אהרון בסופו "מפי השמועה" עמוד קמ ד"ה גרסינן|כן}}. | ||
'''במהות הכהונה''' דנו ראשי הישיבות האם כהן הוא גם לוי והוא תוספת מעלה, או שהוא מהות נפרדת ואינו לוי. ונפק"מ לחלל, שאין בו קדושת כהונה - האם הוא נשאר לוי. ויש בזה שלושה צדדים: | '''במהות הכהונה''' דנו ראשי הישיבות האם כהן הוא גם לוי והוא תוספת מעלה, או שהוא מהות נפרדת ואינו לוי. ונפק"מ לחלל, שאין בו קדושת כהונה - האם הוא נשאר לוי. ויש בזה שלושה צדדים: | ||
@ כהן הוא גם לוי, ולכן גם חלל הוא לוי. | @ כהן הוא גם לוי, ולכן גם חלל הוא לוי. | ||
@ כהן הוא גם לוי, אך לא מצד תולדתו אלא שקדושת הכהונה כוללת גם לוייה. ולכן חלל, שאין בו קדושת כהונה - ממילא גם אינו לוי {{מקור| | @ כהן הוא גם לוי, אך לא מצד תולדתו אלא שקדושת הכהונה כוללת גם לוייה. ולכן חלל, שאין בו קדושת כהונה - ממילא גם אינו לוי {{מקור|קובץ שיעורים כתובות עד, אך הביא שנחלקו בירושלמי האם חלל הוא לוי|כן}}. | ||
@ כהן אינו לוי כלל, משום שמשפחת כהונה אינה כלולה במשפחת לוייה, שכהנים לויים וישראלים הם שלושה קהלים נפרדים {{מקור| | @ כהן אינו לוי כלל, משום שמשפחת כהונה אינה כלולה במשפחת לוייה, שכהנים לויים וישראלים הם שלושה קהלים נפרדים {{מקור|גר"ח איסורי ביאה טו-ט ד"ה והאומנם. וא"כ גם אינו ישראל|כן}}. ולפי זה חלל אינו לוי. | ||
==מצוות שונות== | ==מצוות שונות== | ||
'''עבודה בבית המקדש''' - חקרו האם צריך שיעבוד כהן או אסור שיעבוד זר {{מקור| | '''עבודה בבית המקדש''' - חקרו האם צריך שיעבוד כהן או אסור שיעבוד זר {{מקור|עיון בלומדות טו|כן}}. | ||
'''הקרבה''' - חקר הצפנת פענח האם התורה ציוותה דין אחד - שכהנים מקריבים, או שציוותה שני ציווים - להקריב קרבנות, ושזרים אינם יכולים להקריב (אלא רק כהנים) {{מקור| | '''הקרבה''' - חקר הצפנת פענח האם התורה ציוותה דין אחד - שכהנים מקריבים, או שציוותה שני ציווים - להקריב קרבנות, ושזרים אינם יכולים להקריב (אלא רק כהנים) {{מקור|צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה כהן המקריב|כן}}. | ||
'''נשים האסורות לכהן''' אסורות לו משני טעמים יחד: גם איסור, וגם קדושה (שהוא קדוש) {{מקור| | '''נשים האסורות לכהן''' אסורות לו משני טעמים יחד: גם איסור, וגם קדושה (שהוא קדוש) {{מקור|צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ג ד"ה כהן|כן}}. | ||
'''במצוות קדושים יהיו''' (איסור טומאה) חקר ר' שמואל האם היא מצוות עשה לשמור על הלאווים של טומאה (וכשאין לאו ממילא גם אין עשה), או מצוות עשה נפרדת שלא להיטמא (וגם כשאין לאו יש עשה) {{מקור| | '''במצוות קדושים יהיו''' (איסור טומאה) חקר ר' שמואל האם היא מצוות עשה לשמור על הלאווים של טומאה (וכשאין לאו ממילא גם אין עשה), או מצוות עשה נפרדת שלא להיטמא (וגם כשאין לאו יש עשה) {{מקור|שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"ב עמוד שכז|כן}}. | ||
'''כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו'''. וחקרו האם הוא משום שאין קטגור נעשה סנגור, או משום שחילל את קדושת כהונתו {{מקור| | '''כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו'''. וחקרו האם הוא משום שאין קטגור נעשה סנגור, או משום שחילל את קדושת כהונתו {{מקור|חקירות במסכת ברכות טו|כן}}. | ||
==פסולים== | ==פסולים== | ||
'''לגבי פסולי כהונה שונים''' חקרו האם הם נחשבים כזר: | '''לגבי פסולי כהונה שונים''' חקרו האם הם נחשבים כזר: | ||
'''בעל מום''' - חידש הצפנת פענח שהוא נחשב גם כהן וגם זר {{מקור| | '''בעל מום''' - חידש הצפנת פענח שהוא נחשב גם כהן וגם זר {{מקור|מפענח צפונות ו-טו|כן}}. | ||
'''חלל''' - חידש הצפנת פענח שאינו לא כהן ולא זר {{מקור| | '''חלל''' - חידש הצפנת פענח שאינו לא כהן ולא זר {{מקור|מפענח צפונות ו-טו|כן}}. | ||
'''מחוסר בגדים''' - חקר הגר"ח האם נחשב זר או שהוא לאו בפני עצמו {{מקור| | '''מחוסר בגדים''' - חקר הגר"ח האם נחשב זר או שהוא לאו בפני עצמו {{מקור|גר"ח סטנסיל שכ|כן}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
גרסה אחרונה מ־11:47, 5 בספטמבר 2012
|
|
הגדרה[עריכה]
מצוות ודינים שמיוחדים לכהנים.
לדוגמא, עבודה במקדש, איסור לישא גרושה חללה וזונה, נשיאת כפיים, אכילת תרומה.
מקור וטעם[עריכה]
בטעם שמצוות כהונה נאמרו רק לכהנים ולא לישראלים כתב הנר אהרון שהוא מפני הקדושה היתירה שיש רק בכהנים, ולא מפני שמצוות אלו קלות (נר אהרון בסופו "מפי השמועה" עמוד קמ ד"ה גרסינן).
במהות הכהונה דנו ראשי הישיבות האם כהן הוא גם לוי והוא תוספת מעלה, או שהוא מהות נפרדת ואינו לוי. ונפק"מ לחלל, שאין בו קדושת כהונה - האם הוא נשאר לוי. ויש בזה שלושה צדדים:
- כהן הוא גם לוי, ולכן גם חלל הוא לוי.
- כהן הוא גם לוי, אך לא מצד תולדתו אלא שקדושת הכהונה כוללת גם לוייה. ולכן חלל, שאין בו קדושת כהונה - ממילא גם אינו לוי (קובץ שיעורים כתובות עד, אך הביא שנחלקו בירושלמי האם חלל הוא לוי).
- כהן אינו לוי כלל, משום שמשפחת כהונה אינה כלולה במשפחת לוייה, שכהנים לויים וישראלים הם שלושה קהלים נפרדים (גר"ח איסורי ביאה טו-ט ד"ה והאומנם. וא"כ גם אינו ישראל). ולפי זה חלל אינו לוי.
מצוות שונות[עריכה]
עבודה בבית המקדש - חקרו האם צריך שיעבוד כהן או אסור שיעבוד זר (עיון בלומדות טו).
הקרבה - חקר הצפנת פענח האם התורה ציוותה דין אחד - שכהנים מקריבים, או שציוותה שני ציווים - להקריב קרבנות, ושזרים אינם יכולים להקריב (אלא רק כהנים) (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה כהן המקריב).
נשים האסורות לכהן אסורות לו משני טעמים יחד: גם איסור, וגם קדושה (שהוא קדוש) (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ג ד"ה כהן).
במצוות קדושים יהיו (איסור טומאה) חקר ר' שמואל האם היא מצוות עשה לשמור על הלאווים של טומאה (וכשאין לאו ממילא גם אין עשה), או מצוות עשה נפרדת שלא להיטמא (וגם כשאין לאו יש עשה) (שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"ב עמוד שכז).
כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו. וחקרו האם הוא משום שאין קטגור נעשה סנגור, או משום שחילל את קדושת כהונתו (חקירות במסכת ברכות טו).
פסולים[עריכה]
לגבי פסולי כהונה שונים חקרו האם הם נחשבים כזר:
בעל מום - חידש הצפנת פענח שהוא נחשב גם כהן וגם זר (מפענח צפונות ו-טו).
חלל - חידש הצפנת פענח שאינו לא כהן ולא זר (מפענח צפונות ו-טו).
מחוסר בגדים - חקר הגר"ח האם נחשב זר או שהוא לאו בפני עצמו (גר"ח סטנסיל שכ).
ראה גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- מגזין מכון ויצמן - ניתוח הרצף הגנטי של כרומוסומי Y הראה כי לגברים היהודים שנושאים מסורת של שייכות לכהונה היה כנראה אב קדמון משותף אשר חי לפני 2,000 או 3,000 שנה