כל דאלים גבר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (9 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''כשאין שום ראיה ואין דררא דממונא, החפץ שייך למי שיתפוס אותו בכח או בראיות''' {{מקור| | '''כשאין שום ראיה ואין דררא דממונא, החפץ שייך למי שיתפוס אותו בכח או בראיות''' {{מקור|הסוגיא בבבא בתרא לד:, דן בזה הרא"ש תחילת בבא מציעא|כן}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', זה אומר של אבותי וזה אומר של אבותי {{מקור| | '''לדוגמא''', זה אומר של אבותי וזה אומר של אבותי {{מקור|בבלי:בבא בתרא לד:|כן}}. | ||
==מקור וטעם== | |||
'''מקורו''' מסברא. | '''מקורו''' מסברא. | ||
'''בטעמו''' נחלקו הראשונים: | '''בטעמו''' נחלקו הראשונים: | ||
@ אומדנא שהבעלים האמיתי יגבר, משום שהוא מוסר נפשו יותר על רכושו, ועוד, שהשקרן סובר "מה בצע שאמסור נפשי והיום או למחר יביא ראיה ויוציאנה מידי". וזה בירור המציאות, שמסתבר שהוא דובר אמת {{מקור| | @ אומדנא שהבעלים האמיתי יגבר, משום שהוא מוסר נפשו יותר על רכושו, ועוד, שהשקרן סובר "מה בצע שאמסור נפשי והיום או למחר יביא ראיה ויוציאנה מידי". וזה בירור המציאות, שמסתבר שהוא דובר אמת {{מקור|רא"ש תחילת בבא מציעא|כן}}. | ||
@ או שאין בית דין נזקקין להן כלל (חוסר פסיקה, מעין הנהגה). ולכן דין זה שייך רק כשאין דררא דממונא, שאינו נחשב בכלל ספק אלא חוסר ידיעה {{מקור| | @ או שאין בית דין נזקקין להן כלל (חוסר פסיקה, מעין הנהגה). ולכן דין זה שייך רק כשאין דררא דממונא, שאינו נחשב בכלל ספק אלא חוסר ידיעה {{מקור|קובץ שיעורים בבא בתרא ט, קנב, והפני שלמה בבא בתרא לא: תלה את שני הצדדים הללו במחלוקת ראשונים|כן}}. | ||
@ כל דאלים גבר זה דין וודאי, שהינו לפי כללי [[חושן משפט]] ובהלכות טוען ונטען, שחפץ שאין עליו טוען ונטען בראיות המועילות בבית דין אין לחפץ בעלים בטוען ונטען, ולכן מי שתופס את החפץ בראשונה עם טענתו בראשונה, הוא הבעלים על החפץ, וגם אם הוא הודה אחר כך שהתפיסה היתה בגזילה אין נפקעת למפרע התפיסה, כיון שהיא דין גמור בחושן משפט שהחפץ שייך מספק למי שתפסו. וכן איתא בפירוש ב[[רשב"ם]] בב"ב לג א: "והרי הוא זכה בו מן הדין בדין כל דאלים גבר ואעפ שהודה עכשיו שהוא שלך הרי הוא כנותן לך את האילן מדעתו אף על פי שלא זכית בו מן הדין" עיי"ש. | |||
ומכך תצא נפקא מינה לוודאותו, כדלקמן בסמוך. | ומכך תצא נפקא מינה לוודאותו, כדלקמן בסמוך. | ||
'''לגבי ודאותו''', האם נקרא "לכם", כגון ליטול אתרוג שזכה בו מדין כל דאלים - הקובץ שיעורים {{מקור| | '''לגבי ודאותו''', האם נקרא "לכם", כגון ליטול אתרוג שזכה בו מדין כל דאלים - הקובץ שיעורים {{מקור|כתובות נה|כן}} כתב שלכאורה אינו "לכם", אך מתוס' משמע שכן. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''תפיסה בזה אחר זה''' נחלקו בה הראשונים האם מועילה {{מקור| | '''תפיסה בזה אחר זה''' נחלקו בה הראשונים האם מועילה {{מקור|קובץ שיעורים שם, ותולה בסברות הנ"ל. ובתקפו כהן יט כתב שמועילה|כן}}. | ||
'''התופס''' בדין "כל דאלים" נעשה מרא קמא ע"י תפיסתו {{מקור| | '''התופס''' בדין "כל דאלים" נעשה מרא קמא ע"י תפיסתו {{מקור|קונטרס ביאורים בבא בתרא לד|כן}}. | ||
'''דבר שביד בית דין''' או ביד אדם אחר לא אומרים עליו כל דאלים גבר, אלא רק בדבר המונח במקום הפקר {{מקור| | '''דבר שביד בית דין''' או ביד אדם אחר לא אומרים עליו כל דאלים גבר, אלא רק בדבר המונח במקום הפקר {{מקור|משאת בנימין יא, הובא ביד מלאכי כללי הדינים שיט|כן}}. | ||
==חוזק== | ==חוזק== | ||
'''כל ההכרעות''' עדיפות מ"כל דאלים" ודינו לא נאמר בהן. | '''כל ההכרעות''' עדיפות מ"כל דאלים" ודינו לא נאמר בהן. | ||
==כללים== | |||
'''בסעיף זה''' נדון האם ההכרעה תועיל במקרים (כללים) שמבטלים חלק מההכרעות. | '''בסעיף זה''' נדון האם ההכרעה תועיל במקרים (כללים) שמבטלים חלק מההכרעות. | ||
'''בספיקא דדינא''' - כשאינו ספק במציאות אלא ספק בדין, לא מועיל כל דאלים {{מקור| | '''בספיקא דדינא''' - כשאינו ספק במציאות אלא ספק בדין, לא מועיל כל דאלים {{מקור|תקפו כהן קכה|כן}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
* [[יהא מונח עד שיבוא אליהו]] | * [[יהא מונח עד שיבוא אליהו]] | ||
* [[מוחזק {{מקור| | * [[מוחזק]] {{מקור|כשהיה ברשותו של אחד מהם כבר קודם הספק|כן}} | ||
* [[תפיסה {{מקור| | * [[תפיסה]] {{מקור|כשאחד מהם תפס מספק|כן}}. | ||
[[קטגוריה:עקרונות משפטיים בדיני ממונות]] | |||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:48, 5 בספטמבר 2012
|
|
הגדרה[עריכה]
כשאין שום ראיה ואין דררא דממונא, החפץ שייך למי שיתפוס אותו בכח או בראיות (הסוגיא בבבא בתרא לד:, דן בזה הרא"ש תחילת בבא מציעא).
לדוגמא, זה אומר של אבותי וזה אומר של אבותי (בבא בתרא לד:).
מקור וטעם[עריכה]
מקורו מסברא.
בטעמו נחלקו הראשונים:
- אומדנא שהבעלים האמיתי יגבר, משום שהוא מוסר נפשו יותר על רכושו, ועוד, שהשקרן סובר "מה בצע שאמסור נפשי והיום או למחר יביא ראיה ויוציאנה מידי". וזה בירור המציאות, שמסתבר שהוא דובר אמת (רא"ש תחילת בבא מציעא).
- או שאין בית דין נזקקין להן כלל (חוסר פסיקה, מעין הנהגה). ולכן דין זה שייך רק כשאין דררא דממונא, שאינו נחשב בכלל ספק אלא חוסר ידיעה (קובץ שיעורים בבא בתרא ט, קנב, והפני שלמה בבא בתרא לא: תלה את שני הצדדים הללו במחלוקת ראשונים).
- כל דאלים גבר זה דין וודאי, שהינו לפי כללי חושן משפט ובהלכות טוען ונטען, שחפץ שאין עליו טוען ונטען בראיות המועילות בבית דין אין לחפץ בעלים בטוען ונטען, ולכן מי שתופס את החפץ בראשונה עם טענתו בראשונה, הוא הבעלים על החפץ, וגם אם הוא הודה אחר כך שהתפיסה היתה בגזילה אין נפקעת למפרע התפיסה, כיון שהיא דין גמור בחושן משפט שהחפץ שייך מספק למי שתפסו. וכן איתא בפירוש ברשב"ם בב"ב לג א: "והרי הוא זכה בו מן הדין בדין כל דאלים גבר ואעפ שהודה עכשיו שהוא שלך הרי הוא כנותן לך את האילן מדעתו אף על פי שלא זכית בו מן הדין" עיי"ש.
ומכך תצא נפקא מינה לוודאותו, כדלקמן בסמוך.
לגבי ודאותו, האם נקרא "לכם", כגון ליטול אתרוג שזכה בו מדין כל דאלים - הקובץ שיעורים (כתובות נה) כתב שלכאורה אינו "לכם", אך מתוס' משמע שכן.
פרטי הדין[עריכה]
תפיסה בזה אחר זה נחלקו בה הראשונים האם מועילה (קובץ שיעורים שם, ותולה בסברות הנ"ל. ובתקפו כהן יט כתב שמועילה).
התופס בדין "כל דאלים" נעשה מרא קמא ע"י תפיסתו (קונטרס ביאורים בבא בתרא לד).
דבר שביד בית דין או ביד אדם אחר לא אומרים עליו כל דאלים גבר, אלא רק בדבר המונח במקום הפקר (משאת בנימין יא, הובא ביד מלאכי כללי הדינים שיט).
חוזק[עריכה]
כל ההכרעות עדיפות מ"כל דאלים" ודינו לא נאמר בהן.
כללים[עריכה]
בסעיף זה נדון האם ההכרעה תועיל במקרים (כללים) שמבטלים חלק מההכרעות.
בספיקא דדינא - כשאינו ספק במציאות אלא ספק בדין, לא מועיל כל דאלים (תקפו כהן קכה).
ראה גם[עריכה]
- מוחזק (כשהיה ברשותו של אחד מהם כבר קודם הספק)
- תפיסה (כשאחד מהם תפס מספק).