ספק ערלה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''ספק על פרי בחוץ לארץ האם הוא ערלה, מותר לאוכלו (ובארץ ישראל אסור)''' {{מקור| | '''ספק על פרי בחוץ לארץ האם הוא ערלה, מותר לאוכלו (ובארץ ישראל אסור)''' {{מקור|הסוגיא בקידושין לט.|כן}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', אדם אחר ליקט את הפרי, ואינו יודע אם ליקטו מעץ של ערלה {{מקור| | '''לדוגמא''', אדם אחר ליקט את הפרי, ואינו יודע אם ליקטו מעץ של ערלה {{מקור|בבלי:קידושין לט.|כן}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''מקורו''' מ[[הלכה למשה מסיני]] {{מקור| | '''מקורו''' מ[[הלכה למשה מסיני]] {{מקור|בבלי:קידושין לט.|כן}}. | ||
'''לגבי ודאותו''', האם הוא הכרעה ודאית (דין ודאי) או שעדיין אנו מסופקים והתורה רק התירה מספק (דין ספק), כתב הר"ן {{מקור| | '''לגבי ודאותו''', האם הוא הכרעה ודאית (דין ודאי) או שעדיין אנו מסופקים והתורה רק התירה מספק (דין ספק), כתב הר"ן {{מקור|קידושין סוף פרק ראשון, הובא בדברי סופרים א-מג|כן}} שמותר מדין ודאי. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''מותר אפילו''' להיכנס לספק בכוונה ("ספק לי ואנא איכול") {{מקור| | '''מותר אפילו''' להיכנס לספק בכוונה ("ספק לי ואנא איכול") {{מקור|גמרא שם|כן}}. אך הרמב"ם והטור השמיטו דין זה, וכתב הב"י {{מקור|יו"ד רצד|כן}} שהם סוברים שלהלכה אסור. | ||
==חוזק== | ==חוזק== | ||
'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>. | '''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>. | ||
'''רוב''' - מקילים אפילו נגדו, ואפילו קרוב לוודאי {{מקור| | '''רוב''' - מקילים אפילו נגדו, ואפילו קרוב לוודאי {{מקור|ר"ן שם|כן}}. | ||
'''קרוב''' מועיל בערלה {{מקור| | '''קרוב''' מועיל בערלה {{מקור|תוס', והקובץ שיעורים בבא בתרא עח דן בדבריהם|כן}}. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה אחרונה מ־11:50, 5 בספטמבר 2012
|
|
הגדרה[עריכה]
ספק על פרי בחוץ לארץ האם הוא ערלה, מותר לאוכלו (ובארץ ישראל אסור) (הסוגיא בקידושין לט.).
לדוגמא, אדם אחר ליקט את הפרי, ואינו יודע אם ליקטו מעץ של ערלה (קידושין לט.).
מקור וטעם[עריכה]
מקורו מהלכה למשה מסיני (קידושין לט.).
לגבי ודאותו, האם הוא הכרעה ודאית (דין ודאי) או שעדיין אנו מסופקים והתורה רק התירה מספק (דין ספק), כתב הר"ן (קידושין סוף פרק ראשון, הובא בדברי סופרים א-מג) שמותר מדין ודאי.
פרטי הדין[עריכה]
מותר אפילו להיכנס לספק בכוונה ("ספק לי ואנא איכול") (גמרא שם). אך הרמב"ם והטור השמיטו דין זה, וכתב הב"י (יו"ד רצד) שהם סוברים שלהלכה אסור.
חוזק[עריכה]
בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה[1].
רוב - מקילים אפילו נגדו, ואפילו קרוב לוודאי (ר"ן שם).
קרוב מועיל בערלה (תוס', והקובץ שיעורים בבא בתרא עח דן בדבריהם).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ בערך חוזק ההכרעות דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.