תרי כמאה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
עדים נגד עדים היא עדות מוכחשת ודינה ספק, ואפילו אם יבואו עוד מאה עדים. | |||
'''לדוגמא''', מאה עדים מעידים שחילל שבת ושניים מעידים שלא חילל - נשאר ספק, ופטור. | '''לדוגמא''', מאה עדים מעידים שחילל שבת ושניים מעידים שלא חילל - נשאר ספק, ופטור. | ||
| שורה 6: | שורה 5: | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''בטעם''' הדין יש ארבע שיטות באחרונים: | '''בטעם''' הדין יש ארבע שיטות באחרונים: | ||
@ שני עדים הם הבירור החזק ביותר, ולא שייך להוסיף עליהם עוד בירור {{מקור| | @ שני עדים הם הבירור החזק ביותר, ולא שייך להוסיף עליהם עוד בירור {{מקור|שב שמעתתא ו-כב|כן}}. | ||
@ נאמנות שני עדים ונאמנות מאה עדים היא אותו הדין, ולכן חוזקם שווה {{מקור| | @ נאמנות שני עדים ונאמנות מאה עדים היא אותו הדין, ולכן חוזקם שווה {{מקור|קובץ שיעורים בבא קמא מט, והביא גם את הטעם הקודם|כן}}. | ||
@ באמת מאה עדיפים על שניים, אך התורה חידשה שבדין זה אין הולכים אחר הרוב {{מקור|(גר"ח סטנסיל (סימן צד) דן בזה, האם לא הולכים בזה אחר הרוב, או ששניים באמת שקולים כמאה - כשני הטעמים הקודמים)}}. | @ באמת מאה עדיפים על שניים, אך התורה חידשה שבדין זה אין הולכים אחר הרוב {{מקור|(גר"ח סטנסיל (סימן צד) דן בזה, האם לא הולכים בזה אחר הרוב, או ששניים באמת שקולים כמאה - כשני הטעמים הקודמים)}}. | ||
@ משום שעדים הם הנהגה (פסיקת דין בלבד) ולא בירור המציאות {{מקור| | @ משום שעדים הם הנהגה (פסיקת דין בלבד) ולא בירור המציאות {{מקור|צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה עדים|כן}}<ref>אמנם נחלקו בזה, ע"ע [[עדים#מקור_וטעם]] ד"ה בטעמו. </ref>. | ||
'''במהותו''' נחלקו האחרונים האם נחשבות כשתי כתות שמכחישות זו את זו {{מקור| | '''במהותו''' נחלקו האחרונים האם נחשבות כשתי כתות שמכחישות זו את זו {{מקור|קצוה"ח פז-ח וקונטרס הספיקות ז-י|כן}} או שנחשב כאילו אין עדים כלל {{מקור|משנה למלך טוען ונטען טו-יא, ש"ך חו"מ פז-טו|כן}}. | ||
'''והקשו הראשונים''' {{מקור| | '''והקשו הראשונים''' {{מקור|בבא בתרא לא|כן}} מדוע לא נאמין לעדים השניים במיגו שהיו יכולים לפסול את הראשונים בגזלנות (או להזימם). ותירצו על כך ארבעה תירוצים: | ||
@ מיגו לא מועיל להכשיר עדים (אלא רק לסלק מהם נגיעה, וכן הפה שאסר מועיל בהם) {{מקור| | @ מיגו לא מועיל להכשיר עדים (אלא רק לסלק מהם נגיעה, וכן הפה שאסר מועיל בהם) {{מקור|בבא בתרא לא. רמב"ן ד"ה זה ורשב"א ד"ה א"ל|כן}}. | ||
@ עדים עם מיגו לא עדיפים מעדים בלי מיגו<ref>אמנם יש מהתוס' שסוברים שכן אומרים מיגו בתרי ותרי, הובאו בערך [[תרי ותרי#בהכרעות_שונות]] ד"ה מיגו.</ref> {{מקור| | @ עדים עם מיגו לא עדיפים מעדים בלי מיגו<ref>אמנם יש מהתוס' שסוברים שכן אומרים מיגו בתרי ותרי, הובאו בערך [[תרי ותרי#בהכרעות_שונות]] ד"ה מיגו.</ref> {{מקור|רשב"א שם|כן}}. | ||
@ מיגו במקום עדים לא אמרינן, והרי המיגו הזה סותר את העדים הראשונים {{מקור| | @ מיגו במקום עדים לא אמרינן, והרי המיגו הזה סותר את העדים הראשונים {{מקור|רמב"ן ורשב"א שם, תוס' שם: ד"ה וזו|כן}}. | ||
@ מיגו לא מועיל בשני אנשים יחד {{מקור| | @ מיגו לא מועיל בשני אנשים יחד {{מקור|ר"י בתוס' שם, רשב"א שם|כן}}. | ||
גרסה אחרונה מ־11:54, 5 בספטמבר 2012
|
|
עדים נגד עדים היא עדות מוכחשת ודינה ספק, ואפילו אם יבואו עוד מאה עדים.
לדוגמא, מאה עדים מעידים שחילל שבת ושניים מעידים שלא חילל - נשאר ספק, ופטור.
מקור וטעם[עריכה]
בטעם הדין יש ארבע שיטות באחרונים:
- שני עדים הם הבירור החזק ביותר, ולא שייך להוסיף עליהם עוד בירור (שב שמעתתא ו-כב).
- נאמנות שני עדים ונאמנות מאה עדים היא אותו הדין, ולכן חוזקם שווה (קובץ שיעורים בבא קמא מט, והביא גם את הטעם הקודם).
- באמת מאה עדיפים על שניים, אך התורה חידשה שבדין זה אין הולכים אחר הרוב (גר"ח סטנסיל (סימן צד) דן בזה, האם לא הולכים בזה אחר הרוב, או ששניים באמת שקולים כמאה - כשני הטעמים הקודמים).
- משום שעדים הם הנהגה (פסיקת דין בלבד) ולא בירור המציאות (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה עדים)[1].
במהותו נחלקו האחרונים האם נחשבות כשתי כתות שמכחישות זו את זו (קצוה"ח פז-ח וקונטרס הספיקות ז-י) או שנחשב כאילו אין עדים כלל (משנה למלך טוען ונטען טו-יא, ש"ך חו"מ פז-טו).
והקשו הראשונים (בבא בתרא לא) מדוע לא נאמין לעדים השניים במיגו שהיו יכולים לפסול את הראשונים בגזלנות (או להזימם). ותירצו על כך ארבעה תירוצים:
- מיגו לא מועיל להכשיר עדים (אלא רק לסלק מהם נגיעה, וכן הפה שאסר מועיל בהם) (בבא בתרא לא. רמב"ן ד"ה זה ורשב"א ד"ה א"ל).
- עדים עם מיגו לא עדיפים מעדים בלי מיגו[2] (רשב"א שם).
- מיגו במקום עדים לא אמרינן, והרי המיגו הזה סותר את העדים הראשונים (רמב"ן ורשב"א שם, תוס' שם: ד"ה וזו).
- מיגו לא מועיל בשני אנשים יחד (ר"י בתוס' שם, רשב"א שם).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ אמנם נחלקו בזה, ע"ע עדים#מקור_וטעם ד"ה בטעמו.
- ↑ אמנם יש מהתוס' שסוברים שכן אומרים מיגו בתרי ותרי, הובאו בערך תרי ותרי#בהכרעות_שונות ד"ה מיגו.