תרתי לריעותא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''כאשר נגד חזקה דמעיקרא יש שתי ריעותות - הן גוברות עליה''' {{מקור| | '''כאשר נגד חזקה דמעיקרא יש שתי ריעותות - הן גוברות עליה''' {{מקור|הסוגיא בנידה ב:|כן}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', מקווה שנמדד בעבר ונמצא שלם, וטבל בו אדם טמא, וכעת נמדד שוב ונמצא חסר - יש חזקה דמעיקרא על המקווה שהוא שלם וא"כ האדם טהור, אך כנגדה יש שתי ריעותות: | '''לדוגמא''', מקווה שנמדד בעבר ונמצא שלם, וטבל בו אדם טמא, וכעת נמדד שוב ונמצא חסר - יש חזקה דמעיקרא על המקווה שהוא שלם וא"כ האדם טהור, אך כנגדה יש שתי ריעותות: | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
@ המקווה חסר עכשיו. | @ המקווה חסר עכשיו. | ||
ולכן הריעותות גוברות על חזקת המקווה, והדין הוא שהאדם טמא {{מקור| | ולכן הריעותות גוברות על חזקת המקווה, והדין הוא שהאדם טמא {{מקור|נידה ב:|כן}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''מקורו''' של דין ריעותא, כגון שהמקווה חסר לפנינו, הוא מדין חזקה דהשתא (שכאשר יש ספק בעבר פוסקים ע"פ הידוע לנו בהווה), שמה שהמקווה חסר לפנינו הוא גם כן חזקה במקצת, כחזקה דהשתא {{מקור| | '''מקורו''' של דין ריעותא, כגון שהמקווה חסר לפנינו, הוא מדין חזקה דהשתא (שכאשר יש ספק בעבר פוסקים ע"פ הידוע לנו בהווה), שמה שהמקווה חסר לפנינו הוא גם כן חזקה במקצת, כחזקה דהשתא {{מקור|גר"ש שקאפ כתובות יא ד"ה ונלענ"ד|כן}}. | ||
'''בטעם''' ששתי הריעותות גוברות על החזקה דמעיקרא האריכו המפרשים. וליתר ביאור נחזור לדוגמא דלעיל - מקווה שנמדד בעבר ונמצא שלם, וטבל בו אדם טמא, וכעת נמדד שוב ונמצא חסר - יש חזקה דמעיקרא על המקווה שהוא שלם וא"כ האדם טהור, וכנגדה יש תרתי לריעותא: חזקה דמעיקרא על האדם שהוא טמא, וחזקה דהשתא שמסייעת לומר שהוא טמא, שהרי המקווה חסר עכשיו. והדין הוא שהוא טמא. והביאו המפרשים לכך ארבעה טעמים {{מקור| | '''בטעם''' ששתי הריעותות גוברות על החזקה דמעיקרא האריכו המפרשים. וליתר ביאור נחזור לדוגמא דלעיל - מקווה שנמדד בעבר ונמצא שלם, וטבל בו אדם טמא, וכעת נמדד שוב ונמצא חסר - יש חזקה דמעיקרא על המקווה שהוא שלם וא"כ האדם טהור, וכנגדה יש תרתי לריעותא: חזקה דמעיקרא על האדם שהוא טמא, וחזקה דהשתא שמסייעת לומר שהוא טמא, שהרי המקווה חסר עכשיו. והדין הוא שהוא טמא. והביאו המפרשים לכך ארבעה טעמים {{מקור|אמנם החילוקים ביניהם דקים|כן}}: | ||
@ כיוון שיש גם חזקה דהשתא (שטמא) וגם חזקה דמעיקרא של האדם (שטמא), והן שתיהן נגד החזקה דמעיקרא של המקווה (שטהור) - שתי חזקות עדיפות מחזקה אחת {{מקור|(שיטה מקובצת כתובות עה: ד"ה והקשו בתוס', שו"ת הריב"ש שעט (הובא בשב שמעתתא ג-ו))}}. | @ כיוון שיש גם חזקה דהשתא (שטמא) וגם חזקה דמעיקרא של האדם (שטמא), והן שתיהן נגד החזקה דמעיקרא של המקווה (שטהור) - שתי חזקות עדיפות מחזקה אחת {{מקור|(שיטה מקובצת כתובות עה: ד"ה והקשו בתוס', שו"ת הריב"ש שעט (הובא בשב שמעתתא ג-ו))}}. | ||
@ החזקה דהשתא (שטמא) מחזקת את חזקת האדם (שטמא), וממילא חזקת האדם (שטמא) מתגברת על החזקה דמעיקרא של המקווה (שטהור) {{מקור| | @ החזקה דהשתא (שטמא) מחזקת את חזקת האדם (שטמא), וממילא חזקת האדם (שטמא) מתגברת על החזקה דמעיקרא של המקווה (שטהור) {{מקור|רעק"א כתובות ט. ד"ה אך תירוצם|כן}}. | ||
@ החזקה דהשתא (שטמא) עושה ריעותא בחזקת המקווה (שטהור), ולכן החזקה דמעיקרא של האדם (שטמא), שנשארה ללא ריעותא מתגברת על חזקת המקווה שיש בה ריעותא {{מקור| | @ החזקה דהשתא (שטמא) עושה ריעותא בחזקת המקווה (שטהור), ולכן החזקה דמעיקרא של האדם (שטמא), שנשארה ללא ריעותא מתגברת על חזקת המקווה שיש בה ריעותא {{מקור|שב שמעתתא ב-ב באפשרות השנייה שהביא. וצד זה הפוך מהצד הקודם: לצד זה החזקה דהשתא מחלישה את חזקת המקווה, ולצד הקודם היא מחזקת את חזקת האדם|כן}}. | ||
@ כיוון שהחזקה דהשתא (שטמא) סותרת לחזקה דמעיקרא של המקווה (שטהור) - שתיהן מתבטלות, ונשארת רק החזקה דמעיקרא של האדם (שטמא), ולכן פוסקים על פיה {{מקור| | @ כיוון שהחזקה דהשתא (שטמא) סותרת לחזקה דמעיקרא של המקווה (שטהור) - שתיהן מתבטלות, ונשארת רק החזקה דמעיקרא של האדם (שטמא), ולכן פוסקים על פיה {{מקור|שב שמעתתא ב-ב באפשרות הראשונה שהביא|כן}}. | ||
==בהכרעות שונות== | ==בהכרעות שונות== | ||
'''מוחזק''' (חזקת ממון) - כתב הנתיבות המשפט {{מקור| | '''מוחזק''' (חזקת ממון) - כתב הנתיבות המשפט {{מקור|לד|כן}} שחזקת ממון אינה כשאר חזקות, אלא מועילה רק משום שהוא מוחזק בנכסים, ולכן לא מצרפים אותה לדין "תרתי לריעותא". אמנם הגר"ש שקאפ {{מקור|כתובות ט ד"ה אמנם בנה"מ|כן}} חלק עליו וכתב שכן מצרפים גם מוחזק לדין תרתי לריעותא. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
גרסה אחרונה מ־11:54, 5 בספטמבר 2012
|
|
הגדרה[עריכה]
כאשר נגד חזקה דמעיקרא יש שתי ריעותות - הן גוברות עליה (הסוגיא בנידה ב:).
לדוגמא, מקווה שנמדד בעבר ונמצא שלם, וטבל בו אדם טמא, וכעת נמדד שוב ונמצא חסר - יש חזקה דמעיקרא על המקווה שהוא שלם וא"כ האדם טהור, אך כנגדה יש שתי ריעותות:
- חזקה דמעיקרא על האדם שהוא טמא,
- המקווה חסר עכשיו.
ולכן הריעותות גוברות על חזקת המקווה, והדין הוא שהאדם טמא (נידה ב:).
מקור וטעם[עריכה]
מקורו של דין ריעותא, כגון שהמקווה חסר לפנינו, הוא מדין חזקה דהשתא (שכאשר יש ספק בעבר פוסקים ע"פ הידוע לנו בהווה), שמה שהמקווה חסר לפנינו הוא גם כן חזקה במקצת, כחזקה דהשתא (גר"ש שקאפ כתובות יא ד"ה ונלענ"ד).
בטעם ששתי הריעותות גוברות על החזקה דמעיקרא האריכו המפרשים. וליתר ביאור נחזור לדוגמא דלעיל - מקווה שנמדד בעבר ונמצא שלם, וטבל בו אדם טמא, וכעת נמדד שוב ונמצא חסר - יש חזקה דמעיקרא על המקווה שהוא שלם וא"כ האדם טהור, וכנגדה יש תרתי לריעותא: חזקה דמעיקרא על האדם שהוא טמא, וחזקה דהשתא שמסייעת לומר שהוא טמא, שהרי המקווה חסר עכשיו. והדין הוא שהוא טמא. והביאו המפרשים לכך ארבעה טעמים (אמנם החילוקים ביניהם דקים):
- כיוון שיש גם חזקה דהשתא (שטמא) וגם חזקה דמעיקרא של האדם (שטמא), והן שתיהן נגד החזקה דמעיקרא של המקווה (שטהור) - שתי חזקות עדיפות מחזקה אחת (שיטה מקובצת כתובות עה: ד"ה והקשו בתוס', שו"ת הריב"ש שעט (הובא בשב שמעתתא ג-ו)).
- החזקה דהשתא (שטמא) מחזקת את חזקת האדם (שטמא), וממילא חזקת האדם (שטמא) מתגברת על החזקה דמעיקרא של המקווה (שטהור) (רעק"א כתובות ט. ד"ה אך תירוצם).
- החזקה דהשתא (שטמא) עושה ריעותא בחזקת המקווה (שטהור), ולכן החזקה דמעיקרא של האדם (שטמא), שנשארה ללא ריעותא מתגברת על חזקת המקווה שיש בה ריעותא (שב שמעתתא ב-ב באפשרות השנייה שהביא. וצד זה הפוך מהצד הקודם: לצד זה החזקה דהשתא מחלישה את חזקת המקווה, ולצד הקודם היא מחזקת את חזקת האדם).
- כיוון שהחזקה דהשתא (שטמא) סותרת לחזקה דמעיקרא של המקווה (שטהור) - שתיהן מתבטלות, ונשארת רק החזקה דמעיקרא של האדם (שטמא), ולכן פוסקים על פיה (שב שמעתתא ב-ב באפשרות הראשונה שהביא).
בהכרעות שונות[עריכה]
מוחזק (חזקת ממון) - כתב הנתיבות המשפט (לד) שחזקת ממון אינה כשאר חזקות, אלא מועילה רק משום שהוא מוחזק בנכסים, ולכן לא מצרפים אותה לדין "תרתי לריעותא". אמנם הגר"ש שקאפ (כתובות ט ד"ה אמנם בנה"מ) חלק עליו וכתב שכן מצרפים גם מוחזק לדין תרתי לריעותא.